אלוהההה אנשושים

TWEETY =^.^=

New member
מי ../images/Emo35.gif מואה ../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

 
עדיין פוחדת התקדמה ל... קצת חוששת

הי טוויט, אז זה מצב הדברים כרגע - הגעתי לשלמות (והפסקתי לפחד) מהאיש, ומהרעיון של הכנסתו לחיי. דיברנו הרבה על הרבה נושאים - והכל נראה לי ממש טוב. האיש באופיו מאוד נעים ונוח לי (תקשורת ישירה מאוד, כמו שאני אוהבת, עם המון פירגון וכבוד). אז החלטנו החודש לנסות... אז 4 ימים לפני מועד הנסיון ... האיש מודיע לי שהוא מבקש שנדחה קצת את הכל, כי הוא עדיין לא מכיר אותי מספיק טוב, למרות שאני נראית לו מאוד. אז ההורמונים שיגעו אותי וכעסתי. אז נפגשנו ודיברנו ודיברנו, וקיבלתי את הדין. אז עכשיו נפגשים קצת יותר אינטנסיבי - עם בן-זוגו, ועם הבן שלי. אז אתמול נפגשנו ארבעתנו... ולא הרגשתי הכי נוח בעולם - הבן שלי היה נבוך מאוד, כולם ניסו נורא להשתדל (האמא שלכל הצרות - ההשתדלות המוגזמת הזו...) והאני מרגישה שהכל עשוי להתמוסס לנו בין הידיים... אז אני - - - ק צ ת ח ו ש ש ת ... ממצה?
 

TWEETY =^.^=

New member
יקירה לא למהר להספיד את העניין

את בן זוגו את מכירה היטב???? או שכל הסיטואציה הזו הייתה מונחתת עליו. אל תראי שחורות בנתיים, יכול מאוד שהוא קיבל רגלים קרות, כי הוא באמת לא מכיר אותך כל כך טוב, הרי בכל זאת- ילד משותפ זו חתונה קתולית. והלחץ שבמפגש הוא בהחלט מובן וטיבעי, ואף מוכיח את טענתו, שאינכם מכירים מספיק. כשתתרגלו אחד לשני יותר, תרגישו יותר נוח וחופשי, כל הלחץ יתפוגג לו לאט לאט, ותתחילו להתנהג בטיבעיות. אני באמת חושבת שכל הלחץ, חוסר הנוחות וההשתדלות מהסיטואציה הזו נובעת מחוסר הכרות. אז יקירתי, לא להלחץ, קחי הכל באיזי ותתחילו לרקום מערכת יחסים יפה ומיוחדת, ואל תמהרי להספיד את הרעיון.
 
תמיד המילה הנכונה במקום הנכון...

טוויטי, לא ספק את צודקת (שוב), אבל מרכיב הזמן... מרכיב הזמן... נראה לי שבזמן והאנרגיה האלה, כבר הייתי יכולה להתחתן פעמיים
אני לא רואה איך ולמה עוד חודש או חודשיים של פגישה קצרה פעם פעמיים בשבוע מביאים אותנו יותר קרוב להכרות המיוחלת (האמת, בשעתיים בשבוע - כל אחד יכול להיות מקסים). אבל - וזה חידוש אצלי - אני מוכנה לתת לבחור קרדיט שהוא יודע מה הוא עושה, ואני מאפשרת לו לנווט את התהליך כמו שהוא רואה לנכון, אולי הוא צודק? א-מה-מה, החשש הגדול שלי הוא להישאר עם המכנסיים למטה, והז*ן ביד - אולי בתהליך ההכרות ההתלהבות שלו תרד, והוא יחליט לסגת, ואז- הפסדתי עוד חצי שנה של נסיונות בבנק הזרע - והמטרה הסופית מתרחקת לה סתם...
 

TWEETY =^.^=

New member
דירה להשכיר../images/Emo39.gif

אני לא זוכרת אם אמרת בת כמה את, ואין ספק שיש בכל ההליך סיכון של ביזבוז זמן. אבל זה מה שבחרת, וזה מה שהחלטת ואני לא חושבת שאפשר לקצר תהליכים. כמו שאמרתי כבר אז, לכל דבר מינוסים ופלוסים
לצערנו. גם אני בעד לעשות ילד עם חצי נוסף ולא עם מספר בבנק, אבל כמו שכבר סיפרתי בעבר, הכרתי פרטנר להרפתקה אבל לא הייתי מוכנה לסחבת של ההכרות - בגלל הגיל והלחץ של נו כבר. בקיצור, החלטת על עיסקת חבילה, וזה מה שכלול במחיר
והסכנה היא להשאר עם המכנס למטה ופרח ביד
והמון ביזבוז זמן. אבל על ענין ההכרות וביסוס היחסים, לא ניתן לוותר למען שלום בית בעתיד ושקט נפשי
עוד משו קטנטן,,,,,את הניווט אתם צריכים לעשות ביחד, ולא ללכת בעינים עצומות אחרי הגב שלו, שניכם יחד צריכים להחליט, ולהתקדם צעד צעד לעבר המטרה המשותפת
חוצמיזה לא ראיתי בין השורות, את האולי ההתלהבות שלך תרד
חשבת על זה? למה הפחד הזה של אולי הוא לא ירצה, אולי הוא לא יתלהב, ניתן לו להחליט, ניתן לו לבחור, הוא ינווט,,,,יקירתי
את והוא באותה המדרגה ובאותו הגובה. תרגעי חומד ותגיעי מהר ליעד - תהי לחוצה, והיעד יתרחק,,,,,,,מ נ ס י ו ן
של האמא של הלחוצות
 

אושרתת

New member
כל עכבה לטובה,,,,מכירה ת´משפט הזה?

