המגלומניה של האליטות

[גזר מציון]

יש לי חלון (מרטין לותר קינק)

I HAVE A DRINK ובחלומי אני רואה את זאב רוזנשטיין מאזין לפילהרמונית של ברלין בניצוחו של גרי ברטיני - מנגנת את הפתיחה לאורוטוריה 'עונות השנה' מאת היידן, ומקהלת שוטרי תנועה שהודחו ממחלק הסמים שמים אחד לשיני מנות יתר במקהלה, וצביקה פיק מדלג פירואט לאלכסון הבמה וקורע את הדממה בחלילית רועים חשמלית עם דיסטורשן. ושור וחמור חורשים יחדיו חראקות בשיכון ד' בבאר שבע ועומרי שרון מרחף מעליהם במסוק אפאצ'י ומציף את החלל במוסיקה: this is the end-my friend-the end

 

[אודיסאוס2]

יש לי חלון (ביל גייטס)

ובחלומי בא אלי המטאטרון ואומר:"פרה ורבה ומלא את הארץ כבייטים על שפת ההארד-דיסק. הנח להם, לגלמים, לשאת את שמך לשווא ולבנות להם אלילים בצלמך ובדמותך." אז הנחתי. ביי.

 

[בחבח]

עונשים יצירתיים זה הכי, אחי

הייתי מעניש את משינה שלא ייצאו מאולפן ההקלטות עד שלא ייצא להם שיר מקורי. הייתי מעניש את דליק ווליניץ' בעבודה עם דגים מקולקלים כל חייו. הייתי מעניש את אברי גלעד בנישואין עם פנינה רוזנבלום. הייתי מעניש את ח"כ ניסים זאב בעבודת שרות כשומר מלתחה במועדון גאה הייתי מעניש את עצמי בקרן מיכאלי. זה נראה לי עונש מוצלח. לי אין בעיה עם זה. גם מאיה ישעיהו הולך. רגע. היא נשואה. לבן של ג. יפית. כנראה היא קיבלה את העונש שלה כבר.

 

[קפת]

האין זהו רגע נפלא, לעשות שיפט

ולהגיד, בלב שלם, במצפון נקי (למי שיש) וללא הכחשות: על מה אתם צריכים להענש, ומי המתאים/ה ביותר לבצע את המשימה. אודי, מאמי, תניח את השוט. עוד לא הגענו לחלק האמנותי. זה

אחר כך.

 

[Peelb]

כבר נענשתי

הייתי בשבת שעברה ביומולדת של דוסים שהם אנשים שאני לא מבין ובשל כך בעצם די שונא. אז קודם כל הם ביקשו ממני לפתוח איזה צעצוע שהיה עטוף בצלופן כי זה עלול להיקרע, הקיצר עשו ממני - שאמא שלי יהודיה ובגלל זה גםאני ככה - גוי של שבת. מה שאני יודע על זה שזה אסור ורק לגוי מותר להיות גוי של שבת. אחר כך הם התעסקו בכל מיני מנהגים מוזרים. מה שמעניין זה שזה מעסיק אותם כל הזמן, הפולחן, כאילו - מותר לקשט כסא בנייר צבעוני בשבת או לא? ועוד כל מיני קישקושים על קידוש על יין שרוף או לא שרוף ועוד כל מיני שטויות כאלה. אלוהים יש - זה כנראה מובן מאליו, וכל מה שחשוב זה שהוא לא יכעס. מה למדתי מהעונש? כלום. נשארתי אותו הדבר. אני לא מבין אותם. הם צבועים.

 

[טריפל]

אגב דוסים

גם אני נענשתי. אני חייב לומר שגם אני לא מבין אותם. בתור אחד שגדל על המוטו - חרדים זה חולירע - בהחלט ניתן לומר שקיבלתי אותה בהפוכה. אותי ואת זוגתי שתחיה, חיתן רב חב"דניק. חב"דניק! אתם קולטים? למה? כי לא היה מבחר של רבנים באותו מקום (החבר'ה האלה נמצאים בכל חור), אז מחוסר ברירה והתעקשות של אשתי להנשא תחת חופה (כמה שאני בחור נחמד), זרמתי עם זה. הפאדיחה הרצינית קרתה שהרב על פמליתו החליטו שהם מוזמנים גם לארוחת ערב שאחרי. כשהחל השלב של מחרוזת ההורה (ההיא עם ההא) הלובביטשון הזה התעצבן שאני מעז לרקוד איתו ועם מכובדיו במעגל הגברים, ללא כיפה, הסיר את המגבעת ושם לי אותה על הראש. דווקא מתאים לי הלוק האברכי. אבי ז"ל בטח עשה סלטות בקבר באותו רגע. מתוך זעם. הם עזבו אחרי ההורה שנמשכה לנצח ואז היה אפשר להתחיל לחגוג בהפקרות מוגברת. הם יודעים לעשות שמח, זה בטוח.

 

[קפת]

למה אפחד לא אמר לי שאתה נשוי?

 

[אחות נחמה]

מזל טוב כפרה

ואני חשבתי שרק שיקסעס יש לך בראש. אז אתם קופצים לירח דבש? תיכף יפרחו פה עצי התפוח. תביאו קופסת כל טוב כשאתם באים. אני דווקא אוהבת את כל הטקסיות הזו. למרות שאצלי בטקס הרב לא היה עם כובע שחור אלא עם פאה, שן זהב, הביא בדיוק את הילד שלו ממשחק כדורסל ונכנס לכלא חודש אחר כך. הייתי מעדיפה חב"ד. שם לפחות אתה יודע מה אתה מקבל וזה עולה לך פחות.

 

[טריפל]

תודה עיניים

יש סיכוי שאני אתפוס אותך במילה, לאחרונה אנחנו מנצלים כל סיבה שיש לנסיעה. אנחנו נבוא עם קופסת כל טוב ואתם תכינו לי שקית עם כל טוב. איך?

 

[יס באך]

עונש עצמי?

חשבתי שעצם העובדה שאני קם בבוקר זה כבר עונש, לא?! אני צריך לחשוב על משהו יותר יצירתי? אז לקרוא את השירים של ילדים/ות בגיל 16- זה חתכ'ת עונש.

 

[בוגונביליה]

ואת ג. יפית

הייתי דנה ל: א. סלסול תמידי ב. צפיה בתשדירים של עצמה בלופ ג. איסור מוחלט על טיפוח פוני

 

[נינטייב]

את ג'ורג' בוש

א. כתיבת 200 פעם (בלי קופי!!!) "נפט זה איכסה, נפט מזהם". ב. להגיד בשידור חי מילים כמו "קקופוניה", "אנציקלופדיה", "בנאזיר בהוטו" ו"פרווז מושרף". ג. לנהוג את כל דרך 66, כשלצידו בקבוק בורבון חתום, ללא יכולת לפתוח אותו.