פינת אשת השבוע- מה זה? איך נרשמים?
- פותח הנושא מיכל קנדל
- פורסם בתאריך
איריס 1010
New member
את מקסימה ונותנת הרבה כוח../images/Emo140.gif
אפשר ללמוד מהדרך שעברת,אני מאחלת לך שפע ברכה והצלחה בכל עשייה!!!!!!! עלי והצלחי.
מכל מלמדיי השכלתי!
אפשר ללמוד מהדרך שעברת,אני מאחלת לך שפע ברכה והצלחה בכל עשייה!!!!!!! עלי והצלחי.
ריקי יקרה../images/Emo140.gif
זה נשמע לי נפלא לעסוק במשהו שאוהבים ומתחברים אליו כ"כ - אשריך
יש לי כמה שאלות ברשותך
בן כמה היה המתאמן הכי צעיר שלך ובן כמה הכי מבוגר?
מה החסימות/בעיות/מכשולים הכי נפוצים שנתקלת בהם לאורך השנים?
יש לך טיפ למי שמתלבט בין עיסוקים שונים ולא יודע להחליט?
זה נשמע לי נפלא לעסוק במשהו שאוהבים ומתחברים אליו כ"כ - אשריך
../images/Emo140.gifיקרה תודה שבאת.
המתאמן הכי צעיר נמצא כרגע באימון בחור מקסים בן 24 שלומד את החיים, לומד את עצמו, גדוש מחשבות ושאלות. הוא חומר ביד היוצר הוא צובר כלים בהעצמה כדי שילמד לעשות את זה בעצמו. אתמול היה כאן במפגש והבקר קידם את פני מייל מחייך ממנו: "ריקי, רציתי לומר שהפגישה היום נתנה לי הרבה מוטיבציה וראיה קצת שונה על החיים. תודה ושוב תודה, X " המבוגר היה בן 56 הגיע לפני שנה במטרה לפרוש ולצאת לקריירה שניה. המטרה הושגה הרבה יותר מהר ממה שהוא שער, הוא פרש מ30 שנות שגרה בקריירה, עזב תפקיד ומקום מכובד (סמנ"ל) ויצא לחיים חדשים. הגשים חלומות שצפן במגרה במשך שנים.......חלומות פרטיים, תוכניות חו"ל בהתנדבות, גילה שמותר "לבזבז" זמן ולשבת לקפה עם חברים, יצא ללמוד וחבר לעסק פרטי. בגיל 57 יצא לחיים. הבחור שומר על קשר מידי פעם, הוא פורח. . המכשולים המשמעותיים: 1. אדם סקפטי - חסר אמונה בעצמו, ביכולותיו ובהזדמנות להיפרד ולשנות. 2. הקושי להפוך דפוסי התנהגות מעכבים ולהופכם למקדמים. שגם אותם אנו חוצים........
הטיפ שספרתי עליו ממש במענה למעלה (הראשון) למיכל כאן. http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1429&MessageId=143061231 הוא לנסות!!! להאמין לא לוותר לבדוק לשלול וכמובן לנסות שוב. כשלונות הם המקום הכי חשוב בדרך להצלחה היו לי נפילות וכשלונות, אבל אני לעולם לא מרימה ידיים אני קמה, מסירה אבק מהישבן וממשיכה. בזה כוחי.
תודה לך שבאת תודה ששאלת
יום טוב
ריקי
המתאמן הכי צעיר נמצא כרגע באימון בחור מקסים בן 24 שלומד את החיים, לומד את עצמו, גדוש מחשבות ושאלות. הוא חומר ביד היוצר הוא צובר כלים בהעצמה כדי שילמד לעשות את זה בעצמו. אתמול היה כאן במפגש והבקר קידם את פני מייל מחייך ממנו: "ריקי, רציתי לומר שהפגישה היום נתנה לי הרבה מוטיבציה וראיה קצת שונה על החיים. תודה ושוב תודה, X " המבוגר היה בן 56 הגיע לפני שנה במטרה לפרוש ולצאת לקריירה שניה. המטרה הושגה הרבה יותר מהר ממה שהוא שער, הוא פרש מ30 שנות שגרה בקריירה, עזב תפקיד ומקום מכובד (סמנ"ל) ויצא לחיים חדשים. הגשים חלומות שצפן במגרה במשך שנים.......חלומות פרטיים, תוכניות חו"ל בהתנדבות, גילה שמותר "לבזבז" זמן ולשבת לקפה עם חברים, יצא ללמוד וחבר לעסק פרטי. בגיל 57 יצא לחיים. הבחור שומר על קשר מידי פעם, הוא פורח. . המכשולים המשמעותיים: 1. אדם סקפטי - חסר אמונה בעצמו, ביכולותיו ובהזדמנות להיפרד ולשנות. 2. הקושי להפוך דפוסי התנהגות מעכבים ולהופכם למקדמים. שגם אותם אנו חוצים........
