תודה רבה ../images/Emo9.gif
היה מרגש... ואני חושבת שהכי מרגש היה לראות את ההורים שלי נרגשים כל כך מתעודה אחת קטנה
הטקס היה מאורגן. קצת ארוך, אבל באמת יפה ומרגש... (שמים לב שממש התרגשתי, נכון?); בהתחלה הייתה הרצאה של שרה גורי-רוזנבלט (אני מקווה שאני אומרת נכון את השם
), אח"כ הענקת התעודות, אח"כ העניקו תעודות לדוקטורנטים מצטיינים- כשמתוך ארבעה, שניים מהם הבריזו!
. הא, וגם הלהקה של האו"פ (להקה עם שם מוזר) ניגנה שני שירים, כשהבחור לידי- שלמד מדמ"ח- היה מאושר לראות את דוד לופו על הסקסופון, לידיעת המחשביסטים. רק היה חסר לי בסוף הטקס את השיר המתאים לי באירועים כאלו- i did it in my way! הבעיה השנייה שהייתה לי, זה שבבורקסים שהגישו לפני הטקס היה בצל!!!
בחייאת, אנשים צריכים לתקשר זה עם זה בטקסים כאלו... כשקראו בשם שלי, עליתי לבמה, וכולם מחאו מחיאות כפיים מנומסות שכאלו, ואז סיפרו עלי שהתחלתי ללמוד בגיל 14, ומה אני עושה בצבא, ופתאום מחאו לי שוב כפיים, בהתלהבות!
... כל כך התרגשתי! (למרות שמההתרגשות שבמילא הייתי נתונה בה, בקושי שמעתי מה אמרו עלי
), לחצתי לנשיא את היד וכל זה, ואז קלטתי שלשלושת האנשים שעמדו כדי ללחוץ ידיים, הייתה סיכה קטנה וחמודה על דש הבגד- סיכה שהיא פשוט הסמל של האו"פ... שאלתי אותם מאיפה יש להם, והם לא ידעו להגיד לי (אבל הבטיחו שישלחו לי
). אוף, אני גם רוצה כזה! (לשים על הכומתה מאחורה
) הא, ומסתבר שהצלחתי לשמור על ממוצע של 95 עם שמונה קורסים
, שצריך לכתוב מכתב תודה לנותן המלגה
, ושהמלגה הזו לא טובה להרבה זמן...
... מה דעתכם? מה כדאי לי ללמוד?
אז היום מותר לי לצעוק- i did it in my way