תשובות .. תשובות .. תשובות לאניטה
מה אני הכי אוהבת לעשות? לשחק עם הילדים שלי - כייף לי להיות איתם
ואני גם יכולה להרשות לעצמי להשתטות ולהתנהג כמו ילדה קטנה בלי להיראות
אני אוהבת מאוד גם
: לקרוא וכמה שיותר.
אדם שאני יכולה לסמן כמודל לחיקוי: אבא שלי. למרות שהיום אני יודעת גם להבין את מגבלותיו וחולשותיו, אני חושבת שעדיין הוא הגיבור שלי. תמיד שאפתי להיות כמוהו ואני חושבת שאני מושפעת ממנו מאוד.
מוזיקה מועדפת: אוהבת את רוב סוגי המוזיקה. מאוד מאוד אוהבת מוזיקה אירית
. וגם רוק ומוזיקה קלאסית
מאוד לא אוהבת מוזיקת ראפ (היא לא מוזיקה בעיני) ואופרות (לא מתחברת אליהן).זמרים שאני אוהבת: משלנו - אוהבת מאוד את אהוד בנאי. בחו"ל אוהבת את דייויד בואי. זמרות: כאן, אוהבת את אחינועם ניני. בחו"ל אוהבת את הניה (זמרת אירית). להקות - כאן אוהבת מאוד
את "החברים של נטשה" בחו"ל את "הביטלס", ה"פינק פלויד" ו U2.
יש משהו שאני מאוד מצטערת שויתרתי עליו: לפני חמש וחצי שנים (ניר היה תינוק ואני אמא טריה). אבי קיבל הזמנה מחבריו ללימודים ברומניה, שלא היו איתו בקשר 50
שנה ואיתרו אותו באמצעות האינטרנט, להגיע לעיירת הולדתו לחגיגות ה-50 לסיום הלימודים שלהם. תאמינו או לא, הם אפילו איתרו את אחד המורים שעדיין היה בחיים וגם הוא הגיע לחגיגה בגילו המופלג. אבי התרגש מאוד, כמובן, והחליט להפוך את הביקור לטיול שורשים שהקיף את עיירת הולדתו, עיר הולדתה של אמי וביקור אצל הקרובים המעטים שנשארו לנו שם. אחותי הצטרפה לטיול. אני התלבטתי מאוד ובסופו של דבר החלטתי לוותר ולהישאר בארץ כי לא הייתי מסוגלת להשאיר כאן את ניר וגם לא רציתי לסחוב אותו לחו"ל בגיל קטן כל-כך של כמה חודשים. היום הייתי נוהגת אחרת. אני יודעת שניר היה מסתדר בלעדי שבוע ושהייתי יכולה לנסוע. הפסדתי חוויה של פעם בחיים וחבל לי מאוד. בקיץ הקרוב אולי אוכל לעבור חוויה מתקנת. ה"חבר'ה" מתכנסים שוב. אותו מורה כבר נפטר וגם כמה מקרובי ברומניה אינם איתנו עוד. גם המסיבה הפעם תהיה צנועה הרבה יותר, אבל אבי שוקל לנסוע ואם הוא יעשה את זה, הפעם גם אני אצטרף.
אניטה - תודה על הברכות
ואם יהיו לך עוד שאלות, אשמח לענות.
