עדכונים וברכות לענת

../images/Emo49.gif עדכונים וברכות לענת

דבר ראשון ברכות לענת ורפי להולדת קשיו- שמעתי שהוא מתוק מתוק.... מאחלת לכם בשלב ראשון התאוששות מהירה והרבה שעות שינה.... ענת, מקווה שאת לא סובלת יותר מדי מכאבים - בגלל הניתוח - ושהסתדרתם עם המוהל. הוא ממש מוהל מצויין, זיו לא סבל כלל עד כמה שיכולתי להבחין. קראתי את סיפורי הלידה המרגשים של נדב ואלה. רותם, נראה שהיתה לנו את אותה הבעיה. גם לי לא היתה פתיחה מעבר לפתיחה הטיבעית בגלל צואר הרחם הרעוע שלי. והלידה היתה ארוכה כאורך הגלות.ולחשוב שחששתי שהתינוק יחליק החוצה לאחר הסרת הקשר... שבלוליטה, אני ילדתי בחדר לידה מספר 1 בבלינסון וגם לנו היה צוות ממש מצויין. זוכרת את הסקרים שערכנו על בתי חולים לפני הלידה...אגב, גם אני לא מניקה, לצערי. זיו לא הצליח לינוק מהפטמה שלי ובסופו של דבר - לאחר שבועיים מתישים - נכנעתי ועברתי באופן סופי למטרנה. בתחילה היו לי המון רגשות אשם וכשלון אבל מתגברים עליהם בסופו של דבר. עד כאן הספקתי להתעדכן, סליחה אם שכחתי מישהי, עד היום הייתי חצי זומבית מעייפות. עכשיו, המצב מתחיל להשתפר ואני מבטיחה להיות כאן יותר ולהתעדכן. אוהבת אתכן, גאיה. נ.ב.מקווה לסרוק בהזדמנות ראשונה תמונות של זיו היפה שלי ולשלוח אליכן.
 
גאיה, את מגיעה למפגש?

הבעת התעניינות בעבר במפגש אבל לא אמרת אם זה רציני. אני שולחת לך למייל את ההסברים, בכל מקרה. שיהיה... מחכה בקוצר רוח לראות תמונות של זיו. חנה
 
היי חנהל´ה

אכן הבעתי התעניינות. אני מתלבטת בקשר למפגש בגלל הנסיעה הארוכה יחסית לזכרון עם זיו. הוא יהיה בן חודש ביום שישי ועדיין לא רגיל לנסיעות ארוכות. בכל מקרה שילחי לי את המפה ונראה עד יום שישי. חנה, נצלי את הזמן הנותר לשינה טובה וזוגיות, אח"כ החיים משתנים. אני מרגישה כמו בטירונות, אבל בסופו של דבר גם זה זמני ואח"כ הכל מתייצב. גאיה
 
גאיוש, מחכה שתצרי קשר איתי או עם

רותם ותבואי לפגוש אותנו, מחכים לך עם הקפה!!!!! לגבי ההנקה שלא יהיו לך רגשות אשם או כישלון, גם אני שעדיין מניקה אך גם מבקבקת, הסתבכתי עם ההנקה (אספר לך כשניפגש) ובהתחלה שהוספתי בקבוקים מעבר לבקבוק הלילה שעמרי נותן לו הרגשתי אשמה, אבל בשורה התחתונה עדיף אמא רגועה וילד אוכל מבקבוק מאשר אמא לחוצה כי לא מסתדר עם ההנקה ולצערי יש כל כך הרבה דרכים בהן ההנקה יכולה להשתבש ואי אפשר שכל הזמן תהיה תומכת הנקה בסביבה, העיקר שמצב העייפות מתחיל להשתפר...... מחכה לשמוע ממך ולראותך!!!!!
 
