Yaara77

New member
לא לפי הצרות שההורים עושים לו

הוא גבר עם צלקות, כמו שאני אשה עם צלקות שלא לדבר על הניתוחים... חיוכים חמודה יערה
 

barak001

New member
למה

את מניחה שההבדל בין גבר טרנס לגבר אקראי גדול מההבדל בין שני גברים אקראיים? לגבר אחר שעבר חוויות קשות לא תקראי "גבר גבר סטנדרטי" גם אם "יש לו צלקות" (לא ברור מה הקשר בין צלקות וגבריות). אני לא מעוניין שאף אחד מהקהילה הטרנסית יחליט בשבילי מי אני.
 
../images/Emo26.gif

נמאס לי. ממי שאני,ממה שאני,ממי שסביבי,מהמשפחה הזאת,מהכולללללל! אף אחד לא מבין אותי,גם לא מנסה להבין. אני פשוט מתבייש בעצמי.איכס. נסענו לקניות,סתם ככה..אמא שלי רצתה שנקנה תחתונים אז הלכתי איתה והראתי לה איזה אני רוצה . היא התחילה להגיד לי מה אני ומי אני..אז עשיתי לה "אל תגידי לי מה אני!" היא מעצבנת אותי,כל הזמן,אני שונא אותה.. אחרי זה היינו באוטו - "אני לא יודעת מה עובר לך בראש,יש ילדה מהכיתה שלך שגם מתנהגת ככה?????" אני לא מאמין אפילו,חוץ מזהשהיא לא מנסה ולהבין או לשאול..היא תמיד שוללת.. אני לא מאמין שהיא חושבת שאני מושפע!!!!!!!!!!!!!! לא סובל את ההורים..את המשפחה..החברים.רע לי פה!! זה לא רק זה..רק רציתי לספר על זה כי זה מפריע לי ואני לא יודע איך להגיד להם כי נמאס לי מאוד! הייתי עם חברים(לא יודעים שאני FTM)..ומישהו ענה לטלפון שלי,אמא שלי ביקשה אותי ואמרו לה שזאת טעות,כי החברים שלי פונים אלי בשם שאני רוצה שיקראו לי וההורים שלי אפילו את זה לא מבינים. אחרי זה דיברתי איתה והיא התעצבנה ושאלה אותי מי אלה שאני איתם ולמה הם פונים אליי ככה,התחילה לחקור אותי ולהתעצבן כמו תמיד. אני שונא לחזור לבית הזה.לא רוצה להיות פה. אחרי 3 ימים שלא ראיתי אף אחד מהמשפחה או מ"החברים" האלה שיש פה והייתי עם חברים שמכירים אותי כמי שאני באמת היה לי באמת טוב איך שקראו לי ואיך שפנו אליי. לא יודע איך להסביר לאנשים!!נמאס לי שלא מבינים ולא מנסים להבין אפילו!!נמאס לי מהמסכה הזאת!!לא רוצה עוד! אוף,אני רוצה גם לעשות ניתוח עליון,זה הורס לי את החיים!
 

Yaara77

New member
לא קל להיות איש צעיר

בכלל לא קל בגיל ההתבגרות - גם לא לבנים גנטיים לך בודאי קשה עוד יותר גם סערות ההורמונים בגוף מכניסות לקריזות ועוד בגוף הלא נכון - בהחלט איכס אין הרבה פתרונות קסם אבל תנסה שחייה בנוסף לכדורגל ושתייה מרובה לסילוק עודפי ההורמונים והוספת אנדורפינים כמה שיותר שהייה עם אלה שאיתם נוח לך ונעים וכמה שפחות עם אלה שמעצבנים - מומלץ. בכלל - למה אתה הולך לקנות עם אמא ? ופטנט אחרון שיעזור להפיג לחץ: כתוב כתוב כתוב - הנייר מקבל הכל תוכל לתת לחברים לעיין ותגלה כמה שתה אחלה חיבוקים יערה
 
היא לא רוצה..

