50 שנה לטבח כפר קאסם

[משקיף25]

../images/Emo41.gif 50 שנה לטבח כפר קאסם

לפני 50 שנה, ב-29 באוקטובר 1956, ערב בו פתחו צרפת, בריטניה וישראל במלחמה קולוניאליסטית מול מצרים ("מבצע סיני"), התרחש טבח בכפר קאסם. באותן שנים, האוכלוסייה הערבית בארץ הייתה כפופה לממשל צבאי, שבין הגבלותיו נכללו הגבלות תנועה - חובת ההצטיידות ברישיון תנועה כדי לצאת מאזורים מוגדרים וכן עוצר שהחל בדרך כלל בשעה 21:00 והסתיים עם עליית השחר למחרת. לרגל תוכניות המלחמה נגד מצרים, הוחלט בפיקוד הצבע להטיל עוצר על כפרי המשולש באותו יום ה-29 באוקטובר החל מהשעה 17:00 ועד למחרת ב-6:00 בבוקר. בצהרי אותו היום, אלוף משנה יששכר שדמי, מח"ט באזור, זימן אליו את רב סרן שמואל מלינקי, מפקד גדוד של מג"ב, והורה לו להקפיד על ביצוע מלא של העוצר לא באמצעות מעצרים, אלא באמצעות פתיחה באש. מאוחר יותר אמר מלינקי במשפטו כי הוראת המח"ט הייתה: לירות בכל מי שייצא מביתו בשעות העוצר, וכתשובה לשאלה, לגבי גורלם של החוזרים לכפר מבלי לדעת שיש עוצר, ענה לו שדמי "אללה ירחמו" (אלוהים ירחם עליו). מיד אחרי הפגישה עם שדמי, כינס מלינקי את קציני הגדוד שבפיקודו, דיווח להם על פתיחת המלחמה נגד מצרים ועל משימות הגדוד, הכוללות הטלת עוצר מלא בכפרים הערביים הבאים: כפר קאסם, כפר ברא, ג'לג'וליה, טירה, טייבה, קלנסואה, ביר אל סיקה ואיבטן. על קציניו הטיל להודיע בשעה 16:30 למוכתארים של הכפרים, כי העוצר ייכנס לתוקפו בשעה 17:00, והוסיף כי כל מי שימצא מחוץ לביתו בשעות העוצר - יש לירות בו במטרה להרוג, וכי כלל זה חל גם על נשים וילדים וגם על תושבים שישובו מעבודתם לביתם, מבלי להבדיל בין גברים, נשים, ילדים וחוזרים מחוץ לכפר. לאחר התדריך, התמקמו חוליות של מג"ב בכניסות השונות לכפר קאסם, סגן דהן הודיע למוכתר הכפר על הטלת העוצר בשעה 16:30. החל מהשעה 17:00 פעלו פקודיו של סגן דהן לפי ההוראות שקיבלו... במהלך השעה הראשונה של העוצר, הם ירו למוות מטווח קצר באש אוטומטית וביריות בודדות ב-49 אזרחים, לרבות נשים וילדים, ששבו לבתיהם מבלי שידעו על הטלת העוצר. כאמור בין קורבנות הרצח נמנו 49 הרוגים ו-13 פצועים, בין ההרוגים 12 נשים ובנות, 10 נערים בני 17-14 ו-7 ילדים בני 13-8, בין קורבנות הרצח היו אבות ואימהות יחד עם בניהם ובנותיהם. כאשר הגיעה הידיעה על הטבח אל הפיקוד הצבאי והממשלה, הם הורו לצנזורה למנוע פרסום של פרט כלשהו לגבי מה שהתרחש בכפר קאסם ועל הכפר עצמו הוטל סגר מלא, איש לא הורשה לצאת או להיכנס אליו, לרבות חברי כנסת. כאשר ח"כים של הסיעה הקומוניסטית העלו בכנסת את הנושא על ידי קריאות ביניים - אלה נמחקו מהפרוטוקול של הכנסת. רק כשבועיים אחר כך, ב-11 בנובמבר 1956, על רקע שמועות לגבי הטבח, פרסמה לשכת ראש הממשלה של בן גוריון הודעה שקרית, לפיה בשל "התגברות פעולת הפדאיון, נפגעו על ידי משמר הגבול כמה כפריים" ובאותה הזדמנות הודיע על הקמתה של ועדה לבירור אחריותם של אנשי משמר הגבול, ואם יש להעמידם לדין. בהמשך קבעה הועדה כי יש להעמיד לדין את המג"ד מלינקי, ואת החיילים שהיו מעורבים בירי. בפסק הדין שניתן ב-12 באוקטובר 1958, נקבע בין היתר כי שוטרי מג"ב ירו באזרחים הערבים בדם קר ובכוונה תחילה. בהמשך פסק הדין נכתב כי העובדה היסודית ברורה: "הקורבנות כולם היו חסרי ישע לחלוטין, שהריגתם בכל מצב שהוא מהווה רצח בדם קר, ללא צורך ביטחוני וללא הצדקה חוקית כלשהי". את המח"ט שדמי, שלא היה בין הנאשמים במשפט, מצא בית הדין כזה שיזם את ההוראה הבלתי חוקית בדבר פתיחה באש לעבר אזרחים וכמי שפקודתו הייתה בלתי חוקית בעליל, ולכן אסור היה על אנשי מג"ב למלא אותה. בלחץ דעת הקהל, הועמד המח"ט שדמי לדין בפני בית דין צבאי מיוחד, אשר הרשיע אותו ב"חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים ובהטלת עוצר בלי סמכות חוקית". על מעשיו אלה, הטיל עליו בית הדין "עונש" של נזיפה וקנס בסך 10 פרוטות. אחריות הדרג המדיני לטבח מעולם לא נחקרה. על כל שאר המורשעים במשפט כפר קאסם הוטלו עונשי מאסר בפועל, אולם כולם זכו בהמשך בהקלה בעונשם בדיון בבית הדין הצבאי לערעורים, בהפחתת עונשם בידי הרמטכ"ל, וכן בהפחתה נוספת בעונש בידי נשיא המדינה. לאחר ניכוי שליש בשל התנהגות טובה, שוחרר אחרון המורשעים בטבח בכפר קאסם מהכלא בתחילת 1960 - שנה וחצי בלבד לאחר סיום המשפט.

