זה לא ממש מפתיע אותי
לפי מה ששמעתי וראיתי ג'ארד הוא קיצוני בפעולות שלו. וגם היו להם מההתחלה מעריצים שהיו קיצוניים בפעולות שלהם, אז זה מה שהוא רגיל לבקש ולקבל. חבל לי שכולם זורמים עם זה, תומו,שאנון המעריצים. אולי גם תומו ושאנון קיצוניים. אני מרגישה רע שאני מאשימה רק אותו. לכל דבר יש גבול. אחרי הכל הם חייבים להבין שמאחורי המועדוני מעריצים האלה יש אנשים שיש להם חיים, הכסף שלהם לא גדל על העצים וגם יש להם גבולות. אז מי מקבל את הפרס בסוף? מי מקבל את ההכרה? הפאנאטים שעושים משהו חד פעמי.. והאנשים שהולכים ונותנים הנשמה באופן רציף לא. לא שהתחרות ממש מעניינת אותי אבל כאילו.. את יודעת זה משהו שהובטח למי "שילך רחוק" אני עדיין מתכוונת לעשות את מה שאני עושה, כי על אף שלפעמים הקיצוניות שלהם מתבטאת גם בדברים רעים, ולדעתי, גם לא מוסריים, הקיצוניות הזאת באה לידי ביטוי ביצירתיות מדהימה ובהחלטיות, ובלי להתפשר על דברים שהם מתחת למקסימום. אני חושבת שגם להוציא 350 שקל על פוסטרים וחולצות והדפסים ונסיעות וזמן שלי ושעות שינה שוות ערך ואפילו יותר טובות מאשר לעמוד עירומה למשך 2 שניות באוקספורד סקוואר בלונדון.