הנה מה ששמתי ב"שרשור כנס מיתופיה":
מדהים שכבר חלפה שנה שלמה מאז! אני זוכר את זה כאילו זה היה לפני חודשיים! הנה ה... אמ... כתבה ארוכה? ביקורת? איך שתרצו לקרוא לזה: אני נאלצתי לחכות לחבר שלי מלא זמן כי הרכבת שלו מתחנת תל-אביב מרכז לתל-אביב האוניברסיטה איחרה במלא, כך שהגענו ב-12:15 והלכנו לאכול. בהפסקה עצמה שלאחר-מכן לא עשינו כלום. מיד כשההפסקה הסתיימה התייצבנו בדלת ההרצאה של נועה רייכמן, שם התברר שלא משלמים על ההרצאה בכניסה להרצאה, אלא שאמורים להזמין כרטיסים ברגע שמגיעים. כרטיסים, כמובן, לא היו להרצאה. למרבה המזל, אחת משתי ההרצאות שנשארו להן כרטיסים היתה ההרצאה על החומר האפל (הבנתי שהמילה פיזיקה הרתיעה אנשים). מיהרנו, כמובן, לקנות אותה. אחר כך, בזמן שכולכם הקשבתם בעניין על גישתו של פולמן ליהדות, אני והחבר שלי חיפשנו לשוא את הקניון האזורי, בתקווה שיהיו שם חנות מוזיקה או ספרים מעניינות. מצאנו את הקניון לבסוף, אך לאחר עשר דקות כבר נאלצנו לחזור. כשחזרנו, גילינו שמפגש הפורום לא מתחיל בשלוש וחצי ונאלצנו לראות כיצד לנגד עיננו מסתיים המפגש. את אודי, לפחות, הצלחתי לתפוס ולקבל את הכרטיס הזוגי ל"חומריו הבהירים" שרוב הזוכים בו ויתרו עליו, כיוון שקנו כרטיס יומי. אינני זוכר כיצד מילאנו את השעה שלאחר מכן, אך לפחות הופענו להרצאה של החומר האפל. אני הצלחתי דווקא מאוד להנות ממנה וזה היה נהדר לחבר שלי, שחומריו האפלים ופיזיקה הם בין הדברים האהובים עליו. את השעה וחצי הבאות בילינו בחוץ, על הדשא. החום ירד מעט וסתם דיברנו והקשבנו לאייפודים שלנו. משם מיהרנו להקרנה של חומריו הבהירים. אני לא ממש סבלתי בתור. יש תורים הרבה יותר גרועים וכשפוגשים מישהו לדבר איתו, מה טוב. חומריו הבהירים היה נהדר ומצחיק ולאחר שהתגנבתי למפגש והצילום של צוות הסרט ושמעתי שיש גרסה משופרת בלי הדברים שהקשו על הצפייה, שמחתי כפליים. משם מיהרנו לתחנת האוטובוס, האוטובוס פספס אותנו, חיכינו 90 דקות, תפסנו מונית וחזרנו באוטובוס הביתה עייפים אך... לא הייתי אומר לחלוטין מרוצים. בכל אופן, הייתי מרוצה בהחלט משני הדברים שהשתתפתי בהם (הדברים עצמם, לא העובדה שהיו רק שניים) והייתי מרוצה מהאנשים שפגשתי (לא חברי קהילה, סתם עוברי אורח). אני מקווה לבוא יותר מוכן לכנס הבא. אכן, קשים ימיו של טירון...