בלינקה

[פשושולה]

יותר ויותר נשים טובות ומכשרות עוברו

ת למקצועות האלה...

 

[isidora]

הוצאת לי את המילים מהפה../images/Emo13.gif

בואי נלך ביחד ללמוד להיות מדריכות הנקה. פתאום כשכתבת את זה חשבתי שזה בעצם מה שגם אני נורא רוצה לעשות. לתמוך בנשים אחרי לידה, במניקות, בחברות. האיש אמר לי כבר מזמן שנראה לו שאני צריכה ללכת ללמוד את זה רק שאין למרכז הישראלי לחינוך ללידה סניף בצפון עדיין (ואני יודעת שיש כוונה לפתוח, אבל הם לא זזים) נראה לי עבודה כל כך חשובה ומשמעותית, משהו עם ערך. הלוואי שנגיע לזה מתישהו

 

[POOH*]

ושוב נדחפת לשירשור....

אז יש סיכוי שתצטרפי אליי לקורס יועצות הנקה בספטמבר? POOH

 

[בלינקה]

לא ../images/Emo10.gif

אין לנו אפשרות כלכלית

 

[ו שתי]

לי יש שאלה!

איך ומתי החלטת שאת רוצה להיות עו"ד? האם הגעת לזה במקרה? או שאת מאלו שמגיל 4 ידעו שהן רוצות להיות עו"ד?

 

[בלינקה]

שאלה מעניינת...

זה לא ממש חלום ילדות. בסוף כיתה י' יצאתי לפנימיה של נוער שוחר מדע, והכרתי שם חברים חדשים. אחת מהן רצתה להיות עו"ד כשהיא תהיה גדולה (והיא אכן עו"ד היום), והיא הציתה בי את העניין. זה השתלב יפה עם הידיעה שאני רוצה ללמוד משהו פרקטי, ולא תואר כללי, שלא נותן מקצוע.

 

[ו שתי]

אז הנה שאלות המשך...

מאילו נסיבות יצאת מהבית ועברת ללמוד בפנימיה? איך היית מסכמת את החוויה של יציאה מהבית בגיל הזה? תרשי/תמליצי לשחר על אותו מסלול? את חושבת שזה שינה את מהלך גיבוש האישיות שלך, השהות בקבוצה כז "צפופה" של בני נוער?

 

[בלינקה]

כרגיל, הסבר כושל

לא פנימיה. קייטנה. שבועיים. תסלחי לי, ישנתי חמש שעות לא רצופות הלילה

אבל היה כיף

 

[גורבי]

שאלות סיבוב שני

(מקווה שלא נשאלו כבר בסיבוב הראשון - עם האמנזיה שלי, בטח אני זו ששאלה אותן...) - מני שלושה דברים קטנים שמעצבנים אותך - מני ארבעה דברים שגורמים לך לחייך - אילו ויתורים עשית, אם בכלל, למען האימהות? האם יש משהו שאת מתגעגעת אליו במיוחד מהחיים הקודמים? - קראת איזה ספר טוב לאחרונה? אני מחפשת המלצות, וסומכת על טעמך המשובח. ים של

ים.

 

[בלינקה]

לא נשאלו בסיבוב הקודם

מעצבנים? יש המון, אבל אני לא מצליחה להיזכר באף אחד... המממ... כשאבא שלי מעיר לי על משהו שאני אוכלת, כשמלצרים מתעלמים מקיומי, כשהמזכירה במשרד לא מוכנה לעשות משהו שביקשתי ממנה בלחץ של עבודה, כי שכחתי להגיד "תודה". לחייך. הצחוק של שחר. לשמוע קול של חבר/ה בטלפון. להיזכר בפעם הראשונה שנשארתי לישון אצל האיש. לחשוב על הסרט "אשה יפה". לא ויתרתי על דברים למען האמהות. אבל דחיתי דברים, שמתיח אותם על הולד (כמו טיול בעולם, כמו שינוי קריירה). אני מתגעגעת מאד ללצאת באופן ספונטאני בערב. זה כבר לא קורה מאז ששחר הולכת לישון בשש וחצי בערב. קראתי, בפעם האלף בערך, את "הצל של אנדר" לאורסון סקוט קארד. צריך לקרוא אותי יחד עם "המשחק של אנדר". קראתי לא מזמן את "ארבעה בתים וגעגוע" לאשכול נבו. מאד ישראלי. כמעט סטראוטיפי, אבל כתוב קולח ונעים ומשעשע ומעניין. ואני קוראת, כל פעם כמה דפים כבר הרבה זמן, את "איש הקוביה" ללוק ריינהרט. מא דנהנית מהכתיבה ומההומור, עוד אין לי תובנות של ממש. תודה על המחמאה

 

[סוס של נייר]

תגידי, איך הייתי פעם מזמן?

