יום שני כי טוב ושוב עם אשת השבוע

[מיכל קנדל]

../images/Emo47.gifיום שני כי טוב ושוב עם אשת השבוע

כמו בכל שני, אנחנו פותחות עם אשת השבוע החדשה

מי יכולה להיות אשת השבוע? חברה פעילה בפורום "קישורי אמהות" כאן או חברת אירגון "קישורי אמהות" על מנת לתאם מועד- יש לפנות במסר אישי אל מיכל קנדל מנהלת הפורום שבוע מוצלח

 

[מיכל קנדל]

והפעם ../images/Emo47.gifאשת השבוע-קרן יטיב

ספרי לנו - האם ישנם קשיים מול הורים? מול מערכת החינוך? איך ניתן להורה בעת המודרנית שלנו ועם כ"כ רגשי אשמה כמו בדור שלנו ולהיות הורה ולא רק "חבר" לילד שלנו?

 

[קרן מנחת הורים]

שלום לכולן ../images/Emo140.gif

תודה רבה על האפשרות להיות אשת השבוע בפורום פה.אני מתרגשת! קצת על עצמי- שמי קרן יטיב. אני בת 39 נשואה ואם לארבעה ילדים: 11.8, 9.5 ,6.5 ,2.8 אני מנחת הורים בכירה מטעם המרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים. בעלת ניסיון רב בהנחיית הורים בצורה אישית ובהנחיית קבוצות הורים. אני עובדת כמנחת הורים וכמרכזת תחום ההורות במרכז הטיפולי לגיל הרך בת"א ומלווה הורים וצוות בגני נעמ"ת ובגנים עירוניים. מעבירה מפגשים והרצאות במסגרות שונות כמו קופת חולים מכבי וגנים ומקבלת באופן פרטי. אני יועצת מוסמכת באינטרנט להורים ומשפחה .בעלת תואר שני בחינוך, עם התמחות בגיל הרך ובבית ספר יסודי. בנוסף חשוב להגיד שיש לי ניסיון רב בעבודה עם הורים לילדים עם קשיי קשב וריכוז וויסות חושי. עוד משהו שיקר לליבי- אוטוטו אני מסיימת את לימודיי באבחון ציורי ילדים וכבר מתחילה לשלב את זה בתוך הדרכת ההורים שלי. אני מוצאת שאבחון ציורי ילדים נותן לי כלי חשוב להכיר את קולו הייחודי של הילד ולהכניס אותו אל תוך מרחב ההדרכה. מרתק לראות ציורים של ילד לפני הדרכת ההורים ובסיומה ולצפות בשינויים המשפחתיים כפי שהוא חווה אותם דרך הציורים שלו. רבים שואלים אותי כמה מפגשים צריך כדי לחוות שינוי במשפחה. אני שמחה לאמר, שלאחרונה היו אצלי הורים שנזקקו למפגש אחד יחיד כדי לקבל ידע, כלים ובטחון ביכולת שלהם כהורים ויצאו לדרך. כולם דיווחו לי על שינויים מהותיים אצלם כהורים ובחוויה המשפחתית שלהם. הנה דוגמא שהייתה לאחרונה- אימא הגיעה אלי. היא בהריון, חודש שמיני ואמורה ללדת בעוד כחודשיים. הבת שלה, בת שנה ועשר, התרגלה לישון כשאימא טופחת על גבה במשך חצי שעה. האם מודאגת ממה שיהיה אחרי הלידה ולכן הגיעה. נפגשנו פגישה אחת בה האם הבינה שהקושי הוא בה-הקושי לשחרר,הצורך להחזיק בילדה עוד קצת. קושי שהיא חווה גם בכל בוקר בפרידה בגן.עבדנו על להבין שהלילה הוא "ילד טוב", ושהיא אינה מפקירה את ילדתה כשהיא שמה אותה לישון. מפגש אחד בן שעה. תהליך הלמידה של הילדה (ושל האם) להירדם לבד ארך 3 ערבים. בערב הראשון לקח 45 דקות עד שהילדה נרדמה. ליוויתי את האם בטלפון באותו ערב. הילדה בעיקר קראה לה, קצת בכתה. האם נכנסה לחדר, חיבקה את הילדה, אמרה לה שעכשיו לילה והולכים לישון ושהיא סומכת עליה, ויצאה. ככה כל כמה דקות, לפי הצורך של האם. האם גם ענתה לה מהסלון: "אני פה, לילה טוב". בערב השני זה לקח 25 דקות ולא היה כל בכי.בערב השלישי היא כתבה לי- "אני לא מאמינה, היא שלחה אותי לשבת על הספה בסלון". התוכניות שלי ל2011 הן רבות: להמשיך להתפתח כמנחת הורים- לעבוד עם הורים, לחוות את הזכות ללוות אותם בתפקיד חייהם, לשלב בהצלחה אבחון ציורי ילדים שזו נישה שאני מאד מאמינה בה ולצאת בהרצאות בתחום הזה לקהל הרחב, להקים סופסוף אתר ועוד... ולאחר שדיברתי על עצמי אני מזמינה אתכן להעלות את כל השאלות שיש לכן לגבי הדרכת הורים, אבחון ציורי ילדים וכל דבר שמעניין אתכן. שיהיה לנו שבוע נהדר יחד ותודה שאתן איתי. קרן

