שירשור שאלות לאירוח

[natyh]

../images/Emo47.gif שירשור שאלות לאירוח ../images/Emo47.gif

מחר יום ד 20:00 יתארח בפורום ילד הבננות יותם אדלמן מקיבוץ ראש הנקרה ( ילד בננות ) הבחור חי ועובד כסוכן נסיעות בארגנטינה ויספר לכם על הטבע הפראי בבוליביה וקצת כעל פטגוניה וקצת על ספרו הראשון , המספר על תרמילאות בעיקר ישראלית בפטגוניה . אפשר להעלות שאלות כבר מעכשיו .

 

[tamax]

שאלות לילד הבננות

איפה למדת סוכנות נסיעות? כמה שנות ניסיון בתור סוכן יש לך? האם יש אפשרות להתמחות ביבשת מסוימת או התעודה היא כללית? מה בא קודם, הביצה או התרנגולת?

 

[bananaboy8]

סרג'יו = הוסמכת !!

אהלן תמיר סוכנות נסיעות למדתי באוניברסיטה של החיים. יש לי 0.35 שנות נסיון בתור סוכן נסיעות, עד עכשיו בהצלחה לא רעה בכלל. אני בטוח שאם תרצה להתמחות ביבשת מסויימת תוכל לעשות זאת, ואם לא במסגרת אוניברסיטאית, ודאי תוכל למצוא מסגרות או מחוץ-ל-מסגרות אחרות. לגבי התעודה כמובן שאין לי מושג, אבל אפשר להכין אחת בכל words או חנות לכלי כתיבה שמכבדת את עצמה... אני רוצה לחשוב שהחביתה באה קודם. רצוי עם נקניק נבלה...(מה לעשות, קיבוצניק עד הסוף)

 

[tamax]

אז פשוט פתחת סוכנות בארגנטינה?

איפה בדיוק? האם הדעה הרווחת בדרום אמריקה היא שסוכני נסיעות ישראלים תמיד ידפקו אותך (במחיר או בשירות או בשניהם? (כמו שבמזרח...)

 

[bananaboy8]

לא ממש...

הצטרפתי לסוכנות קיימת. במהלך הטיול שלי שהיתי תקופה בבואנוס איירס, והייתי מחליף ספרים ב"קאסה זולה". התידדתי עם הצוות והצעתי להם להרצות על פטגוניה למטיילים, בתשלום. העסק עבד, ולפני שסיימתי להוציא את הספר בארץ הרמתי להם צילצול ושאלתי אם דרוש עובד. מאז אני כאן בעניינים וזה הכל... אני מניח שהדעה הרווחת כאן דומה, אבל גם כל השאר. יש לעם היקר שלנו נטייה לפחד מהסוכנויות הישראליות, לומר "דפקו אותי", ולהמשיך ללכת לאותן הסוכנויות... המסקנה שלי לגבי סוכנויות גובשה עוד לפני העבודה שלי כאן, והיא גורסת שהדברים הכי טובים בחיים הם בחינם כמובן, אך הדברים הזולים ביותר עלולים גם להיות המסוכנים ביותר... לכן בין אם הסוכנות ישראלית או לא, בד"כ המחיר (לפחות בדרום אמריקה) קובע את איכות השירות והבטיחות. מנסיוני בחירת סוכנויות שיקרות מן הממוצע בעשרה עד חמישה עשר דולר תעשה את העבודה לטובת התייר. דוגמאות קלאסיות = פוקון בפטגוניה, סלאר דה אויוני בבוליביה, ועוד...

 

[bananaboy8]

יאללה בלגאן !! (אם לא טעיתי בשעה ?!)

אהלן חבר'ה אני יותם מוצ'ו גוסטו וכו'... באמת באופן זמני חי ועובד פה בבואנוס איירס "פריז" של דרום אמריקה. סוכן נסיעות בהוסטל-סוכנות-דירות (פרסומת סמויה ביותר) "קאסה זולה". טיילתי קצת בצ'ילה ארגנטינה ובוליביה וכתבתי והוצאתי לאחרונה את הספר "טרקים וטרמפים בפטגוניה", שאם תרצו אספר עליו קצת. בכל אופן לפי מיטב הבנתי "שעת סיפור" היום היא על בוליביה, ואולי על צפון ארגנטינה, בעיקר מסיבות עונתיות, אז יאללה קשקשו- מבטיח לעשות את המקסימוס ! יותם

 

[natyh]

סוף סוף

כעת 2100 בארץ כן טעית בשעה לא נורא נסתדר ...

כבר חשבתי שקרה משהו .....

