אני ממש נרגשת

[הקטנה באלפי ישראל]

../images/Emo6.gifאני ממש נרגשת../images/Emo70.gif

אני חושבת שמצאתי דולה

שוחחנו לפני כחצי שעה

. מהבוקר

הרגשתי שמחת- נשמה, ואפילו חגיגיות באוויר. היה לי חשק עז לערוך כבר את שולחן השבת, ואכן עשיתי זאת בשמחה (שששש.... אל תזכירו לי שמירת הריון

זה ממש התבקש.), למרות שלא הכל מוכן לשבבת

(בכל זאת...שמירה...), אבל השמחה הפנימית שלי חייבה מעשה. ואז היא התקשרה

, כיוון שהשארתי לה אמש

הודעה בנייד

..... השיחה היתה נעימה, קולחת, ואפילו צחקנו

. (ממש הפוך מהשיחה הקודמת). איזה כיף

ועוד משהוא משמח: הספר

"לידה פעילה" הגיע סוף סוף לסטימצקי בנתניה, ובשבוע הבא כבר אקרא בו

הלאה ההפלה המאיימת

 

[הקטנה באלפי ישראל]

לשבבת=לשבת.......

 

[הקטנה באלפי ישראל]

ומה אמר האיש כששמע

שאני רוצה לדבר עם דולה

שימו

: "תקחי בחשבון שהיא תברח לך באמצע הלידה...."

(מסכן שלי, איזה טראומה עברת

)

 

[הקטנה באלפי ישראל]

שכחתי-../images/Emo24.gif גדול לאורניקי

שהמליצה לי עליה.

כנראה שנפגש בשבוע הבא. אבל אני כבר מרגישה שזה-זה.

 

[עופריקה]

איזה חדשות משמחות

אפשר להרגיש את ההתרגשות עד לפה

שבת שלום

 

[הקטנה באלפי ישראל]

../images/Emo24.gifעופריקה../images/Emo70.gif

גם לך על העזרה והרצון

ומה דעתך על מה שאמר האיש שלי

שתהיה לך שבת

שלום

 

[עופריקה]

מה דעתי על מה שאמר הבעל ../images/Emo13.gif

משעשע... לא נראה לי שמישהו יברח. להפך, יש לי הרגשה

שתהיה לו חוויה טובה, מרגשת ומשמחת, והוא לא ירצה ללכת לרגע קט. הוא בסוף ישלוף את הקלף של: למה רק עכשיו בחרת ככה?

אני מתקשה להסביר את עצמי, מקווה שהבנתותי. שבת שלום יקירה

 

[הקטנה באלפי ישראל]

../images/Emo4.gif../images/Emo59.gifהמצב הולך ומסתבך../images/Emo38.gif

האיש חוזר על זה שהדולה בטח תברח (כי היא לא תוכל לשאת את הסבל שלי), ויותר מזה: הוא לא חושב שירצה להיות איתי בלידה אם אני יולדת ללא משכך כאבים, בליווי דולה וכו' כל כך שמחתי ביום שישי, ולאחר השיחה האחרונה שלנו בנושא, קצת נעצבתי. גם כי אני מבינה שהוא ממש עבר טראומות בלידות שלי, ואם רק היה יכול היה נמלט מהן, וגם כי חשוב לי שהוא יהיה בלידה הזו.

הבו עיצה, בבקשה

 

[קרן בינשטיין]

אולי

להזכיר ולהבהיר לו שדולה אינה באה במקומו, שאין תחליף להימצאותו לידך, לבקש שיכבד את החלטתך ללדת כפי שאת רוצה, ושינסה להיות שותף לכך. ואולי גם להתחיל להפוך אותו כבר עכשיו לשותף יותר פעיל? בהצלחה!

 

[הקטנה באלפי ישראל]

אבל

מבחינתו אני עכשיו "הולכת אחורה", אל לידות הזוועה הראשונות שלי, וקשה לו להבין איך אני מוכנה לסבול שוב, אחרי ש"גיליתי את האור" של האפידורל.... לו עצמו קשה לשאת עוד לידה כמו אלו שהיו לי. אני מנסה להסביר לו שהפעם אני מתכוננת, לומדת וכו', ושהפעם אקח גם דולה כדי שתעזור לי, ושתהיה מיילדת צמודה במרכז ללידה טבעית בלניאדו, אבל הוא מפקפק ביכולתן לעמוד מול הסבל שלי, ולא מבין איך אני רוצה לעשות את זה לעצמי. כבר אמרתי לו שאם הוא יבחר שלא להיות בלידה אני אכבד את זה, אבל שלא ירפה את ידי, ובכל זאת- יהיה לי עצוב אם הוא לא יהיה נוכח בלידה.

 

[rnati]

לדעתי זה בדיוק הפוך

הרי האפידורל לא עבד אצלך כמו שצריך, את לוקחת עכשיו דולה שיש לה כלים לעזור לך להקל על הכאב. בניגוד לאפידורל שברגע שקיבלת אותו הוצמדת למיטה למרות שהוא לא עזר עכשיו תהיה איתך אישה שתפקידה לעזור לך בכאבך. יש ב"ארגז הכלים" שלה תנוחות, מסג'ים, שמנים, רגש ועוד וכולם נועדו לעזור לך ולהקל עליך. לדעתי הוא יופתע מעד כמה הלידה הזאת תהיה טובה יותר מכל הקודמות. עכשיו כשאת תבואי מצוידת בידע ובדולה אין אפשרות אחרת.