 

[קרן מנחת הורים]

מיכל תודה על השאלות שהעלית

האם ישנם קשיים מול הורים? הקשיים מול ההורים הם לא ברמת קושי אלא ברמה של לגרום להורים להבין מתי להגיע להדרכת הורים. הורים רבים מגיעים להדרכה כשזה ברמה של הילד מפרק את הבית, או שיש תלונות רבות מצד הגננת/המורה, או שהם לא ישנים כבר חודשים ומתמוטטים. לדעתי ומנסיוני, הדרכת הורים צריכה להתחיל הרבה קודם.כשיש שאלות שקשורות לחינוך הילדים, כשאני מזהה קושי מול הילדים ושמה לב שדפוסי התגובה שלי לא מביאים לתוצאות שאני רוצה בהם. זה המקום לדעתי ללכת לאיש מקצוע, שיכול לשקף לי את מה אני עושה, לתת לי ידע וגם כלים איך לעשות את זה אחרת ולשנות את החוויה המשפחתית עוד לפני שהיא מגיעה לרמה כזו של "אני מפחדת מהרגע שהוא חוזר מהגן". הרבה מאד מהקשיים מול הילדים יכולים להימנע אם רק נדע את השלבים ההתפתחותיים שלהם, מה הם כן יכולים לעשות עכשיו ומה לא ואיך הכי נכון לנהוג איתם לפי השלב ההתפתחותי, אופיים, הקשיים הספציפים שלהם ועוד. אני מאד מאמינה בללמוד את השפה הייחודית של כל ילד ולהתאים את עצמנו ההורים לשפה הזו. קשיים מול מערכת החינוך? אני דווקא חווה מהצד שלי פתיחות רבה של מערכת החינוך אלי כמנחת הורים. הורים מבקשים ממני להיות נוכחת בפגישה בבית ספר או בגן, או לדבר עם הגננת/מורה ואני עושה זאת בשמחה ואני נתקלת בצוות חינוכי שמאד מעריך את המאמץ של ההורה ללמוד ולרכוש כלים שיעזרו לו עם הילדים. הרבה פעמים הורים מספרים לי שהיחס מצד הצוות החינוכי אליהם כהורה השתנה בגלל שהם בהדרכת הורים ולכן נתפסים כמוכנים להתאמץ ולהשקיע בילדים שלהם. איך ניתן להורה בעת המודרנית שלנו ועם כ"כ רגשי אשמה כמו בדור שלנו ולהיות הורה ולא רק "חבר" לילד שלנו? זו שאלת מליון הדולר

. הורים רבים חשים מבולבלים כיום אל מול מסרים סותרים, אל מול שימת הילד במרכז ודחיקתם הצידה, אל מול שפע הידע שמציף לא רק אותם אלא גם את הילדים, בצירוף רגשי אשם שונים, והרצון להיות הורים שונים מאלו שהיו לי. הורים צריכים להבין שלמרות שאנו רוצים משפחה דמוקרטית אין פירוש הדבר שהילדים ואנו שווי כוח ובעלי אותה יכולת החלטה והשפעה. בדמוקרטיה נבחרים מנהיגים והם מתווים את הדרך. ההורים בהחלט יכולים וצריכים לשתף את הילדים בתהליך קבלת ההחלטות, לשמוע את דעתם ולשקול אותה בכובד ראש, לקחת בחשבון את העדפותיהם של הילדים אולם בסופו של דבר הם אלו שיקחו החלטות וינווטו את המשפחה.חברים יש לילדים בשפע.מה שהם צריכים זה את דמות המבוגר האחראי שינווט את ספינת המשפחה בבטחה ויקנה להם ביטחון ויציבות. זה אכן לא פשוט בתקופה הזו שלנו ובעיני הדרכת הורים היא העצמת ההורה והחזרת הביטחון שלו בעצמו וביכולותיו ההוריות, לא פחות ממתן הידע והכלים הפרקטיים ליישום. קרן

