חינוך ילדים
הי שירה ותודה על השאלה. חינוך ילדים מתחיל מרגע היוולדם. יש הורים שנוטים לעשות זאת מיד, וישנם שממתינים לגילאים "קצת" יותר בוגרים. בגילאים הצעירים קל יותר לערוך שינוי חינוכי. ככול שהילדים גדלים, כך עולה הקושי במעבר לשיטת חינוך אחרת או לשיטה שונה ממה, שהמשפחה היתה רגילה עד כה. לגבי בתך המתוקה - נגעת כאן בשני נושאים חשובים : שלב התפתחותי של בתך והצבת גבולות. ישנם המכנים את גיל בתך (גיל שנתיים ומעלה) כגיל ההתבגרות הראשון של הילדים. בתך יותר עצמאית, כך שלמרות גילה הצעיר יש לה דיעה ורצון משלה. היא מתנגדת לגבולות ולסמכות ההורית שלך, כפי שהיה מוכר לשתיכן עד כה, כדי להפגין מולך עצמאות. זו תקופה לא פשוטה בעבורך, מכיוון שהילדה יכולה להוציאך מדעתך בעקשנותה (גם אם את רגועה מטבעך). חשבי עם עצמך על גבולות, שהם "גבול בל יעבור" בו יש "לא" ברור, מוחלט ועקבי ולא "אולי". על דברים שאינם עקרוניים מבחינתך, אין חשיבות בהצבת הגבול. לכן גם כאשר עורכים קניות ניתן לשתפה, ולהפוך את הקניות למטלה משפחתית ולימודית, נחמדה ונעימה. נסי לאתר את הגירויים,שמובילים אותה "לרצות דברים", כמו: דוכנים בסופר או מאכלים אהובים במיוחד. תני לה לבחור בין כמה אפשרות, שאת בוחרת בעבורהאת האפשרויות - את רוצה מלקי או גמדים ? הכיני אותה מראש למצבים שיש בקניות. ניתן לערוך עימה משחק תפקידים מקדים של הליכה ב"כאילו" לסופר. אם יש באפשרותך לא לקחתה לקניות, מה טוב. ישנן עוד פעילויות לימודיות נחמדות ורבות מעבר לקניות. לגבי הטיפות לאלרגיה - תודה גדולה (שלחתי לך גם פרגון), אלו הקלו עלי מאוד. חג שמח, שירלי