אריאלה פיקסלר אלון
New member
../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif../images/Emo24.gif ריקי יקרה שלי
הרשי לי לברכך על בחירתך כ"אשת השבוע". אנחנו מכירות לא הרבה זמן, אבל מהרגע הראשון נכנסת ללבי בסערה ואת ללא ספק נחשבת בעיניי לאישיות נערצת (ואני לא מאלו שנותנים את התואר הזה בקלות). נפגשנו בפעם הראשונה באירוע התרמה לילדים חולי סרטן אחרי שפרסמתי הזמנה אצלי בפורום :"עושים שוק". האירוע הזה היה מאוד חשוב לי, אבל מכל הגולשים שקראו את ההודעה את היית הראשונה שלקחת את העניינים בידיים ופשוט התייצבת בלי לשאול הרבה שאלות ובלי לעשות סיפור. אין לך מושג כמה שהערכתי את זה. לא הכרת אותי, לא ידעת מי אני ומה אני ובכל זאת- הגעת. הפגישה ביננו חרוטה בלבי . ראיתי לפניי אישה יפה, מוארת, מאירה . הקסם הזה שבך נצור עימדי מאז. אז קודם כל הרשי לי להודות לך שוב, גם כאן. ושנית אני רוצה להודות לך גם על הפינה המדהימה שאת מנהלת אצלי בפורום. פינה שהפכה די מהר להיות השרשור המוביל והפינה האהובה (ולא רק עליי). וכעת אם תרשי לי אשאל אותך כמה שאלות : לא פעם אני מקבלת פניות מקוראים שלי בבלוג ששואלים מדוע אני לא עוסקת באימון אישי (לאור כל מה שעברתי בחיים וכו'). אני מודה ומתוודה שלא פעם חשבתי על התחום, אבל מסיבות כאלו ואחרות בחרתי לעסוק בתחומים אחרים. שאלתי היא: מהו ההבדל בין אימון לפסיכולוגיה ולמה אימון עדיף? האם אימון תמיד עוזר? האם פגשת מטופל שתוך כדי הטיפול שלו טיפלת גם בעצמך (כלומר הגעת לתובנות אחרות מאלו שהיו לך קודם?) יש איזה סיפור מרגש במיוחד שאת יכולה לשתף אותנו בו? איך מקבלת המשפחה את העיסוק המיוחד? האם יש לך שאיפות להתפתחות נוספת בתחום? מדוע את לא פותחת בלוג שיתעד את כל הדברים החכמים שאת כותבת? (בכל פעם שאת מעלה את פינתך אצלי בפורום אני חושבת שזה בזבוז שאת לא מעלה את זה במסגרת פוסט שיישאר לעד בבלוג משלך). האם יש סיכוי שתפתחי בלוג לטובת העניין? זהו. זה מה שהיה לי לשאול ואודה לך על המענה. אוהבת אותך, מעריכה אותך ומכבדת אותך. מאוד. נשיקות.