 

[NorthernStar]

עוד דוגמא ל"צדק" תחת שלטון אפרטהייד

דמם של הערבים בישראל זול, זול מאוד, כפי שראינו לאחרונה בעקבות מסקנות ועדת אור.

 

[Wing Chan]

מצטער, אבל אם בעונשים עסקינן,

כרגע הרבה יותר מעניין אותי למה נותנים לחלאה כמו יגאל עמיר את הזכות להביא לעולם צאצא עם אישתו. למחריב הדמוקרטיה. לבנאדם שמגלם את כול מה שפסול בחברה הזאת. בושה וחרפה.

 

[אנטוליו]

לפני ששואלים למה נותנים לעמיר

להשריץ צריך לשאול למה נישואיו הוכרו בכלל ע"י הממסד הדתי הגזעני המאובן, כשאפילו לא הייתה חופה כדת ודין. וזה בזמן שהנישואין של היהודים שלא כהלכה הגזענית של יוצאי רוסיה, אזרחי המדינה שממלאים את כל חובותיהם כלפי המדינה, כולל שרות בצבא ותשלום המסים, אינם מוכרים והם נאלצים לנסוע לקפריסין על חשבונם ולהתבזות בדרך זאת ע"י המדינה. בקשר לזכות של עמיר להוליד ילדים - זה רק מוכיח את צידקתי בכך שלא צריך לתת להתרבות לכל דיכפין, אלא יש צורך להנהיג מתן רשיונות להולדה בדיוק כמו שיש צורך ברשיון לבניית בית חדש או הרחבתו.