 

[הקטנה באלפי ישראל]

בלידות הראשונות האפידורל לא עבד

מהלידה הרביעית הוא השפיע, והאיש שלי מוקס מההבדל..... (גם אני הוקסמתי, אבל אני רוצה להגשים את החלום הראשון שלי- ללדת טבעי, מה גם שבלידה האחרונה היו לאפידורל תופעות לוואי מטרידות, שלא לדבר על זה שבאופן קבוע(!) אני קופצת בזמן החדרת המחט

, וכמה אפשר להמר....)

 

[הקטנה באלפי ישראל]

מוקס=מוקסם....

 

[נוגה אור]

אולי מפגש משותף עם הדולה

לראות אם הוא גם מתחבר לבחורה

 

[הקטנה באלפי ישראל]

זו הנקודה שממנה התחילה השיחה שלנו..

אמרתי לו שאני רוצה שהוא יהיה נוכח האחת הפגישות עם הדולה. ואז- הוא אמר שברגע האמת היא פשוט תנוס על נפשה

..... (אני מבינה למה הוא אמר את זה- אם אני הייתי נוכחת בלידה כמו שלי, אין ספק שהייתי נסה על נפשי

)

 

[עופריקה]

קטנה, שבוע טוב ../images/Emo13.gif מה זו הכותרת הזו

הלחצת אותי. בהמשך למה שכתבו לך, ולמרות שאיננו מכירות ממש - כמו שאת מכירה את בעלך, הוא כנראה חושש שוב לראות אותך סובלת. אין ספק שגם הוא עבר חוויה לא קלה, ולכן הוא חושש שעוד מישהו "יפגע". אני רואה את זה כאחד מתוך אותם קולות חיצוניים שהם הד לקולות פנימיים שמסתתרים בתוכנו, בראשנו. הם צצים ונעלמים. זה יזכיר לך - מה חשוב לך. כמו שכתבת, את מבינה היום יותר, את אחרת היום. בחרת ללדת בסביבה אחרת, עם מיילדת צמודה ועם דולה. דאגת לסביבה תומכת, מקבלת, סביבה שרואה ומקשיבה לך ולליבך

. סביבה שתזכיר לך את אותו קול פנימי שבכלל הביא אותך לפה (תרתי משמע). דולות לא בורחות. גם מיילדות לא. זה קשה לו פי כמה כי הוא בן זוגך, בעלך, אב ילדיך. לנו יש קצת (אבל קצת) מרחק. ואגב, לא שמעתי שהוא ברח. אני מציעה שקודם תפגשי עם הדולה. דברי איתה על כך, ותצרפי אותו גם לחלק מסויים של הפגישה. היא תוכל לספר לו על ההתמודדויות שלה בלידה, איך כל לידה שונה מרעותה, ואיך גם כל יולדת שונה מלידה ללידה שלה עצמה. מה יש לו להפסיד? גם לך אין מה להפסיד. שבוע טוב יקירה

 

[הקטנה באלפי ישראל]

אני לא וויתרתי

אפילו אם אאלץ לוותר על נוכחותו (שמאוד חשובה לי), עדיין אני מתכוונת ללדת הפעם כפי שבחרתי. אני יודעת שהדולה לא תברח...

.... אבל אני גם מאוד מבינה ללבו. אין ספק שהוא עבר איתי חוויות לא קלות. אני אדבר על כך עם הדולה בפגישה הראשונה שלנו. ושוב-

 

[אמממאאא]

לידה אנחנו ובני הזוג

פעם בעלי אמר לי "אנחנו יולדים בבלינסון" אז נשמתי עמוק והודעתי לו "אנחנו לא יולדים ואנחנו לא בבלינאסון". יש לי רעיון בשבילך שעבד מעולה עבורי. בלידה האחרונה פשוט לא רציתי אף אחד,הרגשתי שהכי טוב לי עם עצמי. הוא היה עם הילדים וכך הייתי רגועה שטוב להם והם לא לחוצים מזה שכואב לי. אני הלכתי לאמא שלי ("המרכז ללידה טבעית" שלי..) ושם נעזרתי באבא שלי רק לצורך תזמון צירים,עם הצירים התמודדתי לבד כך היה לי טוב. כשהחלטתי לצאת לבי"ח,אמא שלי לקחה אותי ואבא שלי נסע להחליף אותו,הוא הגיע ללידה עצמה וזה היה מעולה לשנינו. הפעם הוא כנראה יבוא איתי לאמא שלי כי אנחנו רחוקים מלניאדו כשעה נסיעה. אם ארגיש שוב שאני רוצה להיות לבד אתן לו לקרא ספר בחדר אחר,אם ארצה אותו לידי הוא יהיה זמין. רק שיגיע הרגע הזה כבר!

 

[הקטנה באלפי ישראל]

כלומר

להיות עם הדולה בבי"ח, ולקרוא לו רק לשלב הלידה

 

[אמממאאא]

כן

אם קשה לו לראות אותך "סובלת" (אני לא מגדירה זאת לעולם כסבל זה כאב עם מטרה) אז זה יכול לתקוע אותך,זו אנרגיה לא טובה. שיבוא בסוף,לא שלא "תסבלי" אבל זה יהיה מאוחר בשבילו להמליץ לך על אפידורל