תינוקות גוש קטיף

[אמיתמי]

../images/Emo41.gifתינוקות גוש קטיף

רואים עכשיו בטלויזיה את התחלת הפינוי במורג ובנווה דקלים ורואים את המשפחות עם תינוקות ממש קטנים. עוד מעט יתחילו לפנות בכוח. אין לי ממש דעה מגובשת לגבי התנתקות כן או לא. אבל רגשית יש משהו קורע בתמונות האלו. אני ממש חוששת לילדים האלו. מדוע ההורים שלהם לא מגינים עליהם ודואגים לפנות אותם קודם. לא יודעת אם אפשר לשפוט. קשה קשה מאוד.

 

[אמא של עופרי וטל]

אני לא אוהבת את השימוש בילדים

לא של המתנחלים (יא ראבק תלחמו על שלכם בכל דרך דמוקרטית אבל למה ילד צריך לראות ולחוש ולהיות חלק מזה?) והיום בבוקר בדיוק חשבתי על זה - אני לא אוהבת את השימוש שהמתנגדים עושים בילדים של המפנים (אתה לא תוכל להתסכל לילדים שלך בעיניים, אתה תספר לידלים שלך שגירשת יהודים וכ"ו וכ"ו. בעיקר שאומרים את למילואימניקים) כנראה שהתרבות כל כך שונה שאני פשוט לא מצליחה לקלוט את הקללות האלה על ח-ן ילדים.

 

[עמית@]

מן הראוי היה לפנות אותם קודם למקום

מבטחים, בעיקר בחום הנושא והאלימות הצפויה. לא נכנסת לפוליטיקה, אבל אני חוששת מאוד

 

[אמא של עופרי וטל]

והילדה אומללה שאבא שלה זרק אותה

מחייל לחייל והיא בכתה...

 

[nubi]

השימוש הזה בילדים

מכעיס אותי ברמות שאי אפשר לתאר. פשוט מכעיס. אמא ששוכחת תינוקת בת 3 חודשים בבית, גבר ש"מעיף" את האחיין (שימו לב זה אפילו לא הבן שלו) מהחלון, איש שעומד בשמש הקופחת עם תינוק שנראה בן שבוע... סוף העולם!! איזה אמא שפויה נותנת שהילדים יעברו דברים כאלה?! ולא, אל תדברו איתי על אידאולוגיה. להוציא תינוקות לשמש הקופחת ולסכן אותם-אין בזה שום אידאולוגיה. רק טירוף.

 

[טלי בארץ הלמה]

באמת קורע לב. מכל הבחינות

ובעיקר מבחינת חוסר ההגנה על הילדים, או לפחות איך שזה נראה בטלויזיה. יש לי תחושה שחלק מזה נובע מהרצון להשתמש בילדים כדי לעורר יסורי מצפון בחיילים שבאים לפנות (כי אני לא רואה סיבה אחרת למה לא פינו אותם קודם) וזה כשלעצמו מזעזע אותי.

 

[daldan]

זה כל כך מקומם אותי../images/Emo46.gif

ראיתי אתמול בחדשות את הפרובוקציות הנוראיות שהורים עשו לילדיהם בלי לחשוב על הנפש שלהם ועל העתיד שלהם, הרי ברור שתשאר להם צלקת, אז למה להעמיק אותה למה להוסיף על הקושי במעבר למקום חדש גם את המראות הקשים הללו.מאד מערכיה את אותם אלה שבחרו להמנע מעימותים כדי שהילדים לא יסבלו, או אף את אלה שבחרו להתעמת אבל הוציאו את ילדיהם מהבית קודם לכן.זעזעו אותי אתמול התמונות של הילדים עם המגן דוד הכתום שהלכו עם ידיים מורמות, הרי ברור שככה אמרו להם לנהוג כדי ליצור פרובוקציות, אבל למה הילדים צריכים להיות כלי המשחק - האם הנפש שלהם לא יותר חשובה מחתיכת בטון? (במקרה שלהם זה היה אפילו קראוון) או חשובה יותר מאדמה?מרגיש שהמתנגדים לא בוחלים בשום פרובוקציה

 

[ayaw]