לתת לי כסף ושאני אלך לקנות לבד,כי היא יודעת שאני לא אקנה דברים שהיא אוהבת. זה אני אלבש את זה לא היא!היא מתערבת לי בכל דבר. הם תמיד מחייבים אותי להיסחב אחריהם ודברים כאלה...זה מעצבן!! אם אני מסרב הם מנתקים את האינטרנט או מענישים בדרך אחרת. תודה על התגובה והעצות. אני באמת אוהב לשחות וכל פעם שיוצא אני קופץ על ההזדמנות:) אבל הבעיה שלי שאני לא מתכוון להיכנס עם בגד ים כזה,אז אני נכנס עם מכנס ולא יודע מה ללבוש מתחת לחולצה שהיא מפריעה לשחות,הציעו לי ללבוש את החולצות האלה שצוללנים לובשים מתחת לחליפה,מה אתם אומרים?נראה לי דווקא רעיון טוב,אני אחפש. יום ראשון הבא אני נוסע לאילת,5 ימים. איזה כיףףףף...בלי המשפחההההההההההה!!!
ואני אפגוש את מתן.
 

אורי 0

New member
במקומות כמו החנות הזאת

(שד' הר ציון פינת רח' שומרון, תחנה מרכזית) מוכרים 3 זוגות תחתונים ו-5 זוגות גרביים בעשרה שקלים. תגיד שאתה צריך לארטיק או פלאפל. ג'ינסים וחולצות - יותר מסובך.
 

אורי 0

New member
../images/Emo24.gif אני מנסה לחשוב

1. יש מצב שתגיע לקבוצת נוער? נדמה לי שהיא רק מגיל 15, אבל אולי יעשו לך הנחה. אני מניח שלא יהיה פשוט להוציא הסכמה מההורים שלך, אבל אולי הם יראו את הצד החיובי. "אמא, קשה לי, יש עוד אנשים כמוני ויעזור לי לפגוש אותם". 2. אתה עומד על שלך, וזה טוב. אתה לא יכול לצפות מאמא שלך שתבין מה קורה - אתה בטח הטרנס הראשון שהיא רואה בחיים! אם, וכל עוד אתה יכול, תענה לה, תסביר לה. אם אתה יכול לעמוד בזה - תסביר לה בסבלנות. היא תכעס ותתרגז, אבל רק כך היא תשלים עם זה, עם הזמן. כשתראה שזה לא "נעלם". 3. אתה בן 14, ואתה לא צריך שיבחרו לך בגדים. בטח לא תחתונים. בתחנה המרכזית הישנה יש תחתוני בנים - שלושה בעשר. יותר בזול ויותר פשוט מתחתוני בנות. פשוט תגיד לאמא שלך: "אני לא צריך שתבחרי לי בגדים, תני לי כסף ואני אסתדר לבד". 4. לא הייתי במקום, ואתה יודע יותר טוב למה היא התכוונה, אבל "עוד ילדה בכתה שלך מתנהגת ככה?" נראה לי שהיא מבינה טוב מאוד שאתה לא "מושפע". ולהיפך. היא רוצה דווקא להוכיח לך שאתה לבד, ש"אף אחת לא מתנהגת כמוך". ומקווה ש"תתיישר". 5. יש הצגה שקוראים לה "בן לבין". שכתב אותה טרנס כמוך (או לא בדיוק). יש להצגה הזאת אתר עם זמני הצגות. אם אתה יכול לגרור את ההורים לשם - אל תצפה לנסים, אבל אולי זה יועיל. 6. אולי יש מצב להפגיש אותם עם FTM מבוגר? תנסה לחפש מתנדבים פה... שוב, נסים לא יקרו, אבל אולי הם יבינו שזו לא רק הזיה שלה. 7. בקשר לשינויים פיזיים, אין לי מה להגיד לך חוץ מ"תחזיק מעמד". אנחנו עוד לא אוסטרליה, לצערנו. 8. אולי תרים טלפון לנורה, 054-450686. יכול להיות שיש לה עוד רעיונות, ואולי יש לה ביקורת על הרעיונות שלי. אולי היא יודעת משהו על אפשרות של טיפול, למשל? למיטב זכרוני (בהחלט יכול להיות שאני טועה) ד"ר אילנה ברגר לא מטפלת בנוער. אני לא אומר שאתה "צריך טיפול" אתה צריך תמיכה. ואתה צריך איש (אשת) מקצוע שתבין ענין. מבחינת ההורים שלך זה יראה אחרת אם יהיה מישהו מקצועי שיגיד להם שאתה לא משוגע, אלא יש לך "בעיה" מוכרת, שאין מה לעשות איתה אלא לתמוך בתהליך השינוי. שוב. נסים לא יקרו, ההורים שלך לא ישתכנעו בן רגע, אבל זה יראה אחרת. ותזכור שכולנו אתך...
 
