../images/Emo58.gifבאיחור- S06E07
ראיתי סוף סוף את הפרק... ואחרי זה קראתי את התגובות בפורום (בשרשור שהיה מיד אחרי הפרק) והזדעזעתי. מה בדיוק מדהים בפרק הזה?! שרשמית דוקטור הו הפכה לטלנובלה מעיקה?! "איימי, אני הבת שלך" *מקיאה*. *מקיאה שוב*. אחרי בכלל אכזבה מוחלטת מעונות 5-6- ושיפור קל מבחינתי בתחילת עונה 6, אני שוב מאוכזבת. קשות. עדיין לא ברור לי איך מופאט שיצר פרקים כאלה גאוניים ב-3 העונות הראשונות הצליח ליצור שתי עונות כאלה. ואני ממש לא מבינה את התגובות האוהדות. פרקים רבים מעונות 5-6 ו*במיוחד* שני פרקי הסיום האלה הרגישו מבחינתי כאילו ילד בן 8 כתב אותם. שום ארגון, כל פעם עוד רעיון אינפנטילי שיוצר עוד חור והסברים עלגים. דוגמאות לדברים שנראה שנכתבו ע"י ילד בביה"ס יסודי: -הדוקטור אוסף את כל החבר'ה להקים צבא -מלודי פונד-ריבר סונג. נ-ו- ב-א-מ-ת -בגלל שרורי ואיימי עשו אותה בטרדיס אז התינוקת היא חצי אדונית זמן. כן ובגלל שנולדתי בישראל אני חצי בת אנוש חצי הכותל המערבי... בגדול אני לא ראיתי שום גאונות כאן- בעיקר הרבה רעיונות גרועים שנזרקים אחד על השני ויוצרים מעין עיסה שהיא סוג של שילוב בין טלנובלה קוריאנית ותכנית ילדים גרועה במיוחד. וגם אם נעזוב את כל הרעיונות הכלליים, גם התסריט עצמו היה נוראי. איפה השנינות של דוקטור הו?! לאן היא נעלמה? בוהו. כל כך אינפנטילי. הרגשתי שמזלזלים בי כצופה. זה היה כל כך גרוע בעיני שבאמת קשה לי להסביר עד כמה. מבחינתי נקודת השפל הכי נוראית עד עכשיו. אני אפילו שוקלת לא לראות את העונה הבאה. ועוד ציפיתי לכל כך הרבה ממופאט... עם כל החסרונות של טי דייויס, אני רק מייחלת שיחזור. זה בטח עדיף על הזוועה הזאת. נשות הטייסים כתובה יותר טוב מזה. חשבתי שעונות 5-6 יצילו שוב את הסדרה לאחר ההתדרדרות במהלך עונות 3-4. איזה... מבחינתי זה הסוף. אנסה לזכור בעיקר את עונות 1-2 ולשכוח את רוב השאר. הדמויות בעונות 1-2 היו כל כך עמוקות, עם נפח, הומור פנימי ושנון- תסריט חד. עכשיו הדמויות כל כך רדודות. אבל כל כך. אפילו שחקנים נפלאים (לא יודעת את השמות- סלחו לי- הכוונה לשחקנים שמשחקים את ריבר ורורי) לא יכולים להציל את המצב כשהכתיבה של הדמויות כל כך נוראית ושטחית. חבל. זו היתה סדרה נפלאה. RIP DOCTOR WHO
ראיתי סוף סוף את הפרק... ואחרי זה קראתי את התגובות בפורום (בשרשור שהיה מיד אחרי הפרק) והזדעזעתי. מה בדיוק מדהים בפרק הזה?! שרשמית דוקטור הו הפכה לטלנובלה מעיקה?! "איימי, אני הבת שלך" *מקיאה*. *מקיאה שוב*. אחרי בכלל אכזבה מוחלטת מעונות 5-6- ושיפור קל מבחינתי בתחילת עונה 6, אני שוב מאוכזבת. קשות. עדיין לא ברור לי איך מופאט שיצר פרקים כאלה גאוניים ב-3 העונות הראשונות הצליח ליצור שתי עונות כאלה. ואני ממש לא מבינה את התגובות האוהדות. פרקים רבים מעונות 5-6 ו*במיוחד* שני פרקי הסיום האלה הרגישו מבחינתי כאילו ילד בן 8 כתב אותם. שום ארגון, כל פעם עוד רעיון אינפנטילי שיוצר עוד חור והסברים עלגים. דוגמאות לדברים שנראה שנכתבו ע"י ילד בביה"ס יסודי: -הדוקטור אוסף את כל החבר'ה להקים צבא -מלודי פונד-ריבר סונג. נ-ו- ב-א-מ-ת -בגלל שרורי ואיימי עשו אותה בטרדיס אז התינוקת היא חצי אדונית זמן. כן ובגלל שנולדתי בישראל אני חצי בת אנוש חצי הכותל המערבי... בגדול אני לא ראיתי שום גאונות כאן- בעיקר הרבה רעיונות גרועים שנזרקים אחד על השני ויוצרים מעין עיסה שהיא סוג של שילוב בין טלנובלה קוריאנית ותכנית ילדים גרועה במיוחד. וגם אם נעזוב את כל הרעיונות הכלליים, גם התסריט עצמו היה נוראי. איפה השנינות של דוקטור הו?! לאן היא נעלמה? בוהו. כל כך אינפנטילי. הרגשתי שמזלזלים בי כצופה. זה היה כל כך גרוע בעיני שבאמת קשה לי להסביר עד כמה. מבחינתי נקודת השפל הכי נוראית עד עכשיו. אני אפילו שוקלת לא לראות את העונה הבאה. ועוד ציפיתי לכל כך הרבה ממופאט... עם כל החסרונות של טי דייויס, אני רק מייחלת שיחזור. זה בטח עדיף על הזוועה הזאת. נשות הטייסים כתובה יותר טוב מזה. חשבתי שעונות 5-6 יצילו שוב את הסדרה לאחר ההתדרדרות במהלך עונות 3-4. איזה... מבחינתי זה הסוף. אנסה לזכור בעיקר את עונות 1-2 ולשכוח את רוב השאר. הדמויות בעונות 1-2 היו כל כך עמוקות, עם נפח, הומור פנימי ושנון- תסריט חד. עכשיו הדמויות כל כך רדודות. אבל כל כך. אפילו שחקנים נפלאים (לא יודעת את השמות- סלחו לי- הכוונה לשחקנים שמשחקים את ריבר ורורי) לא יכולים להציל את המצב כשהכתיבה של הדמויות כל כך נוראית ושטחית. חבל. זו היתה סדרה נפלאה. RIP DOCTOR WHO