התלבטתי מאוד אם להגיב

אני קוראת סמויה כאן בדרך כלל, ויש לי המון הערכה לכל הנשים הנהדרות שכותבות כאן. אבל... אני חושבת שאתן שופטות בלי להכיר ובלי לדעת. שאתן אוכלות בכפית את מה שהתקשורת מאכילה אתכן בלי לערער על זה לדוגמא: הילד "שטולטל מהחלון" האיש בסה"כ החזיק את הילד ודיבר עם אנשים בחוץ, תסתכלו על התמונות! אני לא מצפה שתסכימו איתי או שאפילו תקבלו את מה שאמרתי (האמת היא שאני מצפה להתקפה מוחצת...) אבל אני חושבת שחשוב לדעת ולהבין (או לפחות לשקול את האפשרות) שהדברים שרואים מכאן אינם אמיתיים בהכרח.

 

[אמיתמי]

לא כועסת בכלל

זו סיטואציה נורא מורכבת וקשה. עדיין כשההורים עוברים טראומה כל כך גדולה. וזו טראומה איומה! נראה שקשה לחלקם לראות את הילדים. יותר מזה, לאן הם הולכים משם? זו עלולה להיות בכיה לדורות. הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים ניסו להזהיר והמליצו על דרכים לצמצם נזקים ושום דבר לא קרה. משפחות הולכות להתפורר כאן. איום ונורא.

 

[ayaw]

אני דווקא חושבת

שלעבור את החוויה (הנוראה!!) הזאת עם ההורים הרבה יותר בריא מאשר לדעת שמשהו נורא קורה ולא לדעת מה ומי. אני דווקא יותר חוששת לחיילים שנאלצים להשתתף מבחינה פסיכולוגית (לפחות לפי מה ששעמתי על החיילים שפינו את ימית)

 

[אמא של עופרי וטל]

גם אני חוששת לחיילים

ואם החשש לחיילים, פעם ראשונה שקורה לי - אני גאה בחיילים שלנו! הייתי אתמול גאה - לראות איך הם יודעים לנחם, לבכות, ובכל זאת לעשות את העבודה. כמו שכתבתי בפורום אחר אני גאה שלמרות הכל - זה הצבא שרואים בכל העולם.

 

[lulyK]

אני חוששת יותר לחייילים

שעוברים את האינתיפאדות ושומרים על "שגרה" בשטחים. הטראומה פה נראית לי קטנה בהרבה מאשר להכניס לבית של מפחה באמצע הלילה ולהאיר עם פנס על תינוק מבועת בן שנתיים (סתם סיפור שגרתי שאני שומעת מכל הגברים שאני מכירה).

 

[לא רוצה עכשיו]

אני מסה להבין, מה יכול להיות

לא מדויק. לא התבצרו עם תנוקות וילדים בגן? ילדים לא יצאו עם הידיים מורמות למעלה, כשהאסוציאציה שהם מכוונים אליה ברורה (התמונה הרלוונטית היתה אפילו על הקיר בבית, אם משהוא מהמפנים היה מפספס)? את אולי תגידי שזה היה רעיון של הילדים. אולי. אבל הייתי מצפה מהורים, בעלי אחריות הורית מסוימת לנסות ולעמעם את האסוציאציה. גם אם הם מרגישים אחרת. למען בריאותם הנפשית של הילדים. כדי לנסות ולהקטין את הטראומה. ולא, לא תשכנעי אותי שלמשפחות שנשארו עם הילדים בבית אין שום קרובי משפחה במקום אחר, שהיה אפשר להשאיר את הילדים איתם. המטרה היא ברורה - להפוך את התהליך לכמה שיותר טראומטי ונורא, ולא משנה מי יסבול בדרך - גם הילדים שלנו. ואני לא מדברת אפילו על נדיה מטר, שמתבצרת עם שני הילדים שלה ואדם חמוש בנשק..גם זו קנוניה של התשקורת השמאלנית?

 

[אמא של עופרי וטל]

וזה לא רק זה

כל התעמולה היא בנושא הילדים גם שהם רוצים "לברך" את החיילים או לעורר פורובוקציות זה תמדי בא עם משפטים שקשורים לילדים שיש לשוטרים או שיהיו לחיילים בעוד כמה שנים. כמו משפט - "לילדים שלך תוכל לומר שהשתתפת בפתרון הסופי של היהודים". אז לא שופטים אדם בשעת צערו וכאבו. אבל יש דברים שלא עושים.