הרשי לי לברכך על בחירתך כ"אשת השבוע". אנחנו מכירות לא הרבה זמן, אבל מהרגע הראשון נכנסת ללבי בסערה ואת ללא ספק נחשבת בעיניי לאישיות נערצת (ואני לא מאלו שנותנים את התואר הזה בקלות). נפגשנו בפעם הראשונה באירוע התרמה לילדים חולי סרטן אחרי שפרסמתי הזמנה אצלי בפורום :"עושים שוק". האירוע הזה היה מאוד חשוב לי, אבל מכל הגולשים שקראו את ההודעה את היית הראשונה שלקחת את העניינים בידיים ופשוט התייצבת בלי לשאול הרבה שאלות ובלי לעשות סיפור. אין לך מושג כמה שהערכתי את זה. לא הכרת אותי, לא ידעת מי אני ומה אני ובכל זאת- הגעת. הפגישה ביננו חרוטה בלבי . ראיתי לפניי אישה יפה, מוארת, מאירה . הקסם הזה שבך נצור עימדי מאז. אז קודם כל הרשי לי להודות לך שוב, גם כאן. ושנית אני רוצה להודות לך גם על הפינה המדהימה שאת מנהלת אצלי בפורום. פינה שהפכה די מהר להיות השרשור המוביל והפינה האהובה (ולא רק עליי). וכעת אם תרשי לי אשאל אותך כמה שאלות : לא פעם אני מקבלת פניות מקוראים שלי בבלוג ששואלים מדוע אני לא עוסקת באימון אישי (לאור כל מה שעברתי בחיים וכו'). אני מודה ומתוודה שלא פעם חשבתי על התחום, אבל מסיבות כאלו ואחרות בחרתי לעסוק בתחומים אחרים. שאלתי היא: מהו ההבדל בין אימון לפסיכולוגיה ולמה אימון עדיף? האם אימון תמיד עוזר? האם פגשת מטופל שתוך כדי הטיפול שלו טיפלת גם בעצמך (כלומר הגעת לתובנות אחרות מאלו שהיו לך קודם?) יש איזה סיפור מרגש במיוחד שאת יכולה לשתף אותנו בו? איך מקבלת המשפחה את העיסוק המיוחד? האם יש לך שאיפות להתפתחות נוספת בתחום? מדוע את לא פותחת בלוג שיתעד את כל הדברים החכמים שאת כותבת? (בכל פעם שאת מעלה את פינתך אצלי בפורום אני חושבת שזה בזבוז שאת לא מעלה את זה במסגרת פוסט שיישאר לעד בבלוג משלך). האם יש סיכוי שתפתחי בלוג לטובת העניין? זהו. זה מה שהיה לי לשאול ואודה לך על המענה. אוהבת אותך, מעריכה אותך ומכבדת אותך. מאוד. נשיקות.
../images/Emo140.gifאריאלה תודה על כל המילים החמות
ולשאלותיך:
האימון ממוקם בנישה שבין טיפול לבין יעוץ האימון בא לצמצם את הפער בין הרצוי למצוי, הוא ממוקד מטרה ולכן גם ממוקד תוצאות. בטיפול לעומת זאת יוצאים לדרך מבלי להציב יעד מדיד.
אימון עושה נפלאות המילה עוזר אינה המילה הנכונה למה שעושה אימון הוא מעלה למודע דברים ששוכנים בתת המודע ולא תמיד נחשפים הוא מציף פרדיגמות תוקעות והופך אותם למקדמות. הוא מציב יעדים מדידים ובוחן אותם לאורך התהליך. (10-12 מפגשים) באימון משקפים למתאמן מה שהוא מתקשה לראות לבד בשל הפרשנות האישית שלו באופן שהוא מקבל זוית אחרת להתבוננות. ככל שהמתאמן מחוייב לתהליך, תהיינה התוצאות בהתאם. מי שלא עושה את העבודה אינו משנה התנהלותו יתקשה להשיג את המטרה האימונית שלשמה הגיע...
מטופל שבזכותו שטיפלתי בעצמי? את צוחקת! כל מתאמן הוא מתנה
כל מתאמן שמגיע אלי מעניק לי עולם ומלואו
כל מפגש בין אנשים הוא חוויה מעצימה
מכל אחד אני צומחת ומקבלת המון!
ספרתי למעלה את סיפורן במרגש של מסורבות הגט. אשמח אם תקראי. אחת מהם היתה השבוע בדיון והדיין בבית הדין הרבני כפה עליו גט זו חגיגה אמיתית........
המשפחה שלי מאוד מפרגנת. בעלי תומך בי בכל שלב וצעד. הילדים בוגרים וכולנו חיים כאן בהרמוניה. (אני מטפלת בכוללללללללללללללללללללללללם) טבעתי מושג חדש - מל"ת אני מנהלת כאן מלון ללא תשלום.....