 

[RED1917]

איני מסכים עמכם

יגאל עמיר רצח ראש ממשלה, אולם דינו חייב להיות כדין כל רוצח, והשאלה היא מדוע נותנים לרוצחים שרצחו פלסטינים גזרי דין שונים וקלים ותנאים שונים טובים יותר כוללים התיחדות בבית. מדוע אין מתירים לפלסטינים שיצאו אשמים בבתי הדין הצבאיים תנאים שווים לעמיר ומותירים להם להתייחד עם נשותיהם. כל הסיפור של אמיר הוא סיפור מוזר. לא עולה על הדעת שהצליח להתקרב ולרצוח את ראש הממשלה מבלי שגורמים בכירים כל שהם בשלטון ואולי בשב"כ ידעו זאת ולא מנעו זאת. סיפור הרצח של גולדשטיין בחברון גם הוא מעיד על כך שגורמים בכירים ידעו על הטבח ולא מנעו אותו: קליברים שונים של כדורים, מצלמות שלא עובדות באותו יום, חיילים ישנים. לאסירים מגיע תנאים אנושיים בכלא אבל לכולם. עמיר רצח אזרח אחד. הרמטכ"ל אחראי במלחמת לבנון השניה לרצח של 1000 אזרחים רובם נשים וילדים, ואין הוא נידון על רצח המוני. הרצח הסידרתי של נשים וילדים בעזה ממשיך מידי יום ואין מעמידים את האחראים לדין. עם כל הבחילה שעמיר מעורר, הסכנה הגדולה היא מהשלטון והרקבון של שלטון ההון. גדימאק הוא סוחר נשק וסמים נאלח, אך הוא הופך לכוח פוליטי. ליברמן איום על שיירי הדמוקרטיה אך הוא בממשלה. והנהגת מפלגת העבודה שהבטיחה אג'נדה חברתית אחראית לכל הפשעים הללו וככל הנראה לא תצא מהגועליזציה גם עתה. יגאל עמיר כיום חסר כל חשיבות וההתעמרות בו רק הופכת אותו לגיבור בעיני הימין הרדיקלי. שאלת ההתיחדות שלו היא שאלה של זכות דמוקרטית גם של אשתו וכל הווויכוח הזה מסיט את המאבק הממשי לזוטות.

 

[Wing Chan]

שמע, אני יוצא מנקודת הנחה שחברה

מתוקנת צריכרה להיות נקייה מכאלה אנשים. לכן, מצידי, אני בעד לזרוק רוצחים וחארות כאלה לצינוקים ושלא יראו אור יום עד סוף חייהם. כמובן שזה לא מרתיע פושעים כבדים ומומחים לפשע, כמובן (כי להם עוד ביקור בכלא הוא לא משמעותי), ולמדתי את העיניין. במקרים שכאלה אין הרבה מה לעשות נגד כאלה אנשים. המקרה של עמיר הוא מקרה מיוחד. לא, לא בגלל שהוא רצח ראש ממשלה, אלא בגלל שהוא יצא נגד אחד מעקרונותיה הדמוקרטים של מדינת ישראל - הפלורליזם. הוא בעצם מגלם את מה שפסול - לא נראה לך דעתו של השני, אז אתה קם ורוצח אותו או פוגע בו. זה לא יעלה על הדעת. אם זה היה תלוי בי - עמיר היה שוהה בצינוק להירקב למשך כול חייו, לא נמצא באיזה בחדר עם טלוויזיה ואינטרנט ותנאים משובחים אחרים.

 

[רמת השרון]

בלי קשר לברברת של שוורץ

עמיר ביצע פשע באמת חריג מבחינת השפעתו, אבל מבחינת חוק העונשין אין הבדל בינו לבין כל רוצח. אם היה בחוק סעיף אשמה של "סופר רצח" אולי היה ניתן לגזור עונש של "מאסר עולם בתנאים מחמירים". אינני חושב שבקטגוריה הזו הייתי שם רק את יגאל עמיר. אין לי שום העדפה לטובת אלי פימשטיין, לדוגמא, עליו. אבל לדעתי, שלילת חירותו של רוצח (כל רוצח - יגאל אמיר, אלי פימשטיין, מחבל פלסטיני וכולי) צריכה לכלול גם איסור התיחדות. אינני רואה שום סיבה בעולם לאפשר לאלי פימשטיין או לאמנון כהן (שרצח את גרושתו ושני ילדיו) להביא עוד ילדים לעולם וכנ"ל גם לברגותי, עמיר וכל מורשע אחר.

