ואוו, איזה פרק מרגש. כמעט בכיתי.
כמעט, עד שהגיע הקטע שטאבי מתחילה לבכות על טימי. OK, בחורה, אז מתה לך הבובה, זו סיבה להתחיל לפתח מצפון ולזנוח את המטרה? למה שלא תלכי לעשות וידוא הריגה במיגל? ותגידו לי באמת, אחרי כזו מפולת שלגים מרשימה לא יכלו להרוג לנו איזה דמות אחת קטנה? לא ביקשנו הרבה - לא את תרזה או ויטני חלילה, אבל באמת, לא יכלו לסדר לנו איזו פרידה חביבה ממיגל? ותסבירו לי, איך אחרי כזו מפולת שלגים גם מיגל וגם המכונית של ויטניזה היו קבורים תחת 2 ס"מ שלג?? הרי מיגל היה צריך להיות קבור לפחות 6 מטר באדמה, לא? והרוצחים האלה - מישהו צריך לבוא ללמד אותם איך משתמשים באקדח? אולי הם לא יודעים, אבל אקדח לא נועד רק בשביל להפחיד אנשים. למעשה, כשלוחצים על הכפתור שמתחת לקנה יוצא מהאקדח מן כדור כזה שעף באוויר ויכול לפגוע במישהו. אולי שינסו את זה, במקום לברבר ולהעביר את הזמן עד שאינדיאנה לואיס יואיל בטובו להפסיק לחלום על סנדוויצים עם קממבר? ומה זה כל הפלאשבקים האלה? טאביטימי, צ'ריגל, טוב שלא שמו גם את מבחר הקטעים היפים עם ה-
של אורוויל (הוא לא קבור שם בשלג איפה שהוא?)