מיכל - אני מצידי כבר מוכנה להפגש

היי מיכל, אני מצידי מוכנה להפגש. אני מרגישה מאוששת ומוכנה לצאת עם זיו. אמנם לא אקח אותו למקומות מרוחקים - לכן אני מתלבטת לגבי המפגש - הוא עדיין פיצפון ולא משתגע על הסלקל ובצדק. הסלקל הזה נראה לי כמו סד עינויים. רק בשבוע שעבר חזרתי לנהוג לאחר 5 חודשי שמירת הריון וההרגשה היתה נהדרת, למחרת כבר נהגתי גם עם זיו. רמת השרון מבחינתי זה בסדר גמור ואם אתן רוצות לבקר בשכונתי הנחמדה והירוקה זה גם נחמד. מאוד רוצה לפגוש כבר אותך ואת רותם והילדים. זוכרת את הימים בפורום פוריות....ואת האירידיולוג....מי היה מאמין ששנה אחרי נדבר על כוס קפה עם הפעוטות שלנו. הנייד שלי 052-509288. גאיה
 
מיכלי - קיבלתי את ההודעה ה-../images/Emo33.gif

ומאוד נשמח להפגש לשתות
. מכיוון שיהיה יום
אולי נלך לשבת בדשא של יד-לבנים? יש שם גם מקומות שמשיים וגם מוצלים, ןאם ימאס לנו, נעמיס את הילדודס ונלך ל"קפהנטו". מה דעתכן?
 
אז אלו הפרטים:../images/Emo41.gif

גאיה מגיעה אלי בסביבות 12, ואז נחליט לאן פנינו מועדות - ליד לבנים, לגג שלי, או שמא לקפהנטו, או אולי הכל מכל.....אולי גם רחל תבוא? אני שולחת לך את הכתובת שלי במייל, זה נורא נורא קרוב אליך....
 
היי, זו רחל מהבית של סיגל!

בלי קשר לזה שאת כתבת שאולי אבוא, דיברנו על זה שאולי אני אבוא. אני אשתדל מאד, מה גם שאני אצל ההורים של בעלי וזה יותר קרוב לי. אז בשאיפה שנתראה ביום ראשון! רחל
 

כבר אמא

New member
גאיה איזה יופי לראות שאת כבר

מתאוששת. אני מחכה לראות תמונה של זיו
 
גאיה, אני מתגעגעת.

תגיעי למפגש. יהיה כיף. הנסיעה לא כזאת ארוכה וחוץ מזה הם נרדמים בנסיעה (אני מקווה שגם זיו). ואצלי הם דווקא אוהבים את הסלקל. עומר רק רואה אותו ומיד נרדם.
גם אני עברתי גמילה מהנקה די מהר. אני עדיין שבורת לב בפנים (בשקט בשקט שאף אחד לא יראה
), אבל אין ספק שאני מתפקדת הרבה יותר טוב בלי ההשתעבדות שהיתה כרוכה בהנקה ושאיבה לשניים. התסכול העיקרי שלי נובע מזה שהתכוננתי לעניין הכי טוב שאפשר - נפגשתי עם יועצת הנקה, שכרתי מטפלת כדי שאוכל לישון וגם שיהיה מי שידאג שאוכל ואשתה כמו שצריך, ובכל זאת זה לא הלך. מצד שני, כשהולכים לטייל בקניון, הרבה יותר נוח לשלוף בקבוק מים ואבקה מאשר לחפש מקום מוצנע לחשוף בו ציץ.
 
