רויטל ב א

רינת,את יודעת למה אני נהנה מהמילים?

כי תמיד כשמישהי או מישהו,מצליח לאמ בכמה מילים,או יותר,מה שאני בכלל לא מוציא מתוכי,אך יודע שזה קיים,זה נותן תחושה עמוקה ביותר של הבנה מלאה יותר של המציאות האופפת אותי. אני מתחבר "בול",לכל שלושת האהבות האלה,ובמיטבח אני אף פעם לא עובד! שם אני נהנה,נקודה! וגם שם,אני מתרוקן,ושם אני מרוכז,נקי ממחשבות,ומרוכז באהבה,כולי! לא קישרתי (איזה טמטום..),בין הנקה לנתינה,אני לוקח את זה לתשומת ליבי. זה הרי בגנים.. אגלה לך,שאני מתעסק גם בשיווק קינוח מתוק,לא הרבה שעות בשבוע,ואני כבר מספר שנים בתחום,מתוך אהבה עמוקה ב"לראות אותם קודם כל נהנים"... נכון,גם בצילום זה ככה,וגם בציור,ובכל מה שקשור ב"להביא את עצמך" תודה על החידודים רינת,יוצא לך להיות לפעמים בתל אביב? אני מעוניין לעשות איתך ה ח ל פ ו ת ........ זה טעים,ואפילו ארוז כמו שצריך.....
 

רגין1

New member
אני ותל אביב

לא מסתדרים יחד. אני נוסעת לחנויות מקצועיות רק בלווי חברה וקולגה. לא מתחברת לעיר הזו. איזה קינוחים אתה מכין?
 
אם לאמר את האמת רינת,

אז עד לפני בערך שנתיים,הייתי מגובש בדיעה שאני "עכבר עירוני" מלידה. עם הזמן,(עכשיו זה מאד מגובש אצלי!!!),התחלתי לאהוב את עצם המחשבה על חיים מחוץ לפריפריה,אני מריח את הריח עד כאן.. ובכלל,הייתם ניראים לי עם קרניים..
נדבר מחר,לילה טוב.
 
געגועים עזים הם ל"בית"

למקום שבו אנחנו מרגישים הכי טוב את החופש להיות מה שאנחנו באמת... אני תמיד זוכרת, כשמשהו עובר לו ונגמר... שזה חלק ממני, נמצא בי ולעולם לי יהיה אחרת.אם אני מממשת אותו או לא... זה כבר סיפור אחר. הפאזות משתנות, ובמרווחי זמן גדולים, אפשר לראות שהן גם חוזרות על עצמן כך ש... יש עוד תקווה... את יודעת? מה שלא עשינו אז, אנחנו עושות היום, אנחנו מתכתבות. בעיני זו חוויה גדולה לא פחות, מריקוד. מי יודע מה עוד נעשה ביחד... בוקר טוב
 

רגין1

New member
בית נמצא בלב

אבל לא בשלי אלא את הבית שלי אני מוצאת בלבבות אחרים כמו בלב של בן זוגי שמי כמוך יודע שעברנו דרך ארוכה עד שהגענו הביתה, ובלב שלך. זה המקום בו אני הכי אמיתית. אבל למקום הזה אין לי געגועים, כי יש לי אותו כשאני רוצה וצריכה. כי יש שם אהבה שאינה תלויה בזמן או מקום או מרחק. לריקוד אני מתגעגעת כי הפורקן היה טוטאלי. הלילות בהם רקדנו ורק רקדנו פרקו, פיזית ונפשית, את כל הלחצים, הכעס, הפחד שנצברו במשך השבוע. הדבר הכי קרוב לזה שאני עושה היום זה אימוני האגרוף, עם מוסיקה קצבית ומטריפת חושים וזה עדיין לא ממש ז ה!
 
"חבל על הזמן"

זה הדבר הכי כייפי שיש.. למה שלא תשחזרו את זה,אתן קרובות,מה הבעייה... גם לרקוד,וגם עם אביבה? זה ה"גםוגם" הכי מתוק שיכול להיות..... חלום.
 
אה, תודה

אני חולה על צילום ואפילו עם מצלמת צעצוע, כזו שעולה 180 ש"ח ומתפרקת - צילמתי קשת בשמים והתמונה זכתה מקום רביעי מתוך 100 שעלו לגמר בפורום מזג אויר היום כבר יש לי מצלמה קצת יותר טובה אך עדיין לא מקצועים וללא זום אני מצלמת המון בני אדם, חיות, טבע ואפילו חרקים כמה זמן היתה התקופה הזו אצלך? אני בפברואר השנה רצתי בשלג בקיבוץ שלי בהיסטריה וצילמתי איזה 400 תמונות משעה שהתעוררתי, 6:45 בבוקר עד שהשמש שקעה
 
וואוו,מאמאמיה,איך ידעתי?

