פרויקט ביקורות השירים *|

[meandmeandme]

../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifפרויקט ביקורות השירים ../images/Emo41.gif*|

הנה עברו שלושה שבועות והגענו למה שצפוי להיות השיא של הפרויקט. ביקורות על Dark Side of the Moon. אבל לפני זה יש את הביקורות משבוע שעבר. עלייה קלה בכמות הביקורות. השבוע קיבלנו 11: 5 ביקורות על אמא לב אטום (3 שירים מתוך 5): Atom Heart Mother/flofo Atom Heart Mother/meandmeandme Summer of 68/colddog Summer of 68/N a v e Fat Old Sun/meandmeandme 5 ביקורות מ"מדל" (5 שירים מתוך 6... איי איי איי כמעט): One Of These Days/Jam Head Fearless/Abarth San Tropez/Jam Head Seamus/Jam Head Echoes/Nir of GondoliN אפילו לא ביקורת אחת מObscured by Clouds. הייתי כותב בעצמי אבל אף פעם לא שמעתי את האלבום

. כמו בשירשור הקודם יהיה המשך לאלבומים האלה גם השבוע אז אם מישהו יכול לכתוב משהו אנא. גם קיבלנו ביקורת המשך ראשונה לשיר Sacerfull of Secerts שנכתבה על ידי Rainbow Demon. תודה רבה וכל הכובד אך עדיין אין לנו אף ביקורת על אומהגמה

טוב.. אולי בשבוע ההשלמה. כמה בקשות אישיות Flofo: אם תוכל לערוך את ביקורתך לשיר "אמא לב אטום" כך שזה יהיה יותר מאמר מתגובה אני אודה לך מאוד. Nir of GondoliN:דבר ראשון תודה רבה על ההתרמה הזורומת לפרויקט. קבל ח"ח

. ודבר שני אם תוכל לאשר לי להוריד את ההוספה של המילים לשיר "Echoes" בביקורת שלך. כל שיר יקבל את המילים שלו בעריכה הסופית. ומה עם הביקורות שלך על כל מדל? תודה. תזכור החוקים וכל הדברים האלה:

החוקים

את הביקורות יש לשרשר רק לשירשור הפרויקט.

אין הגבלה למספר הביקורות שמותר לכל אחד לכתוב.

אפשר לכתוב על שיר מסויים גם אם כבר כתבו עליו.

מותר לבחור כל שיר והעיקר שמשרשרים אותו לשירשור הנכון.

מומלץ ואפילו רצוי להביע דעה על השירים המבוקרים ועל הביקורת עצמה.

רק שירים של פינק פלויד בבקשה. זאת אומרת שאסור גם מאלבומי סולו של חברי הלהקה.

אם החלטתם לכתוב על שתי שירים נא לשרשר כל שיר בהודעה נפרדת.

לביקורות אין אורך מקיסמלי או מינמלי אך רצוי לספק כמה שיותר פרטים בלי לגלוש לנושאים לא קשורים.

חשוב מאוד להנות! חוץ מהרעיון ה"יבש" הזה יש גם כמה בונוסים.

בסוף הפרויקט כל הביקורות יקובצו לקובץ אחד גדול שיעלה למדור המאמרים. בתקווה לחלק מהאלבומים יהיה ביקורת לכל שיר וזה יהפוך למין מדריך.

שלושה חבר הפורום שיתרמו הכי הרבה לפרויקט יזכו להקדשה מיוחדת בסוף הפרויקט. חשוב מאוד למי שלא הספיק לכתוב: לכל שישרור חדש תווסף הודעה בה יהיה נתן לכתוב ביקורות שלא הספקתם לכתוב לאלבומים שבאו לפני השירשור הנוכחי בלבד. אז נצלו את ההזדמנות הזאת אם לא הספקתם או הייתם עסוקים. בקרוב ההודעה אלייה ישורשרו הביקורות לדארק סייד.

 

[meandmeandme]

../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifDark Side of the Moon../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

להודעה זו ישרשורו ביקורות לשירים מהאלבום המצליח Dark Side of the Moon. אני מקווה לראות עלייה משמעותית בכמות הכותבים השבוע. אז קדימה, לכתוב!