 

[armbruster]

../images/Emo129.gif65 שנה לטבח יהודי בגדד

ביוני 1941 אירגן המופתי הפלסטיני הנאצי חג' אמין אל-חוסייני, שנתמך ע"י הקומוניסטים והשמאלנים, יחד עם הפורע הפרו-נאצי ראשיד עלי אל כילאני, פוגרום ביהודי בגדד שנודע כ'פרעות הפרהוד'. כ-200 מיהודי בגדד נשחטו וכ-1000 נפצעו. זה אותו המופתי הפלסטיני שאירגן ב-1929 את טבח יהודי חברון שבו נשחטו 67 יהודים, ביניהם נשים וילדים רבים. לנשים ההרות פתחו את הבטן והשליכו את העוברים אל הרחוב. לתינוקות יהודיים כרתו את הראש ואברים אחרים. הנשים היהודיות נאנסו באכזריות לפני שנשחטו. בעקבות הטבח הנורא חדלה קהילת חברון שמנתה כ-600 יהודים להתקיים. לא שמעתי שמשרד החינוך הפלסטיני מלמד על השחיטות שהפלסטינים אירגנו ביהודים.

 

[The Fighting Lad]

עוד לא הבנת?

זוהי דוגמא מצויינת לחד צדדיות של חלק מהכותבים כאן (כמו רד1917 ונורת'רן סטר), בעיקר אלה שטוענים כי מבחינתם אין הבדל בדם לדם, אך האמת היא שמבחינתם אין כל חשיבות לאירועי טרור (רבים ככל שיהיו) בהם נרצחו מבני עמם; הם קמים בצעקה כל פעם שנרצחים כמה מוסלמים, אך אינן מתרגשים מרציחות של יהודים בני עמם; מבחינתם אין כל פסול בזה, הרי כשמוסלמי רוצח נשים וילדים באכזריות ובברוטליות בלתי נסבלת - זה הגיע להם ואם לא הגיע להם אז זה עדיין לא נורא כי תמיד טוב לרצוח יהודים. אבל כשחייל צה"ל הורג מוסלמים - לא משנה אם מדובר במחבלים בכירים - זה פשע מלחמתי איום ונורא. ואח"כ עוד טוענים שאין הם מבדילים בין דם לדם. אוי לצביעות.

 

[NorthernStar]

במערכת החינוך במגזר הערבי

מלמדים בכפיה את ההיסטוריה של הציונות ואת השפה העברית. הגיע הזמן שבמגזר היהודי ילמדו גם את ההיסטוריה הפלסטינית (ושל המזרח התיכון בכלל) ואת השפה הערבית כחובה.

 

[רמת השרון]

ההיסטוריה של העם הפלסטיני?

ספר ההיסטוריה של "העם הפלסטיני" הוא, מן הסתם, הספר הדק ביותר בהיסטורית העמים. לפני 100 שנה לא היה אפילו אדם אחד שהגדיר עצמו כבן "העם הפלסטיני ". העם הזה החל להתהוות לאחר הסכם סייס-פיקו וכתגובת נגד לציונות. גם מגינות ערביות כסוריה, מצריים וירדן לא הכירו בקיומו של העם הזה עד לאחר מלחמת ששת הימים.

 

[armbruster]

מצידי שהערבים לא ילמדו עברית

ויחפשו אח"כ עבודה אצלך בקנדה.

 

[משקיף25]

כמה שאתה סלפן...

להגיד שחאג' אמין אל-חוסייני הנאצי נתמך ע"י הקומוניסטים... אפילו ממך (אהרן תמוז) לא הייתי מצפה. אכן חאג' אמין אל-חוסייני פרו-נאצי ידוע, אבל הוא ממש לא מייצג את הגורמים הריאקציוניים, אפילו בעם הפלסטיני באותה העת שיישרו קו עם האימפריה הבריטית לסיום מרד השחרור ב-39, ומלבדם גם תנועות שמאל סוציאליסטיות ופטריוטיות-שמאליות, ובראשם הפק"פ (המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה).