מיד כשראיתי את התמונה,אמרתי לך שמי שצילם אותה,כאילו בוגר "קמרה אובסקורה",את מבינה איזו מחמאה קיבלת היום רויטל? אם תתעניני,יש לי מצלמה EOS 30,עם אולטרסוניק 28-105,חצי מקצועית,שצילמה 3 פילמים בלבד,למה? גם אני לא יודע.. רויטל,זה מצחיק,אבל יצא שתמיד החזקתי "עגלות",וכשהבאתי דרך אימי מחו'ל מצלמה חדשה ונהדרת,החיידק נגמר לי,מוזר.. היום אני בעניין פחות "משוגע",ואני מחפש דיגיטאלית קומפאקטית וקטנה,סתם שיהיה כשאני זקוק לאירועים מיוחדים עם הבת שלי. התקופה היתה כמה שנים,בערך 3,שבהם הייתי מסתובב המון בשוק האמנים בככר דיזינגוף,נחלת בנימין,ועוד,ומחליף,סתם ככה בשביל הכיף.. את יודעת רויטל,שכשהחיידק מקנן,לא מרגישים שהוא שם,"רואים",אותו רק לאחר מכן.. אגב רויטל,יש לך עדשת מאקרו? אני לא צילמתי בכמויות האלה שלך,וללא ספק אני "קטן עלייך",לפי התרשמותי מהמגע שיש לך עם התחום. מכל מקום,יש לי חיבה לצלמים,ואני שייך לאלה,שיודעים להעריך "פחד",כל מצב של הקפאת סיטואציה,ואני,בשונה מאחרים,חובבי הוידאו,,רואה בהקפאת סיטואציות,משהו "אחר",שונה,עוצמתי ומאד מיוחד,בשונה מצילום וידאו חי! אך אין לי לכך הסבר מוחשי,ההרגשה נשארת בגדר הרגשה! אם הייתי מתמיד בהנאה,זה היה חלום,אבל אני כנראה כמו ילדון,מתלהב מהרבה תחומים גם יחד,ולכן לא מצליח להתמקד באחד ממש,כמעט. כל הכבוד, מחמיא לי שפגעתי...
 
עוזי אנחנו מאוד דומים

אני על תופים חולמת כל הזמן אתה יודע לכל אחד יש רשימת דברים שרוצה להגשים, אז אצלי כתוב שם ללמוד לנגן על תופים (וגם לפתוח חזרה סטודיו לעיצוב אופנה כמו שהיה לי בתל אביב וגם לחזור לעיצוב תיקים) ובעניין המצלמות - תודה על המחמאות, אני מקווה להרחיב את התחביב הזה ואני לא הבנתי מה שכתבת כי לא למדתי צילום ואין לי מושג מקצועי בדבר , אני מצלמת עם מצלמה דיגיטלית שעלתה לי 440 ש"ח דרך האינטרנט ומה זה ה"פחד" שדיברת עליו? אולי הפחד שמא לא אצלם משהוא והוא יאבד לנצח ? אנחנו מאוד דומים, שנשווה תחביבים? ואהבות? אלו שלי: חתולים ציור צילום טבע גינון הגנה על זכויות חלשים ויציאה למלחמות בנושא (פגיעה בשמורות טבע, בחיות בר, בחיות בכלל ועזרה לאנשים חלשים) תפירה עיצוב ממוחשב (אני גם מעצבת את לוחות המודעות בקיבוץ בחגים) אוכל היה תקופה ארוכה אובססיה עבורי אבל בזכות טיפול הומאופתי זה קצת נרגע ומה שלך ? כתבת שאתה מתלהב מהרבה תחומים ולכן לא מצליח להתמקד באחד, בזה אנחנו זהים
 