כי גם החבר של הבת גר כאן והחברה של הבן נוכחת בתדירות גבוהה,
אז אולי אהיה גם מאמנת תיירים........
)
כמובן שיש לי שאיפות (גמני לא עוצרת באדום........
) אני רוצה לאמן מאמנים אני שואפת לשמש סופרויז'ן וללמד בקורס הכשרת מאמנים. ולגבי בלוג- ובכן רק אתמול פתחתי לראשונה בלוג. אני מדדה בצעדים ראשונים. אלמד את רזי ההפעלה ואז אתחיל להריץ את כל התכנים של כל הפינות ששמורים אצלי וגם מפורסמים בחלקם בפייסבוק או באתר עסקים עושים עסקים- תחת הפרופיל שלי.. אריאלה תודה ששאלת
אריאלה פיקסלר אלון
New member
עכשיו אני שמחה
אני שמחה שיש לך בלוג ואת יודעת- כל מה שתצטרכי בתחום הזה - אני פה. יד רוחצת יד, בזה אני מאוד מאמינה.... אז את הטלפון יש לך והכל בסדר.אני מאוד שמחה שפתחת בלוג, ככה כל שכיות החמדה שלך יישארו לנצח. תודה על התשובות, אמרתי לך כבר שאת אדם מרתק.
אני שמחה שיש לך בלוג ואת יודעת- כל מה שתצטרכי בתחום הזה - אני פה. יד רוחצת יד, בזה אני מאוד מאמינה.... אז את הטלפון יש לך והכל בסדר.אני מאוד שמחה שפתחת בלוג, ככה כל שכיות החמדה שלך יישארו לנצח. תודה על התשובות, אמרתי לך כבר שאת אדם מרתק.
perlapearls
New member
את לא אשת השבוע יקירתי. את אשת השנה 
ואני אוהבת אותךךךך
ואני אוהבת אותךךךך
קרן מנחת הורים
New member
מרגש מאד לקרא! עלי והצליחי../images/Emo140.gif
../images/Emo42.gifאשיב לך בשמחה
ותקוותי שעכשיו לא ימחק כי כל התשובה שניסחתי בארבע וחצי בבקר נמחקה בגלל תקלה של תפוז......
האימון מרגש אותי מכמה היבטים. כל אדם שמגיע אלי הוא עולם חדש. הוא מתנה!
אחרי מפגש או שניים אני מקבלת את התשובה "למה" הוא נשלח אלי. מה מקום החיבור. מה אני צריכה ללמוד ממנו לאישיותי והוויתי. לכן הוא מרגש.. (התרגשות המקבילה לסיפוק האדיר שזכיתי לראות בשנות ההוראה.עת תלמיד צמח, התקדם ופרח מול עיני)
מאתגרים אותי מתאמנים שמתקשים לנסח את המטרה האימונית שלהם שנמצאים בכאוס עם עצמם (בלבול הוא חלק מאוד חשוב באימון) ומתוכו צומחים בהדרגה למקום חדש. כשמתאמן מגיע לשלב "פריצת דרך" זה מרגש. אני מעצימה אותו ומשקפת לו את החשיבות שיוקיר את עצמו על התהליך שחווה. הרגעים עם החיוך, התובנות החדשות הם רגעי סיפוק "ששווים הכל".
היו מקרים שעזרתי מאוד והיו מקרים שעזרתי פחות. האניטראקציה בין מתאמן למאמן חשובה. מידת המחויבות ש המתאמן לאימון, היכולת "לפזר רעשים", להסיר התנגדויות שיש לו לשינוי הנדרש. כל אלו הם פרמטרים שמובילים למידת ההצלחה של המתאמן. אם אין קשר חיובי האימון לא יצליח. מתאמנת אחת עזבה אותי אחרי שני מפגשים היא לא יכלה לשאת את העובדה שהייתי בעברי מורה יש לה טראומה שהיא נושאת שנים מאחר שהעיפו אותה משני בתי ספר והיא נוטרת למורים. "זה שלה" ולא נפגעתי. לעומת זאת הגיעו אלי כמה וכמה מתאמנים שלא הצליחו ליצור תהליך מקדם עם מאמן ראשון.