לי תמיד נדמה שאני מכירה אותך אלף שנה, אבל זה בעצם יותר קרוב לשנה. את יודעת, שהרבה הרבה קשה לך בשנה הזאת שאנחנו מכירות. היה לך לא קל בהריון, וגם עכשיו את עוברת תקופה לא קלה (לקראת סופה? לקראת שינוי?). תמיד היית כזאת שעוברת את החיים דרך הצד הקשה, או שפעם, לפני דורות, בעידן העתיק שלפני האמהות, היה לך קל יותר? ואם היה קל יותר - מה בשינוי הזה שהוא מכביד עלייך? את מתגעגעת למי שהיית פעם? אוף, יצא מסורבל, מקווה שהבנת.

 

[בלינקה]

מה פרויד היה אומר על הכותרת שלך?

תמיד הייתי עוברת את החיים על הצד הקשה. לוקחת הכל ללב. האיש אומרת שאני סובלת ממאניה דיפרסיה קלה. מאז הלידה אני דווקא יותר מאוזנת, יותר אופטימית, מתמודדת יותר טוב עם הקשיים. בעצם, לא נכון להגיד מתמודדת יותר טוב. היו לי קשיים הרבה יות גדולים פעם. ופעם הרשיי לעצמי לשקוע יותר לפני שלקחתי את עצמי בידיים ועליתי. אני לא מתגעגעת למי שהייתי פעם. אני חושבת שאני הולכת ומשתפרת. שאני בוגרת יותר. בטוחה יותר בעצמי לא רק בראש, אלא גם בבטן. במובן הכי עמוק. פי אלף יותר פתוחה ממה שהייתי, למשל, לפני חמש שנים. או עשר. בסוף אני עוד ארקוד

 

[סוס של נייר]

בכלל לא שמתי לב ../images/Emo163.gif

אולי בסוף נרקוד יחד? (אני צריכה להיות שיכורה בשביל זה

). איכשהוא, תמיד נדמה לי, אני קוראת בין השורות שלך, הרבה שמחת חיים מתחת לקושי או הקיטור. תמיד יש משהו קצת מחוייך, אולי קצת ציני. אז חשבתי לעצמי, שאולי לפני כל המהומה הזאת של ההריון והאמהות, היית היידי בת ההרים. כנראה שלא

.

 

[יעל י]

מה עם איזור בנימינה?

קרוב לצפון קרוב לרכבת לא מאד יקר המון בתים פרטיים

 

[בלינקה]

רחוק מתלביב ../images/Emo4.gif

 

[nonaa]

אהלן בלינקה !

מה שלומך ? איך מתקדמים חיפושי המגורים והפרנסה ? שאלה לי : פעם כתבת נדמה לי שבגלל שנעשית אמא בגיל צעיר יחסית זה הרחיק אותך מחבריך בני גילך. האם גם היום זה כך ? האם זה אכן גרם לניתוק קשרים ?

עם כל השינויים שאתם עוברים ! שיעבור בקלות !

 

[בלינקה]

הצחקת אותי קצת ../images/Emo13.gif

אני אמא בסה"כ כמעט 11 חודשים. כמה כבר יכול להשתנות?

הקשר שלי עם חברה אחת ניתק לחלוטין, ועם שתיים אחרות הפך להיות הרבה פחות הדוק. באופן מפתיע (או אולי לא מפתיע) הקשר היחיד שלא סובל משינוי הוא עם חבר אחד. אולי בגלל שמלכתחילה החיים שלנו היו שונים, אז השינוי אצלי לא גרם לשינוי של ממש ביחסים בינינו. והחיפושים? לא ממש מתקדמים. כבר אמרתי שאנחנו פארשים?

 

[מעיןבר]

../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifבלינקה../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

 

[lulyK]

שאלות סיבוב שני:

-בעיניי מי את תמיד הכי יפה בעולם? -באופן כללי, מה את חושבת על עצמך? (בימים טובים ובימים גרועים) -

 

[בלינקה]

תשובות סיבוב שני:

התשובה האינסטינקטיבית שלי לשאלה הראשונה שלך היא "בעלי". אני מניחה שזה נכון גם לגבי ההורים שלי, רק שאצלם אני עונדת את המדליה של המקום הראשון עם האחים שלי. לדעתי, אגב, האחים שלי יותר יפים ממני, אבל לא הרבה יותר

באופן כללי אני חושבת על עצמי שהייתי יכולה להיות בסדר גמור, אלמלא האופי הדפוק שלי

אני מאד מודעת ליכולות שלי, לעמידות שלי, לתכונות שלי, הטובות והרעות (מידות, אמרה אמא של פילפילון?). בימים טובים הנקודות הטובות בולטות לי יותר, ובימים רעים אני רואה רק את הדברים הרעים (זו אגב, אחת התכונות הרעות שלי).