התשובה שלי
נפגשנו כשהייתי בת 17.5 ועמית בן 18 וקצת. התחתנו כשהייתי בת 24. ביום בו חגגנו 4 שנים נפרדנו. במשך חודש וחצי לא התראנו (דיברנו בטלפון, בכינו, כתבנו מכתבים... וחלק מהתקופה אני נסעתי ללונדון כדי להתרחק). אחר כך היינו יחד- אבל לא רישמית. יזיזים. את זה סחבנו כמעט שנה, ואז נמאס לי- אמרתי לו שאין לי כח לזה. או שאנחנו זוג או שלא. חודשיים לא ראיתי אותו, ואז הוא הופיע לי מתחת לבית. מתגעגע. ואז חזרנו סופית. פחות משנה אחר כך נישאנו, והיום אנחנו 9 שנים יחד. אגב- הפרידה הזו הייתה מתבקשת מבחינתי- כבת להורים גרושים הייתי חייבת לבדוק אם זו אהבה או הרגל. וזה עשה לנו רק טוב.