 

[ayaw]

העניין הוא פחות הפרובוקציות

שאכן קיימות, ויותר כמה מסתירים מציאות מהילדים. הרבה אנשים אומרים "תשלחו את הילדים הם לא צריכים לראות את זה" אבל, זה החיים שלהם! לעמם את המציאות, לשמור אותם בצמר גפן רק יחמיר את המצב כאשר הם יתעוררו. זה הבית שלהם שמפנים, ואילו החיים שלהם שהולכים להיות שונים בצורה דראסטית. הם צריכים להיות חלק מכל התהליך, לא לשבת בצד ושפתאום כשהם יחזרו מסבא וסבתא הם יגלו שהם בעצם גרים בקרווילה!!!

 

[אמא של עופרי וטל]

את יודעת מה?

בואי נסכם שאם הפינוי היה הולך חלק - וחלק אני לא מדברת על שיירות שמחה וריקודים - אלא כמו בדוגית כרמו בכדים גנים ועוד. קשה לי עם המחשבה שאבא שם ילדים בני שנה שניים ו מתבצר איתם עם מטעני חבלה (זה קורה ממש עכשיו) לא יכולה לראות מה טוב בזה לילדים? את יודעת מה אני זוכרת מאמא שלי? אני כמעט ולא זוכרת את הפעמים שהיא חיבקה והייתה שם בשבילי. אני זוכרת את הפעמים שהיא איבדה אשתונות וצרחה (לא עלי) כי משהו לא נראה לה.. את חושבת שהילדים האלו אל מתביישים בהתנהגות שלה הורים שלהם. או לפחות מובכים? ובגיל קטן יותר פשוט לא מבינים?

 

[jesenia]

בושה ומבוכה זה רע?

מה שבאמת גרוע, זה פחד. אני חושבת שילד שאביו מתבצר איתו מ-פ-ח-ד. הוא מעצים את תחושת הסכנה-המזויפת, ואבא כזה צריך לחקור ואם לא להאשים במשהו, לפחות לחייב להגיע לשיעורי הורות.

 

[לא רוצה עכשיו]

העיניין הוא גם איך מציגים את

המציאות. אידיאלית - היו מציגים את זה בתור מעבר דירה. לא יכולים נפשית לעשות את זה, בסדר. אבל מפה ועד ללהחריף את הטארומה למקסימום האפשרי? לעורר כמה שיותר אסוציאציות אפשריות לשואה? את באמת חושבת שזה היה מחויב מציאות שהילדים האלה יראו את הוריהם נגררים ע"י חילי צה"ל? אי אפשר היה "סתם " להסביר מראש, ולשלוח אותם למקום אחר? יש לילדים האלה איזו שליטה על מה שהולך לקרוא (אלה אם כן ההורים שלהם בונים על הסחיטה הרגשית שהם יפעילו על החיילים)? איזו מן חוויה מחלישה של חוסר אונים מוחלט ההורים שלהם גורמים להם? ואני כבר לא מדברת על מקרים של פשוט סיכון שלומם הפיזי. את יודעת, גם אם משתדלים שלא , בדוחק ובבלגן ילדים חוטפים מכות לפעמים. ומכאיבים להם. ממש לא בכוונה. אבל זה קורה.

 

[jesenia]

אני חושבת שזה באמת ענין של השקפה

את יכולה לראות בזה חוויה מחלישה של חוסר אונים, כדבריך, ואחר יכול לראות בזה חוויה מעצימה של הורים שמאמינים במשהו, ומוכנים להתנגד לו בגבולות שהדמוקרטיה מציבה. אני באמת חושבת שלא הוגן להקטין עד כדי כך את חשיבות שלום הילדים בעיני הוריהם, מי שמנו?

 

[לא רוצה עכשיו]

אני מצטערת, יש מדדים אובייקטיביים.

אחד מהם הוא דאגה לשלומו הפיזי של הילד. והתבצרות עם ילדים, במקום בו צפוי פינוי בכח, איך שהוא לא עומדת במדד האובייקטיבי הזה. על פי אותה תפישה, למה מותר לנו למנוע מהורה לחנך את ילדו במכות רצח? במיוחד שזו שיטת אילוף מאוןד יעילה. מי שמנו?