הממ..

לא יודע אם אני אוכל להגיע לשם..למרות שכבר לנסוע באוטובוסים אין לי ממש בעיה. הבעיה היא ההורים,מה אני אגיד להם? אני לא יודע איך להסביר לאנשים מה אני,במיוחד לא להורים..כתבתי פה כבר שהיינו בסופשבוע ואמרתי להם שאני בן ואבא שלי שאל אותי אם אני רוצה ללכת למוסד למפגרים או לפסיכיאטר.. אני רוצה שהם ידברו עם מישהו\י שיוכל להסביר להם על כל העיניין הזה..אבל אני לא יודע איך לארגן את זה בכלל.. "אבא אמא,אתם הולכים לפגוש מישהו שיסביר לכם מה ומי אני" ? נורה ?? תודה על התגובה והעצות:))
 

transman

New member
אין לי הצעה מסודרת, רק קווים מנחים

מה שבהחלט יקל על הוריך להבין אותך זה: 1) להזהר (במידת האפשר) לא לקשור את הדיון בנושא הטרנסיות לענין אחר. זה לא אמור להראות כמו עונש להם, זה לא אמור להראות כמו מרידה בהם, ולכן הזמן הכי רע להעלות את זה זה בזמן מריבה. זה לרוב די קשה להעלות נושאים בזמן של רוגע, אבל זה הזמן הכי טוב. גם להיות ילד טוב מבחינת כבוד ועזרה לזולת, ביחוד משפחתך לא מזיק. 2) כשאתה כבר מסביר להם מה שאתה מרגיש, תבוא מוכן. לא ברמת תיאוריה קווירית, כי בזה אין שום צורך, לא ברמת מילים לועזיות או אבחנות רפואיות, אלא ברמת החוויה שלך את העולם. כשאני אומר "מוכן", זה בשום פנים ואופן לא אומר "סגור על עצמך". מותר לך להתלבט, מותר לך לא לדעת דברים, רק רצוי שתעביר הלאה את המסר שאתה מודע לעצמך. וכדי להעביר מסר כזה, זה מה שאתה צריך להיות. שב עם עצמך, שב עם חברים שאפשר לסמוך עליהם, ותשאל את עצמך את כל השאלות שהוריך ישאלו. למשל מה שאבא שלך שאל. אז יש לך אינטואיציה טובה אם אתה יודע שאין לך מה לחפש במוסד למפגרים או אצל פסיכיאטר (לפחות בקשר ל"ריפוי"), אבל המשך ושאל את עצמך למה אתה משוכנע בזה? שאל את עצמך שאלות נוספות, נסה להשיב בכנות. אלה יהיו גם השאלות שהוריך ישאלו. נושאים לדיון למשל? נטיה מינית, מה אני מרגיש לגבי הגוף שלי, האם ההרגשה שלי משתנה עם הזמן? מה עוזר לי להיות יותר מאושר? מה מדכא אותי? עתיד: תיכון, צבא (קצת רחוק, אבל יגיע), מה החברים יגידו? אני מדגיש שוב, שאתה לא חייב תשובה נחרצת באף אחד מהסעיפים. 3) אתה לא יודע כמה אני מבין אותך בקשר לענין הביגוד. אני לא מודע לגמרי לאילוצים שלך, הייתי מנסה את הכיוונים שהציעו לפני, וגם שאתה לא חייב ללבוש מה שאימא שלך קונה לך. לגיל ארבע הם הרי לא רוצים להחזיר אותך. אז תן לה לקנות מה שבא לה, אבל בבוקר תלבש מה שבא לך. הייתי מרחיב את העצה של אורי, וחוסך כסף כדי לקנות גם מעבר לתחתונים וגרביים, לפי רצונך. אצלי ענין הביגוד היה מאבק עם אמא שלי, ומצד אחד בגיל די צעיר היה ברור שיש דברים שאני לא לובש, ומצד שני לקראת חגים תמיד היינו הולכים לקניות וקונים משהו שהייתי עושה טובה ולובש פעם-פעמיים.
 