 

[SOLO TREKKER]

אהלן יותם,

באירוח עצמו אני לא אוכל להשתתף (אחרי שעות העבודה אני לא מחובר לרשת), אבל מחר אקרא את השרשור. רציתי לשאול איך עלה הרעיון לכתוב ספר טרקים? האם יש בו מסלולי טרקים לא מוכרים, כאילו שרק מקומיים (אם בכלל) הלכו בהם לפניך? באיזה נוף אתה הכי אוהב לטרק? תוכל לספר על טרק/ים שהרשימו אותך במיוחד?

 

[pako27]

היי בננה בוי

ראשית שמח שאתה איתנו, ואם הספר לא התקדם בדרך של שיחותינו הראשונות אז לפחות משווק גדול עושה זאת... שאלה: איך קיבוצניק מגבול הלבנון, מוצא את עצמו חיי בארץ רחוקה?

 

[pako27]

בננות ורפובליקות

באלו מדינות הרגשת שאכן הגעת לרפובליקת בננות ?

 

[pako27]

פרק הציוד בספר שלך

הספר מקסים, פרק הציוד נראה לי קצת הומוריסטי ....... לא חשבת אולי לתת לזה מימד יותר טכני\מיקצועי ?

 

[bananaboy8]

העולם מצחיק- אז צוחקים !

נכון- פרק הציוד לא נכנס לתהומות העמוקים של המקצועיות. אני מוותר במכוון על המלצות למיניהן ומאפשר במכוון קשת רחבה של בחירה אישית. שים לב לששת העקרונות המופיעים בפרק "איך בוחרים ציוד לקמפינג". הכוונה שלי כאן, ובכל הספר, היא שהמטיילים יבינו שבכל דבר עליהם לחקור ולשאול ולבדוק מספר מקורות, ולהגיע בעצמם למה שהכי מתאים להם, וכך לבנות לעצמם את הטיול מאלף ועד תו. המטרה מספר אחת שלי בספר זה היא חינוך. לכן הוא כתוב בצורה בה הוא כתוב.

 

[bananaboy8]

"אנחנו לא רפובליקת בננות כמו הונדורס !!"

ע"פ ראש הממשלה לשעבר ביבי נתניהו (שאחרי דברים אלו ישראלים היו צריכים להוציא ויזה להונדורס במשך שנתיים שלוש אם זכרוני אינו מטעיני...) שמע הגעתי למקומות מוזרים ומטריפים בסגנון בבוליביה, ואפילו בצפון ארגנטינה, אבל קשה לומר שהרגשתי מנותק... מהר מאד כינו אותי שם "טרזן" או "איש המערות" וכיוצא באלה.. נראה לי שחייתי את המקומות האלה בסרט כזה, שלעיתים נראיתי יותר מקומי ממקומי (אם כי ללא הבגדים המצחיקים והשיניים הרקובות). פשוט כי ככה אני אוהב לחוות את הדברים.

 

[pako27]

../images/Emo6.gif../images/Emo51.gif

 

[bananaboy8]

מדרום לבנון...

חה חה חה ראס א- נאקורה מכיר ? וואלה התשובה שלי לסולו טרקר ענתה גם לך... בכל אופן זה זמני, כשיבוא לי לשבת בחדר רק שלי עם הספרים והתקליטים והמילואים רק שלי זה יהיה בקבוץ ראש הנקרה בארץ ישראל !! לא יודע מתי זה יקרה, מחר או בעוד שנתיים, אבל זו כרגע השאיפה.

 

[bananaboy8]

סבבה

שתהיה עבודה נעימה ! ממש עם תחילת הטיול שלי עצרתי לעבודה בהוסטל- סוכנות "נאטורה" בפוקון. בזמן הטיול טירקתי עם הספר המצויין "טרקינג אין דה פטגונייאן אנדס", אך למרות שהאנגלית שלי הייתה ברמה גבוהה, היה לי מאד קשה להבין את האנגלית השייקספירית הפלצנית שלו... לכן כתבתי סיפורי דרך בעצמי, בכוונה לחזור אחר כך לפוקון ולהשאיר שם חוברת סיפורי דרך לדור המטיילים הבא. התחלתי לאסוף גם חומר רב בעיקר מנסיוני וכן מעיון בחומר כתוב ומצולם ומתוך דברי מטיילים ותיקים ומקומיים. איפה שהוא בבוליביה אני חושב שכבר ידעתי שאני עומד להפוך את העסק לרציני יותר. בספר מופיעים מפות עם עשרה סיפורי דרך מקוריים. חלקם מן הידועים ביותר, וחלקם ידועים ומטויילים אך בקושי. קיימת רשימה של טרקים נוספים מכל אזור ואזור, הכוללת פסקה קצרה המכוונת אל טרקים ידועים פחות, למשל טרק מיוחד מאד שבמרכאות אני גיליתי לאדם הלבן...(כן, בעזרתו האדיבה של מקומי !) הטרק "קרוס דה לוס מארס" מגיע לנקודה הדרומית ביבשת ועד לשנה זו היו עוברים במקום כעשרים איש בשנה, רובם ככולם צ'יליאנים. ולא חסרים מסלולים שגם אינם נמצאים בספר... לגבי נופים כולם היו בניי וכולם שווים למעט ראש הנקרה שהיא המקום היפה בעולם... מה שהופך סתם נוף יפה וכיף לטיול שהוא גם מיוחד זה בעצם מה שאנו מביאים עמנו אל הטיול ! אני בהחלט לא יכול לשים את האצבע על מקום ספציפי בבוליביה או בפטגוניה או בכל מקום אחר בעולם בו הייתי ולומר "זה הכי יפה או הכי מיוחד"

