על חינוך בכפר האורנים ובכלל

הנעת תהליך:

כמי שהיה שותף בעבר לתהליך ברור ערכי נוקב בישוב אחר אני מבקש להציע תהליך דומה בישוב שלנו: השלד של התהליך הוא הקמת פורום מנחי קבוצות דיון. המנחים יהיו מתנדבים, תושבי הישוב. פורום זה יגדיר את יעדי התהליך כולו. לאחר מכן יחולקו תושבי הישוב (מי שירצה להיות שותף) לקבוצות הטרוגניות (גילאים שונים, ותיקים ו"חדשים", דתיים וחילוניים). כל קבוצה כזו תונחה ע"י מנחה ותפגש מספר פעמים עד למיצוי הדיון. מסקנותיה והמלצותיה של כל קבוצה יראו אור וישמשו חומר לעיצוב היעדים מבחינה ערכית ומבחינה מעשית. ה"רווחים" המשניים יהיו ההכרויות החדשות שיווצרו והדיונים העמוקים שיתעוררו. כותרת התהליך (הצעה): "פני הישוב ותושביו לאן?" השאלות שידונו (הצעה): הסכמה (או אי הסכמה) על ערכים משותפים, אישיים וציבוריים. דיון על הנחלת ערכים ציבוריים והדאגה לכלל בעידן של אגואיזם והישגיות פרטנית (הפרט מול הכלל). הסכמה (או העדרה) על הגדרת ה"תוצר" המצופה מהדור הגדל בכפר האורנים, וממילא הנחלת הערכים באופן רציף החל מגן הילדים דרך בית הספר היסודי עד לבית הספר התיכון, הן בחינוך הפורמאלי והן בחינוך הא-פורמלי. במילים אחרות: יצירת עמוד שידרה ישובי חינוכי ועיקבי, והעברת מסרים תומכים ואחידים הן בבית והן בפרהסיה. הדוגמא האישית - תפקידה וגבולותיה. הגדרת "האבן השואבת" ו"הישות הקהילתית" של כפר האורנים, והצעת דרכים לטיפוחם ושימורם. טיפוח הלכידות החברתית ושיתופי פעולה בין קבוצות הומוגניות - כיצד? טיפוח רוח ההתנדבות ושימורה בעידן של מקצוענות שכירה - כיצד? הדרכים לטיפוח "גאוות יחידה". מאור פנים פרטי וציבורי וקליטת פנים מאירת פנים - הכיצד? כבד מידי או בגדר האפשר?
 

einatga2

New member
יוזמה ברוכה

אשמח להצטרף ולהוביל מהלך כזה. כמי ששותפה בפורום כזה בליוויו של פרופ' שבייד, אני חושבת שהדיונים הללו תורמים לי מאוד. לדעתי כקהילה נוכל להיתרם מדיונים שכאלו ברמה האישית והקהילתית. לעיתים מרוב העיסוק ב"ציוליזציה" ובמטריה, שוכחים את "הרוח" את "התרבות" שהיא מה שמניעה את הכל קדימה. לעיתים רבות לצערי, יש שימוש ב"רוח" כדי לשרת את ה"ציויליזציה" ולא כמטרה.
 

Shachamb

New member
רעיון מצוין

רעיון מצוין ומבורך מציע לדון גם בנושאים הבאים : - קשר בין בית ספר "אור" לקהילת הישוב - לדעתי יש כאן פספוס מסוים. -תכנים נוספים : למרות תכנונים שהיו אין בביה"ס תכנים יחודיים - האם הישוב יכול רוצה וצריך להשפיע בעניין זה. בתקוה שאכן הנושא יקודם שחם
 