 

[noosh]

המופע הענק בשמיים

הגיטרה נרגעת קצת, הקצב משתנה לו... נכנסים למצב רגיעה

הקלידים נכנסים להם במין שקט כזה, כאילו לא נעים להם לקטוע את הגיטרה, אז הם לא תופסים הרבה תשומת לב.. אבל הגיטרה החליטה לפנות את המקומה ולתת להם להשמע קצת יותר, והם מתגברים להם, צוברים בטחון... ואז... אזז......... בום!!!!!!!!! בבום אחד כזה, מפתיע, הכל נכנס. הקלידים, התופים, הגיטרה, והקול.. הקול האלוהי הזה, הצרחות השמיימיות האלה... אני עוצמת עיניים, מהדקת את האזניות טוב טוב לאזניים או מגבירה את הווליום במערכת עד הסוף (ושילכו לעזאזל השכנים), מתמכרת בכל גופי לצעקות האלה, שמעבירות בי את הצמרמורות ומסכמות את כל משמעות החיים ב-אאהההההה אחד. והכל מתחבר יחד במן הרמוניה מושלמת כזאת, ואני פשוט נמסה שם, אי אפשר לעמוד בזה.... והיא נרגעת קצת... כאילו מתנצלת שהיא התפרקה ככה והייתי צריכים לשמוע את זה, ואני רוצה להגיד לה שלא, זה בסדר, אבל ממתי מדברים לדיסקים? אז אני שותקת. שותקת ונותנת לה להמשיך, גומעת כל פיסת צליל שהיא מוציאה מהפפה שלה, שמשתלבת בצורה מופלאה עם הקלידים, בדרך שרק פינק פלויד יכולים ליצור. מצטערת אם זו לא הביקורת שהתכוונתם אליה, אין לי ממש מושג איך זה עובד

זה, לדעתי, אחד הקטעים הגדולים ביותר של פינק פלויד אי פעם, מסוג הדברים האלה שפשוט גורמים לי לבכות מאושר כשאני שומעת אותם

 

[meandmeandme]

ואו!

מדהים! ללא ספק אחת הביקורות היותר טובות שהיו לנו כאן. כל הכבוד נוש! תיארת את השיר באופן מדויק.

 

[edlessme]

בול!!

אין מילים אחרות לתאר את הביקורת הזאת... בדיוק... אקסטראורדינר...אקסקטלי... בול!

 

[Nir of GondoliN]

אני לא חשבתי שזה יקרה לי

אבל עכשיו אני פשוט מסתכל על השיר הזה בצורה שונה. מתחבר אליו יותר.

 

[שלכת בסתיו]

בידיוק../images/Emo9.gif

מתמצת את כל משמעות החיים את כל התחושות את כל הרגשות, השמחות והכאבים באהההההההההההההה אחד גדול, ארוך ומתמשך מלא ברגש ולהט ועוצמה שלא תיאמן אחלה ביקורת הבאת פה ביקורת אישית וכיפית

 

[Marmaduke]

