דווקא ספרי משחק הם נחמדים...
אומנם הצמרמורת היו מטופשים אבל קראתי כמה ספרים משחק לא רעים בכלל,אולטרה מורפס דווקא תמיד ריתק אותי,רציתי לקרוא אותו,זה של אפלגייט והיא אחת הסופרות האהובות עליי(קראתי גם את הצד האחר עד ספר שלוש-רק מה שתורגם לעברית, סיפור אהבה בשם "סם,איזי ואני" שהיה ממש אחלה,וכמובן את האנימורפס-הייתי מתה גם לקרוא את ה"מגה מורפס","ספר הויסר"...),כשקראתי(מזמן...הקצב של תרגום הספרים איטי נורא!ולא עזרו המכתבים שלי...)את חמשת הספרים הראשונים של האנימורפס חלמתי שאני משתנה לנמר,פיל,כלבים,קופים,אנדליט ולציפורים ושאני נלחמת בטקסונים,למעשה גם כשהייתי ערה ממש יכולתי לדמיין את עצמי משתנה עפ"י תיאורי ההשתנות שהם מתארים-קווי נוצות שנראים בהתחלה כמו ציור ואז מתרוממים והופכים לממשים,פרווה שמתחילה להופיע,הצטמקות הגוף,התרחבות-בקיצור הכול וזה היה מדהים!!!לא הפסקתי להתיש את כול מי שהיה בסביבה על זה,ככה שנראה לי שלאחת עם דימיון כמו שלי ספר משחק כזה יתאים בול(אלא כמובן שאני לא אזכה במאה הקרובה לקרוא אותו בעברית,אין לי קרובים בחו"ל ואם אני ארצה לקרוא באנגלית אני אצטרך להזמין וזה יקר,ובכלל עברית זאת השפה האהובה עליי!)