ליטל ו

New member
{חיבוקים}

הלוואי שהיה משהו שהייתי יכולה לעזור איתו :( אני יודעת שזה לגמרי לא עוזר, אבל בדיוק היתה לי שיחה על זה, שכל האנשים הכי מעניינים ואינדיבידואליסטיים היו צריכים לעבור את זה... החלפנו חוויות כמו שמשווים צלקות קרב, והשתעשענו לגלות כמה חוויות כמעט זהות עברנו, ובתכלס זה לא היה כל כך מזמן... בקיצור, חזק ואמץ, מקווה שהפיכסה יעבור מהר ותוכל להגיע לחלקים השמחים יותר. ותרגיש חפשי להתלונן מתי שבא לך, אנחנו כאו.
 

אבא גאה

New member
מה אתה מספר לאמא שלך?

כשהיא שואלת למה הם פונים אליך ככה? מה אתה עונה? כשהיא שואלת אם יש עוד ילדה מהכיתה שלך שמתנהגת ככה? מה אתה מסביר לה? האם אתה מנסה לערוך לה היכרות עם מה שאתה באמת? היא יודעת משהו על טראנסים?
 

אבא גאה

New member
ודרך אגב, מדברייך נשמע שבכלל

לא נמאס לך ממי שאתה וממה שאתה רק נמאס לך שלא מבינים אותך. יש הבדל גדול. אני שמח שלא נמאס לך מעצמך
 

barak001

New member
היי

הדברים שאתה מספר מאד מוכרים לי. יש לי אמא מזן דומה ואני יודע שקשה לשמוע את זה מהאנשים שאמורים להיות הכי קרובים אליך. זאת הרגשה מתסכלת. אני חושב שבמקרה כזה עדיף להתרחק ולא להתעמת כי לפעמים אין עם מי לדבר, או שההבנה לוקחת זמן רב. תזכור גם שזה זמני ופעם תהיה עצמאי, תגור לבד ותוכל לבחור שלא לשמוע דברים כאלה. מעבר לזה, אם תעשה שינויים הורמונליים וכל החברה תתייחס אליך כזכר גם אמא שלך תיאלץ להתאים את עצמה לזה.
 

אבא גאה

New member
אפשר גם לנסות ולומר להורים

"אתם יכולים להמשיך להתנגח איתי ואתם יכולים לנסות ולהבין באמת". "אם אתם רוצים אני יכול לארגן לכם פגישה עם מישהו שיוכל להסביר לכם יותר, שתוכלו לשאול אותה את השאלות שמטרידות אותכם ואתם מתביישים לשאול אותי, שתוכלו לקבל תשובות שהן חומר למחשבה ולא חומר לבעירה מולי" ואולי לבקש ממישהיא כמו נורה, או יערה או אילנה ברגר להיפגש איתם לשעה...... כשיצאתי מהארון הדר נמיר נפגשה עם ההורים שלי לכוס קפה ארוווך והם דיברו המון, דברים שהם הובכו לשאול אותי או שאני הובכתי לענות עליהם או עצם השאלה הרתיחה אותי - הדר השכילה לעשות בשקט ובחוכמה .....והדברים ללא כל ספק נראו אחרת אחרי הפגישה הזו שלהם איתה.
 
למעלה