TIME

אוקי אז נתחיל בזה שאני יגיד שהוא ו US AND THEM הקסום הם האהובים עליי בדיסק (עלק...כל הדיסק הזה פשוט מעולה..) טוב השיר מתחיל בעמעום שקט כזה ואז עובר לציצולי שעונים מטורפים שמזכירים לך שאם באת עכשיו להרדם אחרי תחילת האלבום שהוא שקט - אז ניתן לך בראש עם שעונים!!! ואז רוג'רס חוסם את הבס ומשמיע טיקטוקי שעון מה שבכלל מכניס אותך לאווירה של זמן (איך אפשר לתאר אווירה של זמן..?) ואז רייט מצטרף עם מייסון והם עושים יחד מקצב מחשמל של שהייה מתמשכת כזו..יחד עם נגיעות הגיטרה של גילמור... זה נותן לך תחושה שמשהו אדיר הולך לקרות תחושה כזו של מתח כאילו אין זמן!!! מייסון נותן מעבר חריף עם הטמטמים!! ופתאום!!! גילמור האדיר נכנס עם קול ממש מחשמל ומוזיקה מחשמלת בהתאם!! Ticking away the moments that make up a dull day You fritter and waste the hours in an offhand way Kicking around on a piece of ground in your home town Waiting for someone or something to show you the way מה שבעצם מספר על יום מאוד משעמם בחיים שעובר בצפייה למישהו שידריך אותך!!! חח בקיצור!! והוא אפילו שר את הבית בעצבים כאילו הוא באמת מעוצבן מזה שמשעמם לו... ואז השיר עובר לפזמון עם קולו המרגיע והיפיפה של רייט בליווי זמרת רקע Tired of lying in the sunshine Staying home to watch the rain And you are young and life is long And there is time to kill today And then one day you find Ten years have got behind you No one told you when to run You missed the starting gun - הקטע הזה באמת מרגיע ויש תחושה של שלווה ובעצם בחלק השני של הפזמון (שם הוא מגיע להבנה שהפסיד זמן יקר בחייו...10 שנים..) הזמרת רקע מתחילה להתגבר ומשתלבת באופן יפיפה עם הסולו המדהיים של גילמור שמחזיר אותנו לחשמל!!! קצת לפני הבית השני זמרת הרקע מעלה את הקול ושוב גילמור כועס ושר!! And you run, and you run to catch up with the sun, but it's sinking Racing around to come up behind you again The sun is the same in a relative way, but you're older Shorter of breath and one day closer to death פה כבר שמים לב לתחושה החזקה של ההחמצה והרצון להחזיר את הגלגל אחורה כי לא משנה מה אתה עושה אתה מרגיש כאילו אתה מפספס... בואו נהייה ספרותיים!! בבית זה יש דימוי של תחושת הזמן המתפספסת ע"י הבאת דוגמא של השמש.. אתה מנסה להשיג את השמש אבל היא שוקעת ו.. השמש נשארת אותו הדבר בצורה יחסית אבל אתה כבר יותר זקן.. חחח אני כזה מורה!! אוקי חזרנו לפזמון השני שבו רייט כביכול מסיים את השיר עם המילים: Every year is getting shorter Never seem to find the time Plans that either come to nought Or half a page of scribbled lines Hanging on in quiet desperation is the English way The time is gone The song is over Thought I'd something more to say בפזמון הזה כבר רואים שהתחושה הזאת מתקבלת עליו והוא משלים איתה.. והוא פשוט מחכה...אבל אז הוא גם מגלה שנגמר הזמן והשיר נגמר ובאמת אין לו מה עוד להגיד!!! דרך כל כך יפה לסיים שיר עוד לא ראיתי... ובדיוק כחשבנו שהכל נגמר!!! ה"נשימה" חוזרת אלינו ובגדול!!! איך שמסתיים הפזמון האחרון חוזר השיר היפיפה breathe הפעם גילמור כבר פחות נשמע כועס אני מאמין בגלל שנגמר השיר... Home, home again I like to be here when I can when I come home cold and tired it's good to warm my bones beside the fire far away across the field the tolling of the iron bell calls the faithful to their knees to hear the softly spoken magic spells הבית הזה כל כך יפיפה ויקח לי כל כך הרבה זמן לנתח אותו אז למי שבא לנתח את כל השיר breathe אנא נתח כם את הבית הבודד הזה... ובקיצור...חחח השיר באמת מסתיים בצורה מרגיעה שמחזירה אותנו קצת לשפיות..עד כמה שאפשר.. שיר יפיפה... מקווה שאני יודע לנתח שירים.. אנא הביעו דעתכם!!! הייתי יותר משמח לכתוב על השיר הזה...

 

[meandmeandme]

כל הכבוד

אתה בהחלט יודע לנתח שירים. אני כל כך אוהב את השיר הזה. באוגרון רוק בפזמון מוסיף המון לאוירה ה"מחשלמת" של השיר. כל הכבוד.

 

[שלכת בסתיו]

../images/Emo127.gif

אחלה ביקורת! זה באמת שיר מצויין, אחד האהובים עלי.. זה מתחיל בלחן המ-צ-ו-י-י-ן שלו, ההרמוניות המדהימות, אינסטרומנטים גאוניים וממשיך בליריקה האלופה, במיוחד שני בתים ספציפיים.. and you run and you run.... ו home, home again.. אלה שני הבתים האהובים עלי והבאת אותה בניתוח חביב ביותר) תודה

 

[meandmeandme]

Any Color You Like

הרצועה השביעית ויתכן שהאהובה עלי באלבום המופתי הזה. הקטע הוא בעצם המשך אינסטרומנטלי ליצירת הפאר Us and them, ולדעתי הוא אף מתעלה עלייה. אם בפעם הראשונה ששמעתם את זה אז חשבתם שזה מוכר לכם מאיפשהו כנראה ששמעתם את אטום הרט מאדר לפני. הקטע הוא עריכה מחודשת לסגמנת שנקרא Funky Dung מתוך האלבום. הוא מתחיל בסולו סינטי הזוי, המון דיליי, המון אקו, והרגשה מבולבלת של כאוס ברחוב עירוני מצוי. את הסולו מלווה גיטרה גרובית, תופים גרובים ובס גרובי- מה שנותן לנו גרוב יחסית רציני יחסית לסגנון האלבום. אחד הקטעים הטובים ביצירה לדעתי הוא הכניסה של סולו הגיטרה. צווחה אדירה מקפיאה את הרחוב ההמוני שלנו לכמה שניות, וכשהגיטרה השניה (כן, עוד סולו של גילמור עם שתי גיטרות) נכנסת הרחוב ממשיך לזרום אך רק לשניה. הסולו קטוע ומקפיץ, משהו שלא יצא לי לשמוע בשום מקום אחר (חוץ מאולי איזה אלבום של מייק סטרן, אבל זה ג'אז בכלל

). הסולו ממשיך ומשתלב לתוך הסינטי החודרני ונהר אנשים זורם וזורם אל תוך האפלה הדקיקה שנופלת על העיר עם כניסת הרצועה הבאה.

