סיפורה של זונה
עוד כמה התנשפויות , הלקוח נאנח ויצא החוצה ... הוא הלך לברז מים שטף את עצמו , העביר מגבת על האיבר שלו שעדיין היה מלוכלך ... זרק לי כ50 קוויד על השולחן מול המיטה , חייך חיוך מלוכלך ויצא מהדירה. התחלתי להתלבש , לשים את התחתוני תחרה עם הביריות, את החצאית הקצרה , את הגופיה המנומרת ואת הצעיף פרווה מזווייפת שלי. יצאתי שוב מהדירת חדר וחצי שלי. הלכתי את ה50 מטר עד הסמטה בכניסה לצומת , שורקת. השריקה שכל לקוח וכל זונה ברובע הזה של לונדון יודעים מהי אומרת. השריקות ממשיכות. הערב היה שקט. עוד מעט חג המולד , כולם בביתהם מסוגרים , חלקם עם הילדים , חלקם עם נשותיהם. ואני יודעת שעוד כמה ימים , אחרי שערב החג יעבור - כולם ירצו להוציא את כל הזעם והזרע שאגרו בחג. השריקות ממשיכות ואז מהצד השני של הסמטה עברה דמות , התחילה לשרוק בטונים גבוהים גם כן. התקרבתי לדמות והעלתי את החיוך ה"ממזרי/שובבי" על שפתיי. פתאום הדמות תפסה את היד שלי והצמידה אותי לקיר. הלחי נצמדה לקיר המחוספס וטעמתי את הדם בפנים הלחי. "נו נו נו , לולה , שוב עובדת בצומת שלי ?" זה היה צ'רלי. השוטר השכונתי ה"חביב". "אני מניח שאת הדמי שירות היומיים שלי יש לך ?" שאל , "לא" עניתי , "היום היה חלש". כאב התפשט לי ברחביי הגב שהאגרוף שלו נכנס לי בצד. "מחר , מחר אם אין לך ת'כסף ..." הפיל אותי לרצפה , ירק עליי ועזב. קמתי, סידרתי את עצמי. פתאום, עברה מולי מרכבה גדולה , מגונדרת עם תריסים כהים. כמו של הלורדים הגדולים. בעודי עם פה פעור נפתחה הדלת , וירד אדם בעל בגדי אציל. ירד , חייך , הניח ידו על ידי , הוריד מעליי את האבק, הרגשתי כאילו ליבי מזמר. "כמה עולה שעה ?" שאל עם חיוך שיכול להמיס את השמש. 100 פאונד עניתי. "150 בשבילך" ענה , וחיכה שאקח אותו למגוריי. הדלת נפתחה וחרקה , (הזכרתי לעצמי לשמן אותה) נכנסנו לחדר , חייכתי, הורדתי את הצעיף ואת ההמשך לא אוכל להגיד , כי ליידי לא מספרת דברים כאלו ... עברו הימים , ודיוויד (זהו אצילי) המשיך לחזור על בסיס יומי , כל יום 150 פאונדר , שעה. לעיתים היינו שוכבים. לעיתים היינו מדברים. הרגשתי שאני נמשכת אליו כמו שלא נמשכתי לאיש בחיים. לאט לאט השעה הייתה נהפכת לשעתיים, שעות על גבי שעות זרמו כמו מים בו בזמן הזה הכרתי גם את פלין. פלין היה הנהג של דיוויד. הוא היה מתלווה אליו לכל מקום , אדם נחשי , או עכברי , עוד לא החלטתי ... כל פעם שהאציל שלי היה נכנס למיטתי , הוא היה מסתכל מהחלון בתאווה , כמו עכברוש המביט בגוויה. כל פעם שהייתי יוצאת ללוות את דיוויד לכרכרה שלו , פלין היה מביט בי כאילו אני עשויה מעוף ... הזמן עבר , וכבר הבנתי שאני מאוהבת בדיוויד עד אינסוף. השעה הייתה כ5 בבוקר , הביג בן נתן קולו וצלצולו. פתאום הדלת נשברה לרסיסים , צ'רלי פרץ לחדר שלי. "איפה הכסף שלי ?!" , אגרוף עף ללסת שלי. עוד שני אגרופים הספיקו להגיע ללסת שלי לפני שהספקתי להצביע לכיוון הארונית הקטנה מתחת לשולחן. הוא פתח אותה , הוציא 500 פאונד מהארנקון שלי ויצא מהדירה. "חסר לך שעוד פעם את לא משלמת". וכך עברו הימים שוב , צ'רלי פורץ לדירה שלי ולוקח כסף , האציל המקסים שלי מגיע ומתנה עימי אהבים ופלין בוהה בי כאילו אני סטייק עוף... השעה שוב הייתה חמש בבוקר. הביג בן נתן אותותיו. ~דונג~ , ~דונג~ , ~דונג~ , ~דונג~ , ~דונג~ ... בעודי ישנה הדלת שוב נפרצה. צללית נכנסה פנימה , זחלה , ניסיתי לראות , אך המהירות בה היא זזה הייתה מדהימה ... הידיים של הצללית נלפפו סביב צווארי והחלו חונקות אותי. ריח מוכר עלה בעפעפיי ... התחלתי להרגיש מעופפת, ובשניה שלפני שעזבתי את גופי , שמעתי לחישה : "את רק עוד זונה". קרן אור בקעה מהתקרה , ויכלתי לראות את פרצופו , המילה האחרונה ... : "אתה הוא ..." המשיכה להדהד בחדר , לאחר שהכל דמם ... למחרת בעיתון נכתב : "ג'ק המרטש היכה בשנית" וסיפורה של הזונה הסתמית שכמותי , תחזור לעוד אחת , ועוד אחת , ואיש לעולם לא ידע , מיהו ג'ק , מיהו , ג'ק ...