אני מרשה לעצמי להיות איתך חופשי,

ולאמר לך,שבזכותך אני מבין יותר עכשיו,שלהיות דומים זו אכן חוויה... דיסקסתי עם ידידה על מה יעיל יותר לזוגיות,דומים,או שמא,שונים.?.?. אבל זה לא סופי,ויש דומים ולא מסתדרים,ויש שונים ומשלימים... מעניין מה דעתך על כך! מכל מקום,אני מכיר אותך יומיים,וזה עושה לי תחושה נהדרת,משהו מקסים.. לכי לשרשור של deerest,מלפני כשבוע פלוס מינוס,שכותרתו "איך אפשר", חלק מהאהבות שלי,הכי גדולות,היו לכאלה שלא ידעו..... לא הכי גדולות,הכי אובססיביות,הכי יצריות במובן של התעסקות המחשבה ב"אובייקט",מעין סוג של אהבה טהורה לחוטין,עד כדי עיוורון טוטאלי.. הייתי רוצה שתקראי את מה שכתבתי לdeerest בנושא. התחביבים שלי:(גם האהבות שלי) הבת שלי,שלפעמים מכיוון שאני קצר רוח לא מפנה לה מספיק מקום,אך היא הדם הזורם לי בעורקים,ואהבת החיים שלי,לעולמים,מוזר,אך ממש עכשיו,היא מגיעה אלי,ומחבקת אותי,סתם ככה,כי היא היום בחופשת מחלה,משהו של התפנקות יתר.... ועכשיו היא תכתוב משהו לבקשתה: נכון זהו,זה מה שהיא כתבה,נכון. טוב,זה הספיק לה,והיא לא רוצה יותר,מכירה את הדבר הזה,שילדים מרגישים מובכים,רק מעצם הרעיון? גם אם לא רואים אותם? זה מה שקרה לה עכשיו.. התמימות שלהם,היא דבר יפה. כמעט ולמדתי אצל יעקב בורשטיין,ולא יזמתי זאת,נמשכתי לחוויה של הלימוד העצמי,התחביב שלי.. למדתי בבית הספר של וולנשטיין,משחק,לפני די הרבה זמן,ולא הייתי בשל לכך בתקופה ההיא של חיי. את מזכירה לי עם המצלמה שלך,כל מה שמצליח לעשות מתופף טוב,עם זוג מקלות הכי זולות שמוכרים ב"כלי זמר",ורק אז,כשהוא נוגע בהם,המקלות כבר לא עולות כל כך מעט,ולא שמים לב,לכך שהן לא מהירות ביותר... זה בנוגע למחיר המצלמה,זה הרי זניח ביותר,הביצוע,והקומפוזיציה,עם הבאת "הצלם עצמו",לתמונה,זה מה שעושה את ההבדל... תיפוף,וריקוד של שיר ש"עושה לי את זה",הם שעושים לי צמרמורת,והזמן בזמן הנגינה בקבוצה למשל,או בעת הריקוד,עובר לי הכי מהר שאני מכיר.. אוהב מאד לחלץ חלשים ממצוקה,ואמרתי זאת פעם למישהי מהפורום,כן,זהו חלק מחיי,להיות בעל עקרונות,הייתי אומר שאני אדם בעל עקרונות מוצקים ביותר בתחום של הגנה על חלשים,ועברי כילד,תורם רבות לכך. צילום ואהבה הולכים ביחד,מכל זווית שאני מתבונן... התחביב שלי זה גם לשנות,כמו שעכשיו,אתמול הלכתי לקנות בגדים בקניון, ונוכחתי שאני כבר 44 ולא 48,כי כשאני מחליט,גם על דיאטה,אני מצליח.. לשנות, לעמוד במילה שלי,כלפי עצמי והסביבה, להילחם ביצר שמושך אותי הצידה,לא תמיד לאן שטוב, אלה דברים שאני עושה טוב,ואוהב לעשות... לסביבתי הקרובה אני מספק ייעוץ מישפטי,אני כשרון מבוזבז בתחום עריכת הדין,ואף עם 100% הצלחה בניצחונות משפטיים מול גופים וארגונים,כי אני כנראה,יודע מתי "החבל נמתח מדי",ויודע לצייר את התמונה באופן משכנע... אני חולה על נחשים,היו לבת שלי כבר 2 מהם בבית,בטארריום סגור,אחד בואה קונסטריקטור,והשני פיתון מתכדר באורך של כמטר,כל אחד מהם, גדלתי איתם,ב"אלוני יצחק",בגבעת עדה,ליד בנימינה,מישהו מכיר? הייתי יוצא לפעמים ביוזמה של חבר מהכיתה/מחלקה,ל"ציד נחשים",ואני שייך לאלה שמגן עליהם,ולא רואה בהם שום איום שהוא,כי כשהם מכישים,זה רק להגנה עצמית,ולכן אני לא פוחד מהם כלל,ניגש בזהירות כשצריך,זה הכל. התחביב שלי לבשל הוא תחביב עיקרי בחיי,אך אני מקפיד בחודשיים האחרונים לא להתעסק עם האוכל יותר מדי,והארוחות שלי,יגיעו שוב,אחרי שאוריד עוד 6 או 7 קילו,ואז אחזור למאכלי האורז והבשר שאני כל כך אוהב... כרגע,אני בשלב ההורדה,ולכן לא משתולל,אך במחשבה שניה,אני אבשל לי היום שעועית ירוקה,עם בשר כתף,על אורז לבן,...תודה! עד הפעם הבאה,אני אסיים,כי אני לא מצליח ממש ל ס י י ם ,ואומר לך רק שבחוסר ההתמדה שלי,ייתכן ויש הרבה יופי,אני נוגע בהמון דברים,שאפילו אני לא זוכר אותם. מתי אני זוכר? כשאני משוחח עם מישהו,הכל צף.... איזה כיף! את משהו.
 