קשר בין בי"ס אור לקהילת הישוב

הי שחם אין כאן פיספוס הנושא מטופל בקצב איטי כראוי לנושא מורכב יש לביה"ס מנחה מקצועית מנוסה מאוד ממנהל בתי ספר קהילתיים שמנחה את התהליך. בשנה שעברה התקיים מפגש של כל וועדי ההורים עם המורות והמנהלת. התקיים דיון ראשוני בקבוצות כשבכל קבוצה מורה הנחתה את הדיון נאספו נקודות והשנה נמשיך בתהליך שהתחיל. כל זה במקביל לעבודה של המנחה עם צוות ביה"ס
 

nirashalev

New member
../images/Emo45.gif רעיון נפלא

אשמח לתרום מכישורי וניסיוני הן במערכת החינוכית וכן בהנחיית קבוצות
 

barco11

New member
הייית רוצה לעזור

דבר ראשון אני מבינה את התסכול - היות וגם אצלנו עולים לכיתה א' והעובדה שהכיתות צפופות מאוד בעייתית בעינינו. מאידך, כמו שכתבת, זהו אילוץ של משרד החינוך ואין מה לעשות עם העניין הזה למיטב הבנתי. אם תבהירי למה את מתכוונת כשאת אומרת שינוי מגמה או זווית, אולי גם אוכל לרתום לכך את היצירותיות שלי עצמי היות וכרגע אין לי כל כיוון רעיוני של איך אפשר לשנות את המצב העובדתי: עד 40 ילד בכיתה לא פותחים כיתה חדשה. יותר מזה, למיטב הבנתי כבר ישבו הורי השכבה והעלו מספר רעיונות יצירתיים, שאחד מהם הולך להתממש לאחר הצבעה של כלל ההורים. פה אגב בדיוק ההבדל הגדול בעיניי, בין להתחנך במקום אחר לבין להתחנך בישוב. במקומות אחרים בסבירות גבוהה גם הפתרון שהתקבל לא היה יוצא לפועל (היינו בסרט הזה במקום אחר - כשחלק מההורים רצו תוספת של סייעת לגן וחלקם הכשילו את המהלך). אני דווקא בתחושה שהחינוך פה הוא כן בעדיפות גבוהה, אלא שגם פה פועלים במסגרת המגבלות הקיימות. אשמח אם תאירי לי צדדים שלא חשבתי עליהם - אולי אוכל אז לעזור
 
אני חושבת שאם משנים סדרי עדיפות

ומסתכלים בראיה יותר כללית (יותר ישובית) אז עושים צעדים שאולי כרגע הם נועדים לשכבת גיל אחת אבל הם תקדים לשאר השכבות שיבואו אח"כ. אני הייתי מאוד שותפה למהלך של הורי כיתות א' והעובדות הן שהצלחנו להחתים 80% מההורים על תוספת תשלום לפתיחת כיתה נוספת. הנושא נפל מסיבה של מחסור בכיתה . המצב של "אין מה לעשות" מאוד מתסכל ולדעתי גם לא נכון . בטוחה אני שיש הרבה מה לעשות . חברות של ביתי בירושלים לומדות בכיתות קטנות במימון ההורים (כמובן) אז זה כנראה אפשרי. כוונתי היא קודם כל ברמת המודעות כי שמעתי גם את הטענות ש"כיתות גדולות זה לא נורא , הילדים מסתדרים" "חשוב מה הם מקבלים בבית". אם הנושא יועלה על סדר היום הישובי , אם באמצעות ערבי שיח (כפי שהציעה נטע) או כל פתרון אחר אזי נוכל לדון ולהבין לאן פנינו ושאנחנו נחליט ולא נגרר אחרי האילוצים. נכון זה הרבה מאמץ וגם כנראה להכניס יד לכיס אבל אלו ילדינו. אני בנושאי חינוך מאוד קטונתי אבל יש אנשי מקצוע (גם בישוב) שלדעתי אם נתחבר יחד רק טוב יצא מכך.
 

barco11

New member
מסכימה עם הגישה

שתמיד אפשר לפעול למען שיפור המצב הקיים (בכל מקום ובכל תחום ועל אחת כמה וכמה בתחום החינוך). עם זאת, אני הבנתי שהתמונה היא אחרת - שלא 80% מההורים אלא כ- 40% מההורים חתמו על הוספת כיתה, ובערך אותו חלק חתם על הוספת סייעות, או שאולי לא הבנתי נכון? ערבי שיח הם רעיון מצוין גם בעיניי, ויחד עם זאת אני חושבת שתמיד חשוב לזכור שכל אחד מגיע ממקום אחר, ולכן מה שנראה לך כפתרון נכון לא תמיד מתאים לאחרים, ולמיטב הבנתי זה מה שקרה פה. לכל אחד השיקולים שלו וכשרוצים לפעול למען טובת הכלל (כקבוצה) צריך לפעמים להגיע לאמצע. אני יודעת שמה שאכתוב לא יניח את דעתך, וגם אני הייתי שמחה מאוד לכיתות קטנות יותר, אבל כרגע זה נראה לי כמו להילחם בתחנות רוח. בכל אופן, אשמח להצטרף לדיונים אם וכאשר
 
