יום שני, לא נורא, בלע
ציונים נחמדים באנגלית דווקא, G יצא לי מעולה יחסית
חוץ מהבשורה המשמחת על הציונים היום הזה היה מחורבן מההתחלה ועד הסוף
וזה אחרי שיצאתי בהכרזה אתמול "אם היום היה רע, מחר (AKA היום, ראשון) יהיה יום מעולה!". אעלק מעולה.
כל מי שאני מכירה הולך לעבוד ולטוס לחו"ל ולנסוע לאילת ולסיני ולכל מקום אפשרי, ואני מתגייסת עוד שבוע וחצי.
והכי מעצבן זה שאומרים לי "אבל את תשחררי ראשונה!". וואלה, לא אכפת לי.
מחר (טוב, כבר יום שני אז היום) אני הולכת לראות את השכבה שלי בפעם האחרונה אי פעם.
דור רצה לבוא לגיוס שלי וזה היה חמוד מצידו
מישהו מהכיתה שלי שנפגע בתאונת דרכים מזעזעת בסוף י' בא לטקס סיום היום והוא כבר הלך לבד, כמעט, ודיבר והוא חייך וממש התרגש ולמרות שלא ניגשתי אליו (זה חסר טעם, הוא לא זוכר אותי ואת רוב הכיתה בכלל כי הזכרון שלו די נמחק טוטאלית) ממש שמחתי לראות אותו.