הכוח להמשיך נטוע באמונה שכל מתאמן יכל לעשות שינוי. כי כל אדם הוא בר אימון. אדם שמגיע עם פרדיגמות מעכבות ותקוע בקושי להיפרד מהתנהלות קודמת של חייו מאפשרים לי להבין שהוא זקוק ליותר זמן ולכן לא ארים ידיים עד שהחיוך יעלה על פניו.
תהליך אימון נמשך בדרך כלל 10-12 מפגשים בני שעה. (כולל עבודה משמעותית בין המפגשים.) יחד עם זאת יש לי מתאמנים שהשיגו את מטרתם האימונית, אך ממשיכים להגיע אחת לשבוע-שבועיים כדי לשמר את התהליך, להיות במגרש. תודה על שאלות נפלאות יום טוב.
ריקי
ותקוותי שעכשיו לא ימחק כי כל התשובה שניסחתי בארבע וחצי בבקר נמחקה בגלל תקלה של תפוז......
תודה על התשובה הכנה והמעניינת../images/Emo140.gif
רציתי עוד לשאול, באיזה אמצעים את משתמשת באימון? כלומר, האם זה רק ע"י שיחה? או שאתם מכינים מעין תוכנית אימון? אשמח אם תוכלי לפרט קצת מה קורה באימון כזה. זה חדש לי לגמרי. ממש מההתחלה. אדם מגיע אליך ו..... האם אתם מציבים ביחד מטרות או ייעדים? האם אתם משוחחים ולפי מה שעולה את זורמת עם המתאמן? מתי מבחינתך המתאמן לא צריך את העזרה שלך יותר? האם יש כל מיני משימות שבועיות או חודשיות שהמתאמן "צריך" או "מחוייב" לעשות? תודה
רציתי עוד לשאול, באיזה אמצעים את משתמשת באימון? כלומר, האם זה רק ע"י שיחה? או שאתם מכינים מעין תוכנית אימון? אשמח אם תוכלי לפרט קצת מה קורה באימון כזה. זה חדש לי לגמרי. ממש מההתחלה. אדם מגיע אליך ו..... האם אתם מציבים ביחד מטרות או ייעדים? האם אתם משוחחים ולפי מה שעולה את זורמת עם המתאמן? מתי מבחינתך המתאמן לא צריך את העזרה שלך יותר? האם יש כל מיני משימות שבועיות או חודשיות שהמתאמן "צריך" או "מחוייב" לעשות? תודה
../images/Emo140.gifכייף של שאלות. תודה.
מתאמן מגיע מיוזמתו כאשר משהו בחיים לא מתאים לציפיות שלו מעצמו. האימון נוגע בשני תחומים בbeing - משמע בהוויה שלנו (כעסים, משבר, חוסר ביטחון, ביקורת עצמית) ובתחום העשיה- בdoing כמו למשל הרצון לפתוח קריירה חדשה, לשמר זוגיות, לנהל אורח חיים בריא, לפתוח עסק. במהלך מפגשי האימון אני נוהגת לשלב קלפים, משימות שבועיות, תרגילים, קטעי קריאה מאוד ממוקדים, כתיבה, משחק תפקידים וכמובן שיחות שהמבנה שלהן ואופיין שונה משיחה ייעוצית או טיפולית. לאימון אישי יש מספר מודלים אני למדתי מודל מסויים. ואני עובדת סביבו. אינני דבקה בו ואינני סוגדת לו. אני דוגלת בשיטה של "חנוך לילד על פי דרכו" לכל אדם יש את האישיות שלו ומה שמתאים לאחד אינו מתאים לאחר. יש מתאמנים שלא אוהבים את המטלות הכתובות ומתמודדים רק עם קטעי קריאה ספציפיים. אין צריך ואין חייב -
יש רוצה! יעודו של האימון לצמצם את הפער בין מצוי לרצוי. ולא ניתן לצפות מתי תתרחש פריצת דרך משמעותית שתנתב אותו לכיוון המיוחל. את המטרה האימונית מביא המתאמן. אם הוא מתקשה לנסח אותה, אנו מנסחים יחד. חייבת להיות מטרה שכזו כדי להיות ממוקדי תוצאות. כמה דברים הכרחיים בתהליך אימון ולא משנה מהי המטרה: חייבת להיות עבודה על ערכים- לזכך את ערכיו של המתאמן כי זה בסיס להכל. לבחון פרדיגמות תוקעות (שדונים) ולהופכן למקדמות. לצייד את המתאמן בתרמיל לדרך התנהלות חדשה. (אגב. * אם יצא לך לבקר בפינתי השבועית: "יוצאים מאזור הנוחות" בפורם עושים שוק, הרי שנגעתי בכל אחד מהנושאים האלו, כל נושא לחוד) כולנו אורזים תרמיל לפני יציאה לדרך למסע.......ואנו קוראים לזה "מה בתרמיל? " מה אתה מוציא מהתלמיל (עכשיו שאתה יוצא לדרך חדשה) מה אתה משאיר בתרמיל (באת איתו ואתה זקוק לו, נהנה ממנו ולא מוותר עליו......) ומה אתה מוסיף(מה שלא היה לך וקיבלת, ניכסת, רחשת, סיגלת לעצמך באימון ויוצא איתו מכאן) זה תרגיל נפלא........