 

[NorthernStar]

הפרו נאציזם של המופתי

לא היה עניין אידיאולוגי, אלא סוג של ריאלפוליטיק, "אויבו של אויבי הוא ידידי." הוא פשוט הימר על הסוס הלא נכון.

 

[armbruster]

תמונות ה'ריאל-פוליטיק' של המופתי

עם היטלר, הימלר וחברים למאבק המשותף ביהדות הבינלאומית. A SOUVENIR, SPECIAL FOR YOU.

http://aval31.free.fr/photosdiverses/MUFTI/web/index.htm מתוך הסטנוגרמה של הפגישה בין היטלר למופתי ב-28.11.1941 בברלין: Der Großmufti bedankte sich zunächst beim Führer für die große Ehre, die ihm dieser erwiese, indem er ihn empfinge. Er benutzte die Gelegenheit, um dem von der gesamten arabischen Welt bewunderten Führer des Großdeutschen Reiches seinen Dank für die Sympathie auszusprechen, die er stets für die arabische und besonders die palästinensische Sache gezeigt habe, und der er in seinen öffentlichen Reden deutlichen Ausdruck verliehen habe. Die arabischen Länder seien der festen Überzeugung, daß Deutschland den Krieg gewinnen würde, und daß es dann um die arabische Sache gut stehen würde. Die Araber seien die natürlichen Freunde Deutschlands, da sie die gleichen Feinde wie Deutschland, nämlich die Engländer, die Juden und die Kommunisten, hätten. Sie seien daher auch bereit, von ganzem Herzen mit Deutschland zusammenzuarbeiten, und stünden zur Teilnahme am Kriege zur Verfügung und zwar nicht nur negativ durch Verübung von Sabotageakten und Anstiftung von Revolutionen, sondern auch positiv durch Bildung einer arabischen Legion. המופתי הודה לפיהרר של הרייך הגרמני הגדול הנערץ ע"י כל העולם הערבי על הכבוד הגדול שהוא העניק לו בכך שהוא נאות לקבל אותו והודה לו על האהדה לעניין הערבי ובפרט הפלסטיני... ארצות ערב משוכנעות לחלוטין בנצחונה של גרמניה שישרת את העניין הערבי. הערבים הם הידידים הטבעיים של גרמניה שכן יש להם את אותם האויבים כמו לגרמניה, כלומר האנגלים, היהודים והקומוניסטים. כיוון שכך הם נכונים מכל הלב לשתף פעולה עם גרמניה וליטול חלק במלחמה לא רק באופן שלילי ע"י מעשי חבלה והסתה לביצוע מהפכות, אלא גם באופן חיובי ע"י הקמת ליגיון ערבי. כל פעילותו של המופתי מברלין היתה מכוונת לסייע לנאצים בהשמדת היהודים. לאחר קרב אל עלמיין הוא הכריז ברדיו שהנאצים העמידו לרשותו בברלין על "ג'יהאד'" וקרא ל'אחי המוסלמים': "הרגו את היהודים, הרגו את כולם!" באותה השנה הוא התערב אצל ידידו הימלר כדי למנוע שחרורם של 5000 ילדים יהודיים תמורת 20000 שבויי מלחמה גרמניים ושכנע אותו לשלוח אותם למחנות ההשמדה. הוא גם הקים את דיוויזיית האס-אס HANDSCHAR שמנתה כ-21 אלף חיילים שפעלו יחד עם הגרמנים נגד הפרטיזנים של טיטו ביוגוסלביה וטבחו יהודים, סרבים וצוענים. http://de.wikipedia.org/wiki/Mohammed_Amin_al-Husseini בקיצור: הוא היה 'ריאל פוליטיקאי' כמו שכל רוצח נאצי ואנטישמי היה 'ריאל-פוליטיקאי'.

 

[משקיף25]

גילית את אמריקה...