לא מכירה את הסיפור שלך,,,זוכרת אותו בערך,, כנראה שהבחור קצת לחוץ מעצם הענין של להיות אבא, והחששות מובנות,,בכל אופן זאת אחריות כבדה לכל החיים, תני לזמן לעשות את שלו ולראות איך זה יתפתח, תדברו הרבה, תשאלי אותו בכנות כל מה שאת שואלת אותנו, ותראי איך הוא יגיב.. אולי הוא קיבל פיק ברכיים? זכותו נכון? יש לי שאלה,,,,,איך הילד שלך קשור לענין? בן כמה הוא? הוא מודע לכל זה? טוב יצא לי יותר מדי שאלות,,,ואם זה פולשני/חטטני מדי זכותך לא לענות.... מאחלת לך הרבה הצלחה ותעדכני אם בא לך אושרת
 
אושרת...

אני מעדכנת (בא לי...) הבחור לחוץ, אבל לא נראה לי שזה מלהיות אבא - לזה הוא מוכן, הוא (כמוני, לפחות בשלבים מוקדמים יותר) לחוץ ממני - מהבחירה בבן/בת-זוג להורות משותפת. את יודעת - מבעל ניתן להתגרש, אנחנו נכנסים פה למערכת מעתה ועד סוף העולם... עברתי (גם פה, להזכירכן) חששות קשים, אבל התגברתי, מכמה סיבות: 1. אני מרגישה מאוד *נכון* עם הבחור מין תחושת בטן שהוא איש טוב ויהיה חבר טוב לכל החיים, כזה אחד שניתן לסמוך עליו בהמון דברים 2. כל פעם, אחרי התחבטויות (שאתן עדות לרובן) וחששות ולחץ - אני מדברת איתו על הכל, התגובות שלו מדהימות: הוא לא נלחץ, הוא חושב בהגיון, מצביע על מכשולים שאכן נצטרך לעבור, ומעביר לי תחושה שזה ממש בסדר, גם להילחץ במקום הנכון, וגם להילחץ במקום הלא נכון, הכל חוקי ובסדר, מתמודדים ומדברים על הכל. יש בי חשש כבד שבאיזהשהוא שלב הוא יברח מהכל, זאת תחושת הבטן שלי, אבל הי - כבת להורים גרושים, אני מגלה לאט לאט כמה שחרדות הנטישה חזקים אצלי... אז קצת קונפליקט - כי תחושות הבטן שלי בד"כ לא מרמות אותי, ומצד שני, אין לי ספק שחרדות הנטישה קצת משתלטות עלי... זה כנראה מסביר למה אני לא מעוניינת לחכות. תחושה (אולי קצת ילדותית) שהבחירה (שלי לפחות) היא נכונה, ולמה לקחת סיכון... הרי כשיהיה ילד נתמודד עם כל מה שלא יבוא... (בקריאה שנייה - זה נשמע קצת פסיכי אפילו לי). בני, משוש חיי, עוד מעט בן ארבע, הקשר שלו לענין הוא - כנראה שזה יהיה האבא של אחותו הקטנה, זאת אומרת עוד בן-משפחה בוגר, דמות נוספת (לא אבא נוסף), אבל אין לי ממש מושג איך זה יתפתח, נראה לי שבמערכת יש אנשים טובים שרוצים האחד בטובת השני - הדברים יכולים לצמוח לכיוונים בריאים. עדכון מספק? תגובות מתקבלות בברכה... לילטוב ענת
 

אושרתת

New member
ענתי העדכון בהחלט מספיק וממצא אבללל

לא הבנתי,,,,איפה הקצ´? רק לחכות קצת? אם כן,,,אז תנו לזמן לעשות את שלו,, אהבתי את הבטחון שלך,,,,אחותו הקטנה,,,מאופו לך שתהיה בת?
מאחלת לך המון ה-צ-ל-ח-ה תמשיכי לעדכן
 

גרא.

New member
TWEETY ,לא הצלחתי להעביר לך מסר

ב"עוקפת" הודעות לפורום..אז אני כאן..קורא,מתרשם..ומקשיב לקולות.אחרי הכל..אני לא אוכל לעולם להיות אב חד הורי מבחירה..קל וחומר אם..ויש לכן לפעמים נושאים ייחודיים,שאין לי לגביהם שום מושג,מה כדאי ומה צריך לעשות..ודווקא תגובה/עצה/דעה של אם מנסיונה שלה,הרבה יותר ממצה וקולעת, מאשר ניחוש שלי..אבל יחד עם זה,אני אהיה מוכן להענות לאתגר בתחומי ההתמחות שלי כפסיכולוג חינוכי/התפתחותי..ואם אדע מה להגיב לשאלה,אנסה להתמודד עימה..אז שיהיה לכן המון המון כף עם הזאטוטים..ולהשתמע..
 
למעלה