 

[sivanjbs]

אפרופו שימת הילד במרכז

יש לי את הרושם שהורים היום שוכחים כמה מהערכים הבסיסיים שלדעתי חיוניים בחינוך ילדים - כבוד ההורים, המבוגרים בכלל וסביבתם הקהילתית. דוגמא: אתמול הייתי באירוע בו נתנו ילדי חוגים הופעה להורים, האולם היה מאוד צפוף ולא היו מספיק מקומות ישיבה. בשורה בה התיישבתי הגיעה אמא עם שלושה ילדים, הצעיר כבן שלוש, למרבה הפתעתי האם הושיבה את הילדים על הכסאות והתיישבה על הרצפה. בדיון שהתעורר בינינו אמרתי שאולי כדאי שהיא תשב על הכסא והילד עליה או אפילו "רחמא לצלן" אחד הילדים ישב על הרצפה והיא על הכסא, על תקן "כבד את אימך" או סתם כבודם של המבוגרים על פני ילדים. היא נדהמה מהצעתי, "מה פתאום שילד ישב על הרצפה" ונשארה על הרצפה בעצמה. ולמה אני מספרת את הסיפור הארוך הזה? לשאול לדעתך, מעבר לרמה הערכית על פיה כל אחד חונך בדרכי הוריו, האם בעידן המודרני היום שגם כך הילדים מושמים במרכז, האם אין מקום לערכים של פעם, לפיהם גם אני חונכתי, בהם הכבוד ניתן למבוגרים, הם אלה שבראש הפירמידה, האם אין דוגמא קטנה כזו מבטאת איזו שהוא בלבול בגבולות, בציפיות הורים מילדיהם?....

 

[הילה בצבע]

,אהבתי מאוד את השאלה ,מסכימה שיש יציאה

מפרופרציה ,הרבה פעמים. ודרך אגב,מאיזה מעגל את??גם קרן וגם סיוון

 

[קרן מנחת הורים]

שלום הילה../images/Emo13.gif

בעבר הייתי במעגל רחובות אבל כעת אני לא במעגלי קישורי אמהות ונמצאת בעיקר בפורום פה. לגבי סיון-אינני יודעת אבל אנו מכירות מנסיבות אחרות (והיא אשת מקצוע מדהימה ומוכשרת ביותר). קרן

 

[קרן מנחת הורים]

הי סיון, איזו שאלה מרתקת

טוב לראות אותך פה!! אני מאד מסכימה איתך שיש חשיבות רבה לשמירה על ערכים כמו כיבוד הורים. אני חושבת שישנם הורים שאינם מכבדים כיום את עצמם ולכן הילדים לא מכבדים אותם. היחסים היום בהרבה מאד משפחות מושתתים על : "בוא ילדי היקר ואתן לך ואתן לך ואתן לך". ילדים רבים לא לומדים בתוך המשפחה שמערכת יחסים היא מערכת של תן וקח, הבא ותקבל. הם מתרגלים לאספקה שוטפת של כל רצונותיהם וגחמותיהם ובמפגש הראשון מול מערכת שונה שכן מצפה מהם ליחסי גומלין כמו חברים, מערכת החינוך ועוד- הם מתפרקים. היו אצלי היום זוג הורים בהדרכה. האבא היה על סף דמעות. יש להם ילד אחד והוא שולט בבית ביד רמה. האב הזה סיפר שהילד לקח את המפתחות מכל החדרים בבית והחביא אותם. ההורים חזרו וביקשו ממנו בנימוס להחזיר את המפתחות וכשהילד סירב, הם משכו בכתפיהם והלכו לדרכם. האבא טוען שהילד עריץ וחושב שהכל מגיע לו. נו, ולמה לא יחשוב כך? כששאלתי אותם למה לא הזמינו מיד מנעולן שיחליף את כל המנעולים בדלתות בבית וין רק להם את המפתחות החדשים הם היו המומים. הם לא העלו על דעתם שיש דרך כזו. מבחינתם, הדרך היחידה היתה לבקש ממנו בנימוס ולהיכנע מולו כשלא. במצב כזה המטרה העיקרית שלי בהדרכה היא שיקום הסמכות ההורית. ממש במילה הזו. שיקום כי לא נשאר שם הרבה, והחזרת הביטחון ביכולת שלו כהורה להתנהל מול הילד ולהציב לו גבולות ברורים לו ולפני זה-ברורים להורה קרן

