../images/Emo40.gifאהבה חרוטה בנשמה-פרק 2../images/Emo40.gif
לקריאת הפרק הקודם לחצו
כאן!!! דניאל מגיע לכתובת שמסר לו מיכאל בפלאפון ומצלצל בדלת הכניסה לביתו. מריה פותחת לו את הדלת ושואלת "את מי מבקש?". הבעת פניה מבשרת אהבה ממבט ראשון וכאשר סיגל יורדת במדרגות כדי לקבל את פני האורח היא נדהמת למראה עיניה – בחור יפה תואר אשר מזכיר בכל חלקי גופו את אהוב לבה מן העבר. את אהוב לבה שלא הצליחה לשכוח ולא תצליח לעולם.
חופים הם לפעמים געגועים לנחל ראיתי פעם חוף שנחל עזבו עם לב שבור של חול ואבן והאדם והאדם הוא לפעמים גם כן יכול להישאר נטוש ובלי כוחות ממש כמו חוף. גם הצדפים כמו חופים, כמו הרוח, גם הצדפים הם לפעמים געגועים לבית שתמיד אהבנו אשר היה ורק הים שר לבדו שם את שיריו כך בין צדפי לבו של האדם שרים לו נעוריו.
פרק 2
מיכאל שכח לגמרי מההתחייבות שלו לדניאל ומגיע לאסוף את אמו מביתה ומסיע אותה לביתם של יגאל וקרן, הוריה של אפרת. אגם ממשיכה לדגמן ואלכס מגיע לבקרה באותו זמן. הוא מסתכל עליה בכזאת אהבה ותמימות. היא מבחינה בו, היא מתחילה לשמוח. אלי, המנהל שלה, מבחין במבטיהם אחד לשני ורותח מזעם. הוא חוזר למשרדו: "אגם תהיה שלי, היא תהיה שלי ורק שלי. ומי שיעז לעמוד בדרכי ישלם על כך, הוא ישלם!". סיגל מזמינה את דניאל להיכנס לסלון. "אז אתה מחפש את בעלי אני מבינה...על מה אתה מתכוונן לשוחח איתו, אפשר לדעת?". דניאל מביט בה במלוא האהבה, יודע שזאת אהובתו, אהובתו מהעבר שכה סבלה... "קבענו להיפגש ולדון בענייני עבודה אך אני מבין שהוא לא הגיע עדיין" אומר לה דניאל. "אני ממליצה לך לחכות מספר דקות ואם הוא לא יופיע, תלך" היא ממליצה לו. הוא מביט בעיניה התמימות ונזכר בעבר. "הם הגיעו אבא, הם הגיעו. איפה אמא? איפה היא שאני לא מוצאת אותה בשום מקום..." שואלת אפרת את יגאל אביה בזריזות. "קרן...קרן..." הוא ממלמל. "קרן עזבה את הבית" הוא מספר לה לבסוף. אפרת נדהמת: "מה?!!!!!!". קרן יושבת על ספסל ברחוב וחושבת לעצמה על הרבה דברים שקרו בעבר, היא נזכרת במשפטים שונים, בזמנים אחרים – "אני רוצה את בתך לאישה", "בתי, את תתחתני עם יגאל כי הוא הבעל המתאים לך", "אני לא אתחתן איתו, אני לא רוצה להינשא לבחור שאני לא אוהבת", "את תתחתני איתו כי אין לך ברירה", "אני מכריז עליכם בעל ואישה", "קדימה, תתחילי להוריד את הבגדים", "אגרום לך להרגיש את התחושה של להיות אישה", "עזוב אותי, עזוב אותי אמרתי לך". קרן בוכה. תומר ויונת יושבים במסעדה. "אני רוצה שתפסיקי אחת ולתמיד את הקשר שלך עם משה. גם אחרי שהתגרשתם לבסוף אני צריך להמשיך לסבול את הזקן" מבקש ממנה תומר. יונת עונה לו: "זה לא שאני רוצה להיות איתו בקשר, אבל אתה חייב