בואו נשחק איזשהו משחק- המטרה היא לכתוב משפט אחד-רק בכותרת ההודעה, ללא תוכן, משפט שירגש, יזעזע, יפחיד וכ"ו- זכרו-רק משפט אחד בכותרת ההודעה, משהו כמו עד שש, שבע מילים-אני אתן דוגמא ראשונה!!!
כי אחרי הכל אנחנו רק תינוקות מאחורי מסכה של כאב וזמן אשר חיים בשממה ועוד אחד שחשבתי אליו אכשיו "..." ובפירוש מה שוות המילים או כל צורה אחרת של שיחה כאשר במציאות כל מה שאנחנו רוצים זה לענות לשאלה שאין לה תשובה וכאשר נענה תיפסק המנגינה והמחשבה תירד לטימיון בידיוק כמו המילה
את הראשון אני לא בדיוק הצלחתי להבין. את השני מאוד אהבתי.הוא מיוחד מאוד. אבל מכיוון שלא נוכל להשיב תשובה להרבה מן השאלות שאנחנו מרבים לשאול המנגינה תמשיך להתנגן ואנחנו נמשיך לחשוב... כל הכבוד
על כל השאלות וברגע שנידע את משמעות החיים מה אז? מה אז תהיה שווה המילה? או המחשבה? למה צריך לחשוב כאשר כבר יש משמעות? כאשר כל אחד יודע לאיפה הוא יגיע בחיים? ועם ככה אז מה היא שווה אכשיו? היום? כלום! בידיוק כמו שהיא תהיה בעתיד לפי דעתי אין משמעות לחיים או יותר נכון משמעות קיימת אנחנו קיימים כדי להישתפר ומשתפרים כדי לענות על למה אנחנו קיימים (נוסיף עוד חלק למשוואה שגם כן נימחק משני צידי ההשווה היא שאנחנו חיים כדי להישתפר וכדי להיתרבות יותר ולחיות יותר ביותר קיומים)
לא אבל ברצינות עם חיים הם רק תוצעה של זמן עם כך מאיפה הרצון להמשך הקיום כלומר עם חיים הם רק נקודה הרעית שנוצרה ככל ועבר הזמן עם כך מאיפה הרצון או הצורך להמשיך לחיות? מקרה רנדומלי של חלבונים שפתעום עשו משהו? התחילו באבולוציה? רק לפי מקריותהייתה אומר שזהו הדי אן איי אבל לצורות החיים הראשוניות לא היה די אן איי ויש בכלל תאוריה שאומרת שמקורו של הדי אין איי הוא בצורת חיים שיטופנית חוץ מזה מה שאמרתה אדיין לא מסביר שום דבר נכון שאפשר לומר שהברירה הטיבעית גרמה לכך שיצור אשר רוצה לחיות יתקיים אבלמצד שני רוב החומרים שאינם רוצים לחיות יימים יותר מאלו שכן ויותר מזה אלו שכן לא מסוגלים להיתקיים בלי אלו שלא
שלא נענה על כל השאלות, יש שאלות, שכמובן יש עליהן מענה, אבל לא לנו, לא לאנושות. כתוצאה מכך כל אחד בוחר את המשמעות שלו לחיים וחי עם זה, או יש הבוחרים להאמין שאין בכלל משמעות, כל אחד ודעותיו. בחיים ישנן כ"כ הרבה הפתעות, וכ"כ הרבה שינויים שאנחנו לא תמיד יכולים לדעת לאן הם יחקו אותנו ואיפה נהיה בעתיד...