As above so below.
מה אם אנחנו חלקיקים? מה אם יש בתוכנו הרגשה כזו מלידה (הרגשה לא מודעת, בדיוק כמו שאנחנו לא מרגישים את משקל לחץ האוויר שלוחץ עלינו מכל כיוון, כי התרגלנו אליו מלידה), כאילו מישהו צופה בנו (סרט מתח- בית מלון זול בלאס ווגאס, דמות ראשית מצולמת מהזווית הכי לא נוחה שיש). כל החלטה שאנחנו לוקחים, נובעת 'מהכאילו' צפייה של הX הזה עלינו. אני לא מדבר על אלוהים כלשהו, או אפילו על קיומו, אני מדבר על זה שגם באתאיסט הכי hard-core, בטוח הייתה תהיה לגבי המצאות גורל וכו'. עכשיו זה זמן טוב לומר שאני מחשיב את תורת הקוואנטים בתור הגבול אליו ההבנה שלי 'כמעט' מגיעה אליו- קראתי מס' מאמרים בנושא, כולל הניסוי עם החתול של שרדינגר, ולא הבנתי כלום. אבל אני מניח שאם מקבלים את האקסיומה שבכותרת "כמו שלמעלה כך גם למטה"- That which is Below corresponds to that which is Above, and that which is Above, corresponds to that which is Below, to accomplish the miracles of the One Thing. הכל הגיוני.