להבין שיש לנו ילדים משותפים ושזה מאחד אותנו בצורה מסוימת". "אני מרגיש שבזמן האחרון את כבר לא אוהבת אותי" הוא אומר לה. "בחיים אני לא אפסיק לאהוב אותך" היא עונה לו. "אז תוכיחי לי את זה, אני רוצה שתוכיחי לי את זה", תומר דורש ממנה זאת. סיגל אומרת לדניאל שהיא חושבת שמיכאל לא מתכוון להגיע הביתה, היא מציעה לו ללכת. "זה נראה כאילו את מגרשת אותי. למה את רוצה שאני אלך כל כך מהר?" הוא שואל אותה. "זה לא שאני מגרשת אותך... פשוט אני מציעה לך ללכת כי ממש לא נראה לי שבעלי בדרך חזרה" היא עונה לו. "בסדר גברתי, היה נעים לי מאוד לפגוש אותך ואני מקווה שניפגש שוב ובקרוב" הוא אומר לה. "העונג כולו שלי, אדון דניאל" היא אומרת לו. "אבקש ממך שנדבר בלי השטויות האלו, שאת תקראי לי דניאל ואני אקרא לך סיגל" הוא צוחק. "בסדר" היא צוחקת גם כן. דניאל יוצא מביתה ואומר לעצמו: "היא נשארה אותו הדבר, סיגל לא השתנתה בכלל במשך 4 השנים הללו". אפרת מקבלת את פני האורחים ומספרת להם שקרן הייתה צריכה ללכת דחוף לסיים עניין כלשהו בעבודתה. יגאל מפתיע אותה ואומר "תגידי להם את האמת בתי. תספרי להם מה קרה באמת שאמך הייתה צריכה ללכת דחוף". אפרת מופתעת מדבריו של אביה ולא יודעת כיצד לצאת מן הבושה שעברה לפני מיכאל ואמו, יהודית. קרן חוזרת במפתיע ומספרת שהייתה צריכה ללכת לרופא, שמצב בריאותה אינו מבשר טובות. אגם נכנסת במהירות לחדר ההלבשה הפרטי שלה אך לפני שהיא מצליחה לסגור את הדלת אלכס מגיע ונכנס לחדרה. "למה נכנסת?" היא שואלת אותו. "הייתי זקוק לדבר איתך. אני לא יכול יותר לנשום במצב הזה ואני צריך לסיים איתך את העניינים" הוא עונה בפניה. "אבל אני לא רוצה לדבר איתך" היא מגמגמת. "כן? את כל כך בטוחה?" הוא שואל אותה ומתחיל לנשק אותה בחזקה. תומר ויונת מגיעים לביתו והוא לוקח אותה בידיו לחדרו. הוא מפיל אותה על מיטתו ועולה עליה. "עכשיו את תוכיחי לי שאת עדיין אוהבת אותי" הוא אומר לה בשקט. הוא מתחיל להוריד לה את הבגדים ומנשק אותה לאט לאט. מריה לא מפסיקה לחשוב על דניאל. סיגל שואלת אותה שאלה והיא לא עונה לה. "על מה את חושבת או חולמת, מריה?" שואלת אותה סיגל. "מ..מה?? מה שאלת סיגל?" שואלת אותה מריה בגמגום קל. "אפשר לדעת על מי חלמת, מריה?" שואלת אותה שוב סיגל. "על אדון דניאל. מאז שפגשתי אותו אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו. התאהבתי בו נואשות ואני אעשה הכל כדי שהגבר הזה יהיה שלי" מתוודה בפניה מריה המשרתת. סיגל נדהמת למשמעה אוזניה.
בפרק הבא ב"אהבה חרוטה בנשמה"
סיגל אל מיכאל: "אפשר לדעת איפה היית אתמול בערב?" מאיה אל משה: "אבא, אני זקוקה לעוד כסף" קרן אל יגאל: "אני חולה במחלה חשוכת מרפא"
נהנתם