שאלה קשה...
מצד אחד הסוף של העונה הראשונה פונה יותר לצד של הרגש, ראיין עוזב, הכוהנים מתפרקים, קירסטין בוכה, מריסה חוזרת לשתות, סת' עוזב את סאמר, יש הרגשה שהכול מתפרק ואנחנו סוגרים מעגל, וכולם כביכול חוזרים לאותו מצב שבו הם היו בתחילת העונה. הפרק כתוב טוב, המשחק מעולה, העלילה טובה ויש סגירת מעגל מושלמת,אבל למרות שהסוף משאיר אותך עם רצון לעוד, אתה יודע מה הולך לבוא, אתה יודע שרוב הבעיות הגדולות יפתרו, וסת' וראיין יחזרו בסופו של דבר. והתהיות הם יותר בקשר לדברים הקטנים, מה יקרה עם מריסה ?, האם סאמר תסלח לסת' על כך שעזב אותה ?, האם הזוגות יחזיקו מעמד ?, מה הסיפור עם הבעיות הכלכליות של קיילב? ואיך יסגרו את הסיפור בין ראיין לתרזה?. יש מתח לקראת העונה הבאה, אבל זה לא כמו המתח שאיתו אתה מסיים את העונה השנייה שהוא הרבה יותר אינטנסיבי. העונה השנייה לעומת זאת, פחות פונה לצד הרגשי, היא מסתיימת ב"באנג" ושאתה מסיים לצפות בפרק, אתה במצב של OMG !!!! מה יקרה עכשיו ?????????, יש לך בראש מליון שאלות, האם טריי ימות ? מה יקרה בין ראיין למריסה ? מה יקרה לכוהנים עכשיו שקירסטין לא בבית והם צריכים להתמודד עם זה לבד ? האם מריסה תכנס לכלא ? האם ראיין יקח על עצמו את האשמה ?. בניגוד לסוף של העונה הראשונה שבו אתה יודע שבסופו של דבר ראיין יחזור ופחות או יותר הכול יבוא על מקומו בשלום, באיזו צורה, הסוף של העונה השניה משאיר אותך לגמרי באויר, לגבי גורלם של טריי ראיין ומריסה בעקבות הירי וההשלכות של הירי לגבי שאר הדמויות בסדרה. מה שאני מנסה להגיד, שאלו 2 סופים (יש מילה כזו בכלל ?) מאוד שונים, ולדעתי אי אפשר לבחור בינהם, שניהם מצויינים, שניהם גרמו לי לרצות לראות כבר את הפרק הבא אבל כל אחד בדרך שונה, נכון שלסיום של העונה השנייה היה אפקט מאוד דרמטי וגרנדיוזי לעומת הסיום היותר שקט ועצוב של העונה הראשונה, אבל כל אחד מהם השאיר בי רושם, וכל אחד מהם גרם לי להזיל דמעה.