../images/Emo39.gifמכל מברכיי הרווחתי.../images/Emo39.gif
אכן יש ייתרון מסוים בלאכול את העוגה ולאכול אותה שוב: זו הפעם הראשונה שיומולדת שלי אורך 31 שעות תמימות, וזה חביב ביותר. אני שוקלת לאמץ משהו דומה גם לשנים הבאות, או אפילו להרחיב את היומולדת שלי ל"שבוהולדת", בעזרת השם והפועל. בינתיים הספקתי לקבל את רוב הפרחים שצמחו לאחרונה באזור בוסטון (חלק מהם נקטפו על סמך בקשה מיוחדת שהופנתה מכוחותינו בטורונטו), לארח חברות לקפה של בוקר, להילקח (ממש נגד רצוני, אתם יכולים לדמיין לכם איך נלחמתי - כלום לא עזר, נגררתי בכוח) לפאב אירי אמיתי לארוחת צהריים בסגנון עדות האירים (על כל שולחן ניצב עציץ עץ גדול, מרובע, שבתוכו גדל...דשא. כך חוגגים את יום פטריק הקדוש,
ובאמת - לא היו שם נחשים בכלל, תודה לאל. בדקתי, מה אתם חושבים, שאני מאמינה בקדושים נוצריים, טפו?), ועוד היד נטויה - עכשיו רק יתחיל האקשן
. נכון כיף? תודה לכולכם.