../images/Emo24.gif היי מיכל

אני בשאיפה להגיע למפגש. מאוד רוצה לפגוש אותך ואת כולם. סליחה על פרץ הסנטימנטליות, אבל אני נזכרת בימים שלנו בפורום פוריות. זה הישג אדיר שאנו נפגשות שנה אחרי עם הפעוטות שלנו. פשוט נפלא! ביום שישי יש לאפרוח שלי יום הולדת, הוא יהיה בן חודש ימים. אני כותבת לך ומתבוננת בו כשהוא ישן, איזה אפרוח מתוק! כן, גם אני לא נגמלתי מרגשות האשם לחלוטין. זה קורה לי בעיקר כשאני ממיסה את האבקה במים ושואלת את עצמי אם אני הייתי מכניסה דבר כזה לגוף שלי. איך אני מעיזה לתת אבקה לאפרוח היקר שלי. אבל, לא הצלחתי להניק אותו ובאמת שניסיתי, עד כדי כך שנחלשתי וחליתי. זיו שלי צריך אמא בריאה ושמחה ואני הייתי חולה ותשושה כשהנקתי אותו (בהצלחה חלקית).אני מתארת לעצמי כמה קשה להניק תאומים, כמעט השתעבדות! יש יתרונות גם לאבקה, אני יכולה לקבל המון עזרה ואני יותר ניידת. בד"כ בערב כשבן זוגי מגיע אני יוצאת לבד לקניון לקניות ולהתאורר. אני אומרת לכל הבנות בפורום הזה ובפורום פוריות, שכל מה שאנו עוברות שווה את זה. לא להתייאש מהקשיים, שוכחים הכל אח"כ. לא להאמין אבל שכחתי את קשיי שמירת ההריון והלידה ורק חדוות האמהות נשארת. אגב, אמרו לי שגם את החודשים הראשונים - והקשים מאוד - שוכחים אח"כ. גאיה
 
גאיה - נגמרו לי המילים........ ../images/Emo23.gif

ובראמת שקשה לי לנסח מה אני מרגישה כלפייך עכשיו. אז אני אסתפק ב
ואגיד לך שתמשיכו להנות את וזיו יחדיו. וחוץ מזה שגם אני אשמח מאוד לפגוש אותך במפגש. אולי תוכלי לסוע עם מישהי נוספת למקרה שתרגישי שאת צריכה עזרה?! שירלי.
 
../images/Emo39.gif היי שירלי

המון זמן שלא דברנו. מה שלומך ומה שלום תומר. האפרוח שלך כבר גדול אני קצת רגשנית מאז שזיו נולד. כנראה שאלו ההורמונים. זה יעבור. מי כמוך מבינה את חדוות האמהות במיוחד כשהיא טריה טריה. אני מתכוונת לעשות מאמצים ולהגיע למפגש. אולי באמת מישהי תצטרף אלי לנסיעה. אני מגיעה מצפון ר"ג (ליד הקניון). גאיה
 
../images/Emo24.gif היי מיכל

אני בשאיפה להגיע למפגש. מאוד רוצה לפגוש אותך ואת כולם. סליחה על פרץ הסנטימנטליות, אבל אני נזכרת בימים שלנו בפורום פוריות. זה הישג אדיר שאנו נפגשות שנה אחרי עם הפעוטות שלנו. פשוט נפלא! ביום שישי יש לאפרוח שלי יום הולדת, הוא יהיה בן חודש ימים. אני כותבת לך ומתבוננת בו כשהוא ישן, איזה אפרוח מתוק! כן, גם אני לא נגמלתי מרגשות האשם לחלוטין. זה קורה לי בעיקר כשאני ממיסה את האבקה במים ושואלת את עצמי אם אני הייתי מכניסה דבר כזה לגוף שלי. איך אני מעיזה לתת אבקה לאפרוח היקר שלי. אבל, לא הצלחתי להניק אותו ובאמת שניסיתי, עד כדי כך שנחלשתי וחליתי. זיו שלי צריך אמא בריאה ושמחה ואני הייתי חולה ותשושה כשהנקתי אותו (בהצלחה חלקית).אני מתארת לעצמי כמה קשה להניק תאומים, כמעט השתעבדות! יש יתרונות גם לאבקה, אני יכולה לקבל המון עזרה ואני יותר ניידת. בד"כ בערב כשבן זוגי מגיע אני יוצאת לבד לקניון לקניות ולהתאורר. אני אומרת לכל הבנות בפורום הזה ובפורום פוריות, שכל מה שאנו עוברות שווה את זה. לא להתייאש מהקשיים, שוכחים הכל אח"כ. לא להאמין אבל שכחתי את קשיי שמירת ההריון והלידה ורק חדוות האמהות נשארת. אגב, אמרו לי שגם את החודשים הראשונים - והקשים מאוד - שוכחים אח"כ. גאיה
 
למעלה