הרבה דיבורים, אבל תכלס אין- את מוכנ

לעשות משהו או שאת סתם רוצה לדכא את מי שכבר רוצה לשפר את המצב ולא מוכן להרים ידיים? במקום להתייאש ולרפות ידיים כדאי שתפעלי ולא רק לדבר וללהוציא רוח מהמפרשים.....
 
רעיון ששווה לבדוק../images/Emo35.gif../images/Emo40.gif

אולי יש אפשרות לקבל החלטה יישובית על שימוש בחלק מהתקציב (כספי המיסים או ההכנסות מהפעילויות השונות) לצורך הקטנת מספר הילדים בגנים ובביה"ס ? כך אין צורך "להכניס יד לכיס" באופן שעלול להבליט פערים כלכליים בין משפחות שונות ולא נוצרת דרישה מכבידה מדי על משפחות עם מספר ילדים. כמובן אני מעלה את הרעיון לאחר מחשבה ראשונית, ברור לי שהחלטה מסוג כזה צריך לבחון ולשקול היטב, לבדוק את החוק ואת רצון התושבים.
 

barco11

New member
בקורת

אמרתי שאני מוכנה להצטרף למי שרוצה לשפר את המצב, כלומר הנכונות קיימת, ומצד שני, מותר לי לתהות בנוגע למגוון האפשרויות שפרושות לפנינו או שאני חייבת לחשוב ולהרגיש בדיוק כמוך? אם כבר אז אני חושבת שהערות שכתובות בסגנון כזה רק מוציאות מהמפרשים את הרוח לכל אלה שאולי חשבו להצטרף לדיון מהסוג הזה, ובמקום זה בוחרים להישאר ברוב הדומם כי הם חוששים להיות מותקפים פה (ולא רק בדיון הספציפי הזה). דיון כזה כמו שהתחיל להתפתח אפשר לקחת אותו למקומות בונים או במקום - לדכא את היוזמה. אני חוששת שעם תוקפנות או העלבות משיגים בדיוק את התוצאה ההפוכה ממה שמתכוונים להן.
 

ronpel

New member
חשוב להסתכל ברמה כוללת

זה מאד פשטני לקשור חינוך רק למספר הילדים בכיתה וכסף אבל זה לא כך. זה נושא מורכב עם יתרונות וחסרונות לכל דבר. חינוך מקבל הרבה משאבים ביישוב גם אם זה לא באופן ישיר מן ההורים. חינוך מורכב מחינוך פורמאלי ולא פורמאלי( חוגים , תנועת נוער פעילות תרבות ועוד) בכל הנושאים משקיע הישוב כסף רב ויש תוצאות. גם בבית ספר הושקעו כספים רבים כדי להפוך אותו לבית ספר מרווח יותר שנעים ללמד וללמוד בו. הצהרון המשודרג ותוכנית החוגים המוזלים שמתחילה השנה גם הם חלק חשוב בחינוך ועולים לא מעט כסף ומשאבים. אנו משקיעים המון כסף בתנועת הנוער ופעילות התרבות שהם חלק לא פחות חשוב בחינוך. אישית אני יכול להעיד שאצלינו שנה שעברה היתה שנה מאד מוצלחת בחינוך של ביתנו בכיתה ד' אפילו שהיא בכיתה הכי צפופה בבית ספר עם 37 ילד-המעבר מלפיד היה מצויין - המורה מצוינת והכניסה לתנועת הנוער היו הצלחה גדולה. חברתית הכיתה מאד מוצלחת ואני לא בטוח שבכיתה של 23 ילדים ניתן להגיע לזה. חשוב לזכור כאשר מדברים על גיוס כסף מן ההורים - אז יש הרבה שיש להם -אבל גם יש הרבה שאין להם. לכן אנו מחפשים את הפתרונות שיתאימו לרוב התושבים ללא השקעת כספים מוגזמת. הקטנת מספר הילדים בגנים ובכיתות לא מסתכמת בשכר של עוד מורה או גננת - זה מצריך בינוי של כיתות נוספות שמגיע למיליוני שקלים. כך שזה ממש לא ראלי כל עוד משרד החינוך לא יבצע זאת. צריך לחפש דרכים להגביר את הפעילות בבית ספר ,בתנועת הנוער והתרבות ע"י ההורים בהתנדבות. המודל קיים בארה"ב - שם יש בתי ספר שמחייבים כל הורה לתרום שעה בחודש לבית הספר. זה נותן עוד כ30 שעות לימוד בחודש לכיתה וזה המון. אפשר בשעות אלו להקים פרוייקטים מצוינים לילדים כגון גינות ירק , פינת חי וכדומה. זה מוסיף המון וכמעט ללא עלות. הדרך הטובה ביותר לפעול בנושאים אלו זה פשוט להצטרף לוועד בית הספר או להורים שעוזרים בתנועת הנוער ולקדם פרוייקטים. התחלנו כבר לפעול בכיוונים אלו יחד עם קלרה המנהלת ואני בטוח שכבר השנה נראה תוצאות. רונן
 