 

[SOLO TREKKER]

אכן ה- TREKKING IN THE PATAGONEAN ANDES הוא

מצוין, ואכן תאורי הדרך לא תמיד ברורים

אני בד"כ השתמשתי בו להעתקת מסלול הטרק למפה, ולבחירת דרך הגעה אל/מאת הטרק. אני שמח לשמוע שיש בספר שלך מסלולים חדשים. בעניין תופעת העדר, חוששני שלא תצליח להתמודד איתה. סיבת היציאה לטיול של חלק מהתרמילאים בני ארצנו היא עדריות, אז גם הטיול שלהם נראה כך. ישנם לא מעט תרמילאים ישראלים שמטיילים מתוך אהבת העניין, אבל כשיותר ממחצית בני מחזור אחרי צבא נוסעים לדרום אמריקה/דרום מזרח אסיה - אין להתפלא שנוצרים גם עדרים

 

[bananaboy8]

אין לא יכול !!

לא מכיר את המושג הזה ואם הייתי מכיר לא הייתי טורח להתעסק עם הדברים איתם אני מתעסק. הנושא של תופעת העדר עמוק ומסוכן בעיני הרבה יותר ממה שהוא נראה לאנשים,והוא חלק מתהליך ארור של התבייננות (מהמלה בינוני) ששולט בעולם. מן העומק והסכנה השורים בעניין, הוא גם טומן בחובו אפשרויות אדירות לשינוי פני החברה שלנו. הספר שכתבתי הוא רק צעד אחד בנושא, אבל "כל מסע של אלף מילין..."... ימשיך כבודו...

 

[SOLO TREKKER]

מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד,

אבל פה מדובר על מסע של שנות אור. האדם הוא חיה חברתית שחיה בעדרים (או בקהילות, אם נשתמש במונח מכובס יותר). יש יוצאי דופן, אבל הם מיעוט. לעקור התנהגות עדרית מהאדם זה ממש שינוי אבולוציוני. מה שכן, חשוב לעודד התנהגות לא עדרית אצל אלו שזה האופי שלהם (אם זו לא התנהגות קרימינלית כמובן), בניגוד לנטיית העדר (או החברה, מונח מכובס נוסף) לדכא התנהגות שכזו.

 

[bananaboy8]

לא לזה התכוון המשורר....

בהחלט נכון וימשיך להיות נכון שהאדם הוא חיה עדרית ואין לי כל כוונה לשנות את מהות האדם. באותה מידה, הביקורת שנכתבה בספר, וצורת הכתיבה בספר, אינן באות להגיד: "טיילו כמוני". בספר ניתנות העובדות בתיבול פילוסופי קל, והכלים לבחור באופן אישי ללא הסחפות עם הזרם דווקא. הכוונה שלי היא לשנות דווקא את תפישת העולם. שינוי בתפישת העולם שלנו לא צריך בהכרח להביא לשינוי בעובדה שאנו חיים בקבוצות (קבוצות שהן פעילות מבחינה חברתית הן בעיני אחד משיאי היכולת האנושית= ראה לדוגמה את הקיבוצים העירוניים ותרומתם, או אפילו את הקיבוצים של היום-רשימה חלקית), אבל הוא וודאי יביא לשינוי בתהליכים חברתיים ותרבותיים רבים, שישפיעו על החיים במדינה ובשאיפה גם בעולם בצורה רצינית. המטרה היא לא להפריד את בני האדם האחד מן השני, אלא לגרום לחיים שלנו יחד להפוך לטובים יותר והרמוניים יותר על ידי למידה מתמדת של העולם שמסביבינו. מה הקשר לספר מטיילים ? בוא נשאיר את זה לראיון ביום שני...