 

[sivanjbs]

תודה קרן

בכל פורום שאני נתקלת בדיון איתך אני נהנית מתשובותיך המקצועיות. לצערי אני נתקלת היום בהמון הורים שהילדים מנהלים אותם, אחר כך רואים התוצאות בבית הספר. ילדים שלא יודעים לקבל מרות מהמורות, שלא יודעים לנהל יחסי חברות עם ילדים אחרים ומכאן הדרך לאלימות קצרה מאוד.

 

[קרן מנחת הורים]

נכון מאד סיון

אותו אב שהזכרתי אתמול טען בפניי שתפקידה של הגננת הוא לחנך את ילדו ובהה בי בפנים אטומות כשעדכנתי אותו שבעצם זה בעיקר תפקיד ההורים. עצוב אבל אני אופטימית(לגבי הזוג הזה לפחות

) קרן

 

[גשר לכל קשר]

אני חושבת שפעם הכל היה מאוד ברור ילד עושה

משהו שני פליקים ונגמר העניין, היום ברור לנו שזה לא הדרך. והרבה הורים מגיעים לקיצוניות אחרת של נתינה אין סופית וחוסר גבולות. אני חושבת שישנה חשיבות רבה שכל זוכ הורים או כל גורם מחנך יעצור מידי פעם יתבונן כיצד הוא מוביל את הילדים והאם לשם הוא רוצה להגיע? דנה

 

[קרן מנחת הורים]

../images/Emo140.gifהי דנה

אני מאד מסכימה איתך. העצירה הזו חיונית בהרבה מאד מצבים בהורות. גם גבולות ברורים ששמנו עלינו לבדוק אחת לכמה זמן: זה עוד מתאים-לבית, לגיל הילדים, לצרכים המשתנים. תודה! קרן

 

[אמאמיה]

ציורי ילדים

הי קרן, רציתי לשאול בקשר לאמן הצעיר הבן הגדול (בן כמעט 6) מצייר בהרבה ציורים את האנשים באופן סכמטי (עיגול לראש וקוים לידיים ורגלים), ונראה שזה מפאת המהירות, כאילו הוא רוצה להעביר את הרעיון שלו לדף כמה שיותר מהר. לרוב הוא גם יצייר כמה ציורים בבת אחת המספרים סיפור. זה נראה כמו סקיצה, וגם בצבע אחד (עפרון). איך והאם לעודד אותו להשקיע יותר בפרטים? יש לו רעיונות מקסימים, כמו: יום אחד צייר 3 ציורים ,כל אחד כלי נגינה אחר ואת המוסיקה (המופשטת) או (כמובן) משחקי כדורגל, אז מתוך 5 ציורים הוא צייר 2 ציורים כמעט זהים כי זה הילוך איטי של הגול

 

[קרן מנחת הורים]

וואו, הוא נשמע ילד כל כך יצירתי

וחושב מחוץ ל

האם יש לו קצת קושי מוטורי לפי מה שאת יודעת? באופן כללי לא הייתי מתערבת לו בציור. ילד שנהנה לצייר, שהוא יצירתי, מה עוד צריך? אגב, אפשר לעשות אבחון לציורי ילדים גם משרבוטים כלומר בערך מגיל שנתיים. קרן

 

[קרן מנחת הורים]

סליחה, ברח לי

למה אני שואלת על הצד המוטורי? כי ילדים שיש להם לדוגמא קושי במוטוריקה עדינה (אחיזת עיפרון לא תקינה למשל) או קושי במוטוריקה גסה מציירים ציורי אנוש "פשוטים" יחסית ובלי פרטים פשוט כי הם מתעייפים מהר מהציור. מעניין לשמוע-איך הוא מצייר עץ? האם שם יש פרטים? האם יש יותר פרטים בציורים שהם לא דמויות אנוש או שבאופן כללי הוא מצייר עם פחות פרטים? קרן

 

[אמאמיה]

לא נראה לי עניין של מוטוריקה...