אכן חאג' אמין אל-חוסייני פרו-נאצי ידוע, אבל כמו שכבר כתבתי לך, הוא ממש לא מייצג את הגורמים הריאקציוניים, אפילו בעם הפלסטיני באותה העת שיישרו קו עם האימפריה הבריטית לסיום מרד השחרור ב-39, ומלבדם גם תנועות שמאל סוציאליסטיות ופטריוטיות-שמאליות, ובראשם הפק"פ (המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה). להגיד שהנאצי הזה נתמך ע"י הקומוניסטים... אפילו ממך (אהרן תמוז) לא הייתי מצפה.

 

[armbruster]

בוא נשמע מה דעת יוסי שורץ על כך:

• ויוסי שורץ תומך המופתי.ו RED1917 ו 20:14 | 03/10/06 לפנינו מאמר שהעלתי בקומונה של השמאל בעבודה ובו העמדה הטרוצקיסטית ביחס לאירועים אליהם מתייחס השקרן וכך כתוב :ויכוח עם טולאי מחד"ש בקומונה שלהםו יוסף בן דוד שורץ ו 15:07 | 02/05 הסכמנו לערוך ויכוח על דרכה של המפלגה הקומוניסטית בארץ והתחלנו עם המופתי. אני טענתי כי המפלגה תמכה פוליטית במופתי. הם מכחישים. מצוין ומקווה כי תתווכח ביושר ללא טונים איישם על מנת לגלות את האמת הפשוטה. אז בוא ונתחיל עם המופתי הירושלמי ח'אג אמין באירועי 1929. אולם לפני שנתחיל בתפקידה של המפלגה הקומוניסטית באותה תקופה, ברצוני להתייחס בקצרה לאופי האירועים, כולל אופיו של הוועד הלאומי הערבי שהיה בשליטת המופתי, ואחר לעמדת המפלגה הקומוניסטית. אין ספק כי כבר ב1928 הסתירות בין השלטון הבריטי, לבין המוני הפלחים הערבים, ואף הפועלים הערבים והיהודים כנגד שלטון זה החריפו. היה זה עניין של זמן לפני שסתירות אלו תתפרצנה. השלטון הבריטי הסתייע הן בהנהגה הערבית והן בהנהגה הציונית, כדי למנוע שהתפרצות זו תקבל אופי סוציאליסטי מהפכני. המופתי וחבריו היו קשורים בבעלי הקרקעות הגדולים והם חששו שאם יפרוץ מרד הם יאבדו את השליטה ועל כן הם היו מעוניינים להטות מרד זה לתעלת השנאה הלאומנית לא כנגד השלטון האימפריאליסטי ולא כנגד ההנהגה הציונית , אלא כל היהודים באשר הם יהודים, גם אם לא היו ציונים כלל וכלל.. על סיטואציה זו כותב ההיסטוריון ש. אטינגר בספרו תולדות עם ישראל בעת החדשה: "במשך שנות ה – 20 התחזקה התנועה הלאומית הערבית בארץ ישראל והתנגדותה ליהודים החריפה. על התנועה השתלט המופתי הירושלמי אמין אל –חוסייני וכיוון אותה לקיצוניות יתירה. כרוזים אנטי-יהודים נפוצו ברבים. באחד מהם שהופיע סמוך לפרוץ המאורעות נאמר:'זכרו כי היהודי הוא אויבכם החריף ביותר ואויב אבותיכם מימי קדם, אל נא תלכו אחרי מזימותיו כי הוא שעינה את הנוצרי עליו השלום, והרעיל את מוחמד"( עמ' 288). מן הצד השני בית"ר הייתה מעוניינת לדחוף מסיבות דומות להתלקחות דמים והציתה את אירועי הכותל שהביא להתנקשות דמים נוראה , לטבח של יהודי חברון וצפת שכלל לא היו ציונים ולמותם של ערבים חפים מפשע רבים. ללא כל ספק אירוע זה היה רחוק מאירועים מהפכנים כרחוק הלאומנות מהאינטרנציונאל יזם. אולם כיצד התייחסה הנהגת המפלגה הקומוניסטית לאירועים אלו, כיצד היא העריכה אותם, מה היה קו ההסברה והפעולה שלה? על כך כותב עיתון דבר ביום ה 15.9.1929 ברכת הקומוניזם ל"מהפכת המופתי". הקומוניזם העולמי, בגילויו הרשמיים חשב לו למצווה לעמוד כולו, ללא כל פקפוקים וספיקות, על צדם של הרוצחים והשודדים. מלתת צער אחת לקורבנותינו לא נמצאה לו. כולו ברכה ועידוד "לגיבורי המהפכה הערבית". הגיבורים האלו עמדו תחת השפעתם של עמודי הריאקציה הסוציאלית. מופתי ואפנדים עמדו בראשם. הגיבורים הלאה לא הרימו נס לחידוש החברה וסדריה, עיניהם היו לדם. לא נגד הממשלה האימפריאליסטית ושליחיה אלא נגד אנשי העבודה." {במאמר מוסגר: שום דבר לא השתנה מאז: הקומוניסטים והשמאלנים תומכים גם היום 'ללא