 

[Nir of GondoliN]

אחלה ביקורת!

פעם ראשונה שיש שני ביקורות לאותו שיר. תקרא גם את שלי.

 

[meandmeandme]

דווקא לא פעם ראשונה...

יש לנו שתי AHM, ושתי Summer 68 ושתי See-Saw ועוד כמה

 

[שלכת בסתיו]

../images/Emo45.gif

יופי של ביקורת אממ..אני מודה ומתוודה שעד לרגע זה ממש הייתי בטוחה שהשיר הזה, 'אני קולור יו לייק' נמצא באלבום אחר.. נשבעת לך, לא שמתי לב אפ'עם שהשיר הזה נמצא בדארק סייד! יותר נכון לא ידעתי שזה השיר הזה פאדיחות..

בכולופן-תודה

ביקורת טובה ומעניינת

 

[Nir of GondoliN]

`Grande Finale

Eclipse

השיר הכי מרגש בדיסק. ללא צל של ספק. עם המון צל על השמש. בריין דאמג' נגמר בצורה מתמשכת כזאת, ממש יש הרגשה שמגיע שינוי, ואז שומעים אותם. את התופים. במעבר איטי אנחנו מגיעים לשיר האחרון שנקרא ליקוי (אני אגיע לשם אחר כך). השיר נפתח באקורד של כל הכלים ביחד דבר המהווה את אחת מנוקודות השיא בשיר. וממשיך בסולו של גיטרה או פסנתר בסגנון Any Colour You Like. לאחר מכן מגיע הדבר הכי יפה בשיר. המילים. אם אנחנו מסכימים שהאלבום מדבר על החיים עצמם, אפשר להגיד שהשיר הזה מסכם אותם במשפטים קצרים ומתחרזים. הוא מדבר על כל מה שאתה נוגע וכל מה שאתה מרגיש וכל מה שאתה טועם וכל מה שאתה רואה וכל מה שאתה אוהב וכל מה שאתה שונא וכן הלאה וכן הלאה. הוא בא להראות שהחיים הם תמיד ימשיכו כהרגלם ולא צריך לקחת הכל ברצינות. החיים הם בעצם סיכום של כל הדברים שנאמרים בשיר. המשפט האחרון בשיר מעולם לא היה ברור לי: and everything under the sun is in tune but the sun is eclipsed by the moon. הפירוש שלי למשפט הוא שהכל תחת השמש ממשיך להתקיים והיקום ממשיך הלאה. אולי דבר המראה על חוסר המשמעות של חיי האדם. אם הדיסק מראה במשך כל הזמן את הבעיות של האדם ואת תוככי נפשו, משפט זה עומד בניגוד לכל הרעיון הזה. האלבום והשיר מסתיימים בפעימות הלב. אני בטוח שיש להם משמעויות רבות שעוד לא עמדתי עליהן. המשפט האחרון הוא גם הידוע ביותר בדיסק והוא נאמר על ידי השומר של אולפני אבי רואוד: "There is no dark side of the moon really. Matter of fact it's all dark."

 

[שלכת בסתיו]

מעניין

אהבתי את הביקרות שלך ומשפט האחרון עורר בי סקרנות וחשבתי על מה ששאלת קצת ולדעתי זה לא סותר כלום אמרת שעדין לא ברורה לך משמעות המשפט and everything under the sun is in tun but the sun is eclipsed by the moon. ושאתה מוצא כאן ניגוד.. אני דווקא מוצאת שזה מתחבר בטיבעיות לרעיון של השיר אם לאורך כל השיר הם אומרים שכל מה שתעשה בחיים שלך, כל מה שאתה אוהב, שונא, עושה או מוותר, כל זה בעצם קובע לך את הצורה שבה החיים שלך יהיו, והשורה האחרונה הזו בעצם באה להגיד שכל מה שמתחת לשמש, הכל כבר מולחן, מותאם, מכוון.. אתה בעצם מכוון את החיים שלך, מה שאתה תעשה זה מה שיהיה. ומצד שני אפשר לראות את זה כגורל שמולחן כבר מראש.. ז"א אולי אפשר לפרש את זה מהכיוון השני, שאומר שהכל כבר קבוע וידוע מראש, ולא משנה מה תעשה, תאהב, תשנא, תיגנוב, תיתן, זה לא משנה כי הגורל שלך כבר קבוע.. אז הינה, מסתבר שלא ממש עזרתי לך, אלה עוד יותר, הכנסתי גם את עצמי לפלונטר הזה.. אולי מישו יוכל להבהיר לנו את העניין