הוא אוחז עיפרון מצויין, עושה 'קו-נקודה' להנאתו ואף למד לכתוב לבד, ומצייר פרטים עדינים (כמו רשת של שער כדורגל או פרחים קטנטנים) גם אנשים הוא מצייר לפעמים בצורה יותר 'מלאה', עם בגדים וכל איברי הפנים. מסקרן אותי הענין של ה'סקיצות' האלה, שהוא יכול לשבת ולשרבט ערימה של דפים והעיקר, כמו שאמרת, שהוא נהנה מהציור ומביע את עצמו באופן יצירתי תודה

 

[קרן מנחת הורים]

../images/Emo8.gifאולי הוא מכין עצמו לקריירה עתידית

תסריטאי אנימציה בסרטי וולט דיני, נגיד? מה רע? אפשר לשאול עוד משהו- האם הוא מסתגל מהר למצבים חדשים ולשינויים/מעברים? קרן

 

[sivanjbs]

ציורי ילדים

הי קרן ציינת כי ניתן ניתן לאבחן ציורי ילדים כבר מגיל שנתיים, על מה מסתכלים בגיל זה? והיה ואת רואה קושי שעולה מן הציורים מה את עושה עם זה?

 

[קרן מנחת הורים]

ניתן לאבחן מהרגע שהילד משרבט ציורים ויש לנו

כבר כמה וכמה כאלו. זה בערך בגילאי שנתיים. בשרבוטים אני אתבונן על הסימנים הגרפיים: לחץ החדירה, עובי הקו, הולכת הלחץ של הקו, מרווחים, תפוסה כללית בדף, תנועה ומהירות, מחיקות,סגנון אישי ועוד. באופן כללי הסימנים הגרפים הם הדבר שיכריע אם הכיוון הוא חיובי או שלילי, שבודקים לא רק בשרבוט משום שציור אפשר להעתיק אולם סימנים גרפיים הם הפלט של השרירים ואי אפשר להעתיק בהם או להמציא. במידה ואני רואה קושי שעולה כמו למשל ילד שיש לו סערה פנימית גדולה אולם מתקשה להוציא אותה החוצה אני אנחה את ההורים לאפשר אפיקים של הוצאה. אם רואים למשל ילד שמתקשה להסתגל למעברים/שינויים מתן המידע להורים יכול להוריד לחץ במצבים כאלו ולהגדיל אמפטיה והכלה.ההתבוננות נותנת לנו גם אפשרות לראות חוזקות של הילד ולשקף אותם להורים. דוגמא מהשטח- הורים לילדה בת שלוש הראו לי שרבוטים שלה. הם התלבטו אם להשאיר אותה עוד שנה בגן הפרטי ואז להעלות אותה לגן עירוני, שאחרי שנה שוב יתחלף לה, או להעלות אותה לגן עירוני בו תישאר שנתיים. לפי הציורים שלה נראה שמדובר על ילדה עם מוטיבציה גדולה, שאינה חוששת מכשלונות ושקשה לה מעברים ושינויים ולוקח לה גם זמן להסתגל וגם ההסתגלות היא לא איכותית כלומר יתכן שנראה פתאום רגרסיות. לפי זה ולפי סימנים נוספים נראה היה לי שלילדה הזו דווקא יהיה טוב לעלות שנה הבאה לגן עירוני ולהישאר בו שנתיים. זה מהווה דוגמא איך אבחון ציורי ילדים יכול לשמש כלי נוסף כדי לעזור להורים מול ועם הילדים. קרן

 

[sivanjbs]

תודנ רבה

זה מאוד מעניין ההסתכלות המקצועית על שרבוטים והיכולת להפיק מכך תובנות והמלצות עבור ההורים. אני בטוחה שהרבה הורים היו רוצים כלי כזה בעזרתו הם יבינו טוב יותר את צורכי הילד.