כל פקפוקים וספיקות' בטרור וברצח של "גיבורי המהפכה הערבית"}. כדי להבין מה הייתה עמדת המפלגה באותן שנים הרי יש לזכור כי בשנים 1924-1929 בזמן שבברית המועצות הייתה ברית של סטלין בוכרין, שהתבטאה במדיניות פנים של עידוד האיכרים העשירים להתעשר, ומדיניות החוץ הייתה אופורטוניזם ימני של כניעה לבורגנות המקומית, הרי ב-1929 השתנה קו זה לקו של כיתתיות מטורפת של "התקופה ה"השלישית" לפיה כל מתנגדי הסטליניזם היו פשיסטים. אם לפני אירועי 1929 הייתה נטייה של המפלגה הקומוניסטית לרכך את הקו הפוליטי שלה כלפי ההנהגה הציונית, ולכן עם פרוץ מעשי הטבח הוועד המרכזי נטה להתנגד למעשי הטבח שעודדו על ידי המופתי וחבריו. קו זה התשנה בעקבות שינוי הקו של הקומינטרן בהנהגת סטלין. עתה צוותה המפלגה להעריך כי יש ויהי ה צורך להשמיד את המיעוט היהודי בארץ, ולהפוך את המפלגה למפלגה ערבית טהורה. אין לי כל ספק שתבקש לאומר השמצה מנוולת של הטרוצקיסטים ובמיוחד יוסי שורץ המדבר שטויות. אולם כדרכי בוויכוחים אני מעלה חלק מתעודה מקורית ומפנה אותך למקור בו תוכל לקרוא את כל החלטות הוועידה השביעית של המפלגה. החלטות הוועידה השביעית של המפלגה הקומוניסטית 1932 קובע: " סקירת פעולות הוועד המרכזי מתחלקת לשתי תקופות. התקופה שלפני מרד הפלאחים והדווים באוגוסט 1929 והתקופה שלאחר המרד. בתקופה הראשונה הצטיין המצב הפוליטי בתסיסה חדשה בקרב ההמונים הערבים העמלים והחרפת הניגודים בינם לאימפריאליזם והציונים. באשר לתקופה השנייה משתקף המצב הפוליטי בזירוז ההכנות מהם סובלת הארץ ( התגברות הטרור האימפריאליסטי הממושך ונגד הניצול האימפריאליסטי ונישול הקרקע על ידי הציונים.... פעולותיה הצטמצמו באותה תקופה בהפצת התעמולה בין ההמונים הערבים ( ע"י דברי הדפוס, למרות זאת לא הצליח הוועד הערבי להוליך את המפלגה בדרך המהירה שתהפוך אותה לערבית טהורה. ההשוואה מכנית של האימפריאליסטים היהודים עם הפלחים הערבים שהתקבלו על דעת הוועד המרכזי לא הדף אותן כראוי כל זה רק הביא להחלשת תהליך הערביחציה של המפלגה אלא לידי בלמתו.... הטעויות האלו הביאו בסופו של דבר לידי כך שהמפלגה הופתע לחלוטין ובעליל לפשיטת הרגל הגמורה של מנהיגות המפלגה-הינו ערביזציה של המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית.... התקופה שבין הפלגים של חודש מאי (שכיוון את המפלגה בדרך מוטעית) לבין פרסום מכתב האינטרנציונל הקומוניסטי הביא לתיקוני השגיאות. רק בחודשים האחרונים הורגשה השתפרות ניכרת בעבודת המפלגה. לאחר שהאינטרנציונל הקומוניסטי מינה מנהיגות מפלגתית ברוב של חברים ערבים...היא נקטה שיטה בולשביסטית נועזת והעלתה את המפלגה על דרך הפעולה בקרב ההמונים תוך הכרה נכונה להציג את הבעיה הלאומית הבעיה של הפלחים ומלחמה בקנאות היהודית. החלטה ביחס לבעיה הלאומית והמצב הפוליטי הנוכחי: 1. תפקיד המפלגה ובמיוחד החברים היהודים הוא להוקיע את הבורגנות היהודית והמיעוט הלאומי היהודי הנמצא תחת השפעתה בפלסטינה. 4. על המפלגה להסביר להמוני היודים שמרד עמים נרדפים היה מלווה תמיד התקפות הרסניות נגד המיעוטים הלאומים בשעה שהיו מגישים עזרה לשלטון האימפריאליסטי וכי מרד ההמונים הערבים היה ויהיה גם בעתיד מלווה מלחמת השמד נגד המיעוט היהודי מתוך לקט תעודות בעריכת ד"ר י.פרנקל עמ' 116-123) האוניברסיטה העברית תשכ"ח. אשמח להעלות את שאר ההחלטות שאינן פחות מבישות אך דומני שגם זה ד י והותר. תפקידה של המפלגה הקומוניסטית איפה בזמן אירועי 1929 היה לתמוך ולהסביר ליהודים בארץ שעליהם לתמוך בהשמדתם, ואתה שואל האם תמכם פוליטית במופתי? ++++++++++++++++++++++++++++++

