עיניים עצומות לרווחה
טוב אז זהו הסיפור שלי קוראים לי מישל ואני מה שנקראת "זונת צמרת" אני עובדת בצפון העיר לונדון. במלון חמישה כוכבים, אני לא עומדת בצמתים ורודפת אחרי מכוניות עם גברים. יש לי לקוחות קבועים, אנשי עסקים מכובדים, יהודים דוסים, סליבריטאים וכדומה. המחיר שלי לשעה זה 350 פאונד, רובם באים על בסיס קבוע וליותר משעה אחת. אז אני יכולה להגיד שאני חיה טוב, אפילו טוב יותר מכמה סנובים לונדונים שהולכים בעצמם לזונות רחוב. הלקוח הכי מוזר שהיה לי היה אדם בערך בשנות ה-40 לחייו שהגיע בשם בדוי ככל הנראה - פרד גולדמן הוא תמיד הגיע עם מסיכה על הפנים שלו וסירב להוריד אותה, הוא טען שהוא רוצה לשמור על אנונימיות, דיסקרטיות, פרטיות...משהו בסגנון. זה היה קצת ספוקי וזה הזכיר לי את הסרט "עיניים עצומות לרווחה". בכל אופן, הסכמתי עם העניין. הוא היה בא על בסיס יומי אז חשבתי לעצמי שהוא בטוח מלא בכסף כל יום 700 פאונד. ואז שבועיים הוא לא הגיע וכשאתמול ראיתי בטלויזיה את הקלסתרון של האדם שאתם מחפשים ישר התקשרתי אליכם. וזהו זה כל מה שאני יודעת עליו. הוא היה דיסקרטי מאוד, שילם במזומן, לא השאיר אחריו כלום. למחרת בערב נמצאה גופתה של מישל בסויטת המלון שלה, שכובה על המיטה, עירומה קשורה בידייה אל ראש המיטה בחבל עבה, ליד החבל אפשר היה לראות דם וחתכים כאילו שהעור שלה נקרע, ככל הנראה כשניסתה להיאבק. חקירות נוספות ובדיקות מעבדה העלו כי היא נאנסה בברוטליות, שתי רגלייה היו שבורות ככל הנראה הרוצח שבר אותן כדי שלא תיאבק, על פניה היה מרוח הליפסטיק אבל לא נמצאו שום טביעות אצבעות החזה שלה היה מלא דקירות קטנות, מהבדיקות נמצא שזה נעשה בעזרת מחט תפירה פשוטה. לאחר חיפוש באיבריה הפנימיים מאחר והיא נמצאה כשבטנה קרועה לרווחה נראה כי חסרות לה שתי צלעות, לא מקבילות. בזירת הפשע לא נמצא שום רמז, טביעת אצבע, שערה, חתיכת בד או כל דבר אחר שיעזור לקשור את המעשה באדם מסויים. הדבר היחיד שנמצא היה מסיכת ליצן על הכסא שפונה לכיוון המיטה. the end