רונן ציינת נקודות חשובות, ועדיין

מספר הילדים (באופן כלל לא פשטני אלא נחקר ונבדק) הוא גורם מכריע. אני בטוחה שיישום כל הרעיונות עליהם סיפרת תורם מאוד ויתרום גם בעתיד, ובהחלט חושבת שהפעילות התרבותית בישוב עשירה ומהנה. אך אין סתירה בין כל מה שכבר נעשה לבין פעולה באפיק נוסף : למען הקטנת גודל הגנים והכיתות. נכון ? לגבי ההשתייכות לועד ההורים, הייתי מציעה לפתוח נתיב תקשורת נוסף, שיתאים לכל מי שאינם חברים בועד זה או אחר. לדוגמא לנו אין ילדים בביה"ס או בנוער ועדיין אנחנו מעוניינים להביע דעות, להציע רעיונות ולנסות להשפיע. חשוב לי לציין בהזדמנות זו שאני אומרת את מה שאני חושבת בצורה הכי פשוטה ישירה ועניינית - לא כדי לפגוע ולא כדי לקטר אלא כדי לשפר את איכות החיים שלי ושל משפחתי.
 

ronpel

New member
כולנו היינו שמחים

שהתקנים הקיימים ירדו ל30 ילד בכיתה במקום 40 הקיים כיום. אבל המשאבים הדרושים לשם כך הם אדירים ולכן גם חלק זה מדו"ח דברת לא מיושם ע"י משרד החינוך. בפועל רוב הכיתות בישוב הן באזור ה32 ילדים ולא ניתנות לפיצול נוסף כי אז מגיעים לכיתה של 20 ילד שאותם מחקרים מראים שגם הן לא טובות. גם כיתות א' שנה הבאה יהיו בסוף 34 ילדים ולא 37 - וההורים התגייסו והסכימו על גיוס כסף סביר שמאפשר להעסיק 2 סעייות לשנה הראשונה. בעקרון על פי החוק רק להורים ולוועד ההורים יש סמכות להשפיע בבית הספר. גם אנחנו כוועד הישוב מנסים לא להתערב או לערב סמכויות. אנו מנסים לעזור ולשתף פעולה בכל דבר שניתן וללחוץ על המועצה במידה ונידרש. כרגע אנחנו עובדים על שני נושאים מאד חשובים - הפיכת בית הספר לא'-ח' בהתאם לדוח דברת (זו החלטה שצריכה להתקבל ברמת המועצה לכל בתי הספר היסודיים החילוניים) כרגע זה נראה שזה יעבור. הוספת בנייה של 6 כיתות נוספות כדי לאפשר את א-ח ומניעת צפיפות בכיתות. רונן
 
למעלה