../images/Emo201.gifאני כ"כ מבינה אותך...
בכל שנה זה פשוט לא נהיה יותר קל, איבדתי את סבא שלי בערך באותו הגיל שאיבדת את סבתך, וזה פשוט לא הולך ונהיה יותר קל... בכל שנה אנחנו עולים לקבר ולעיתים מישהו מקריא משהו שהוא כתב, רק כי הוא חש צורך... השנה אני הקראתי משהו ובגלל שזו אני- הנכדה- כולם בכו. וסתם הרגשתי רע עם זה =\ אבל סבתא חיבקה אותי ורק חשבתי כמה טוב שהיא כן איתי, אז מסקנה סופית ומה שאני מנסה להגיד בעצם- שגם כשאנשים יקרים לנו הולכים מאיתנו, חלק מהם נשאר עימנו... וכדאי להיאחז בדברים שמחזקים אותנו... בקשר לראש- משום מה תמיד יש כאבי ראש אחרי שחוזרים מבית עלמין, לפחות אצלי זה ככה :| אני מניחה שזה מהמעמסה הרגשית, הבכי, השמש הקופחת...