לגבי פרידה
המתאמן מרגיש לבדו אם הוא זקוק להמשך אימון תמיד לקראת הסוף מתעורר חשש - "מה יקרה כאשר לא אבוא עוד"? האם אתמיד בהתנהלות החדשה? האם אחזור לאזור הנוחות? האם אשמר את שרכשתי? במקרים כאלו יוצרים מפגשים חד פעמיים וממשיכים לבד. ולשאלך:
זה ייחודו של האימון הוא קצר וממוקד תוצאות. ואינו אורך כטיפול התנהגותי על סוגיו השונים.
תודה.
מתאמן מגיע מיוזמתו כאשר משהו בחיים לא מתאים לציפיות שלו מעצמו. האימון נוגע בשני תחומים בbeing - משמע בהוויה שלנו (כעסים, משבר, חוסר ביטחון, ביקורת עצמית) ובתחום העשיה- בdoing כמו למשל הרצון לפתוח קריירה חדשה, לשמר זוגיות, לנהל אורח חיים בריא, לפתוח עסק. במהלך מפגשי האימון אני נוהגת לשלב קלפים, משימות שבועיות, תרגילים, קטעי קריאה מאוד ממוקדים, כתיבה, משחק תפקידים וכמובן שיחות שהמבנה שלהן ואופיין שונה משיחה ייעוצית או טיפולית. לאימון אישי יש מספר מודלים אני למדתי מודל מסויים. ואני עובדת סביבו. אינני דבקה בו ואינני סוגדת לו. אני דוגלת בשיטה של "חנוך לילד על פי דרכו" לכל אדם יש את האישיות שלו ומה שמתאים לאחד אינו מתאים לאחר. יש מתאמנים שלא אוהבים את המטלות הכתובות ומתמודדים רק עם קטעי קריאה ספציפיים. אין צריך ואין חייב -
תודה ריקי, רק מלקרוא את מה שאת כותבת
בא לי לבוא להיות מתאמנת שלך. ושאלה ממש אחרונה לסיום רק בגלל ששמת את הדימעה בפרידה. עד כמה את נקשרת לאנשים שאת מאמנת? האם את מרגישה אל חלק מהם רגשות חזקים של אהבה או חברות? האם יש דיסטנס ברור בינך לבין האדם לו את עוזרת מבחינת זה, שאת לא נותנת לעצמך להיקשר בשום צורה שהיא "לא מקצועית" (קצת כמו פסיכולוג ומטופל שלו), או האם באימון אישי, הגבול הזה מטשטש מעט ואת משמשת יותר גם בתור "חברה תומכת"?
בא לי לבוא להיות מתאמנת שלך. ושאלה ממש אחרונה לסיום רק בגלל ששמת את הדימעה בפרידה. עד כמה את נקשרת לאנשים שאת מאמנת? האם את מרגישה אל חלק מהם רגשות חזקים של אהבה או חברות? האם יש דיסטנס ברור בינך לבין האדם לו את עוזרת מבחינת זה, שאת לא נותנת לעצמך להיקשר בשום צורה שהיא "לא מקצועית" (קצת כמו פסיכולוג ומטופל שלו), או האם באימון אישי, הגבול הזה מטשטש מעט ואת משמשת יותר גם בתור "חברה תומכת"?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.