 

[משקיף25]

armbruster (אהרן תמוז) היקר!

עלית על משהו חדש, חלוקי דעות בין קומוניסטים לטרוצקיסטים. שוורץ למיטב הבנתי מתנגד למפלגה הקומוניסטית, מה שמסביר הרבה ויכוחים שלו איתה (זכותו, מה אני יכול לעשות). לגבי הציטוט מהוועידה, הייתי אומר שהוא מגמתי, חלקי וחסר. המדיניות של הפק"פ ידועה וגם המחלוקת בינה לבין הקומינטרן (האינטרנציונל השלישי) ידועה. על אף חילוקי הדעות, אני ושוורץ לא נקפוץ להתגוששויות בבוץ בגללך, אז אל תטרח.

 

[armbruster]

אתה מוזמן להביא ציטוטים 'נכונים'

ו'לא מגמתיים' מהוועידה הקומוניסטית הנ"ל.

האם, למשל, הקריאה להשמדת היהודים הושמעה במהלך שירת האינטרנציונל? האם היא תורגמה לערבית כ'אדבח אל יהוד'? האם היא לוותה במחיאות כפיים סוערות? אולי גם ממושכות, כשכולם קמים וצורחים 'יחי החבר סטאלין'? יכול להיות שהחבר שורץ השמיט בציטוטיו את קטעי הקישור האמנותיים.

 

[RED1917]

armbruster

לא אתן לך את ידי כנגד הנהגת מק"י או הנהגת תנועת העבודה. כלנינסט אני תומך בחזית המאוחדת של תנועת העובדים כנגד התנועה הימנית הרדיקלית אותה אתה מייצג. אני רק מקווה שאם אכן אתה הוא זה המופיע בשמות כמו מטרניך או תמוז, הנהלת האתר תדע למנוע ממך את צורת הכתיבה בה אתה משתמש.בתוכן נדע אנחנו הכותבים מהשמאל לטפל.