בכולופן, אם זה העלה בי סקרנות ותהיה עד כדי הצצה במילון כדי למצוא את הפירוש המדוייק למילה tune אז זה טוב

לילה טוב

 

[egg]

לדעתי

מה שזה אומר זה שהכל תחת השמש כביכול כבר מולחן וקבוע, אבל השמש בעצם מוסתרת ע"י הירח, ולכן למעשה, הכל פתוח עבורנו...

 

[meandmeandme]

Breathe

השיר הפותח באלבום. הוא בעיקרון מחולק ל3 חלקים. Speak to Me Breathe וBreathe Reprise השתיים הראשונים הם חלוקה של הרצועה הראשונה והשלישית היא בעצם המשך לשיר שמגיע אחרי טיים (רצועה שלילשית). Speak to me זה הקטע שמספק לנו את הפתיחה המופורסמת של התקליט הזה. פעימות הלב הידועות, רישרוש המטבעות, משהו שנשמע כמו טרקטור, ההקטלות המופרסמות של האנשים ששהו באבי ראוד וכמובן כינסתההמרשימה של כליר טורי. הקטע מתפחת ומתסוסים לו עוד שכבות עד שנכנסת המוסיקה ובעצם נפתח הקטע Breathe. קטע נפלא לפתיחה של אלבום. יש בו מילים שמייצגות את האלבום בשלמותו, איזשהו קצה מרגש שגורם לנו להתלהב מהדיסק כבר בהתחלה אבל עדיין שקט ורגוע ולא מכין אותנו למה שיבוא בהמשך. הלחן של השיר מורכב משתי אקורדים פשוטים (Em7, A) שחוזרים על עצמם חוץ מבפזמון. על שתי האקורדים האלה נוספו שכבות של קלידים, בס, תופים, גיטרה, גיטרה סלייד, אפקטים, קולות רקע, שירה ועוד המון דברים. כל זה נותן לשיר הרגשה מאוד מלאה ומבלבלת. מקשיבים למוסיקה הפשוטה יחסית ופתאום שומעים גיטרה מחליקה מצד שמאל של הרמקולים לצד ימין ופתאום איזה צמרת מוסיפה נגיעה מושלמת והבס מכניס מעבר קטן והתופים קצת אחריו ואז שוב הסלייד וככה הלאה. השיר הוא דוגמה מצויינת להפקה ועריכה מוסיקאלית נהדרת. כל כך הרבה דברים שונים וזה עדיין נשמע מדהים. השיר חוזר שוב מיד אחרי השיר טיים עם המשך למילים, שאגב לא רעות בכלל. כמה נקודות מבט מענינות והערות ציניות על כל מני דברים שלא חשבנו לחשוב עליהם. החזירה על הקטע באמת חוזרת איזשהו מעגל. ביצירות ממושכת בדרך כלל נהוג לחזור על אותו קטע כמה פעמים כדי לתת ליצירה תחושה של זרימה והמשכיות. הוורודים ידעו לעשות את זה מצויין.

 

[שלכת בסתיו]

יופי../images/Emo79.gif

הפעם ביקורת קצת יותר מהבחינה המוזיקלית, הפקתית.. התעמקות באפקטים, אינסטרומנטים וכאלה מעניין וזה באמת סגירת מעגל זהו אלבום קונספט, כשהרעיון המרכזי הוא כמובן, לדעתי, הזמן.. המרדף הזה, אחרי כסף, תהילה, אושר, הצלחה, ובעיקר המרדף אחרי הזמן.. וטרילוגיית breath באמת מביאה את זה ליידי ביטוי בצורה הכי טובה, כמו שרק הפלויידים יכולים. קבל ח"ח

 

[meandmeandme]

../images/Emo41.gifהמשך שבוע שעבר../images/Emo41.gif

הודעה מיוחדת למי שלא הספיק לכתוב על שירים שרצה מהאלבומים: Atom Heart Mother Medlle וObscured by Clouds אם אתם כותבים תנסו להתחשב בזה שעוד לא כתבו בכלל על Obscured ועל A Pillow of Wind אין עדיין כלום וכך גם If וAlan's Psychodelic Breckfest. תהנו.