איזה מעניין

כבר אלך לשרשור של דראסט לקרוא.. בעניין זוגיות בין דומים או בין שונים: ------------------------------------ לי היה קשה להיפרד מהרווקות שלי שסימלה בעיני חופש וחרות חשובה רק בגיל 35 התחתנתי, לפני זה כל מי שדיבר על חתונה גרם לי לברוח ממנו ואני מנסה לחשוב על אותן בחורים נפלאים שמאוד אהבתי ועם חלקם אף היתה לי זוגיות נפלאה קשה לי להחליט אם היינו שונים או דומים אני חושבת שלמשל גם הבחור הכי חומרני שיצאתי איתו, היתה לו חלקת יצירתיות שהיתה לו כמיהה ליישמה לדעתי הזוגיות הטובה והמושלמת תהיה כאשר שני תנאים אלו מתקימים: 1 - אוהבים אחד את השני 2 - כאשר בני הזוג שלמים עם עצמם ולכן מקבלים באהבה את בן הזוג כמו שהוא על כל מגרעותיו בענין תחביביך - מי זה יעקב בורשטיין ? ובעניין הדיאטה - אנחנו זהים - גם לי יש יכולת הצלחה במשימות כאלו ובעניין היעוץ המשפטי - גם אני "יועצת לעניני" , ובמיוחד מול גופים וארגונים - בדיוק כמוך - אמא שלי יודעת שכל בעיה מול ביטוח לאומי, משרד הפנים ועוד אז היא פונה אלי, למשל אתמול היה בקיבוץ נציג של אורנג' כדי לעדכן את המכשירים , אז הלכתי להורי ולקחתי מהם את המכשירים שלהם וטיפלתי בזה כשגרתי שנה בנגב אז גרתי בישוב קטן ללא תחבורה ציבורים ופניתי לראש המועצה שיעזור לי להשיג כמה קוי אוטובוס והוא אמר ש זה לא ילך אז ניסיתי בכל זאת המכתבים לאגד ותוך חודשיים הישוב הקטנטן זכה לכניסת 4 אוטובוסים ביום , כשעבתי את אותו ישוב אז אמרה לי השכנה שם שלקו האוטובוס צריכים לקרוא על שמי אני פשוט למדתי שאין דבר כזה "לא יכול" יש רק דבר כזה "לא רוצה" למשל היתה לי בעיה עם בלוטת התריס והרופא אמר שאם היא לא תיפתר אז יעשו ניתוח, ישר עשיתי "אחורה פנה וקדימה ברח מבית החולים
ובעזרת ההומאופתית שלי אני כבר בערך 7 חודשים ללא תרופות ומרגישה מעולה - מאושרת וכמעט בריאה לגמריי. ולעניין הנחשים
- אני לא מתחברת אליהם, כי אני פוחדת מהם אבל לא אהרוג נחש, לפני שנתי היה לי נחש בגינה והשכן שלי הרג אותו וזה מבאס אותי עד היום - אם אסע ועל הכביש מולי יהיה נחש אני אעצור ואתן לו לעבור .. ובעניין האוכלגם אני עכשיו ב"דיאטה" כבר 4 חודשים, אבל דיאטה אידיאולוגית, אני כמוך מאוד אהבתי בשר אבל בעקבות טיפול הומאופתי שחיזק אותי אז החלטתי מבחינה מוסרית רוחנית להפסיק לאכול דברים שגורמים סבל לבעלי חיים ומשהוא מעניין לסיום נפגשתי דרך הרשת עם עוד 2 תאומים כמונו, אחת מטפלת ברפואה אלטרנטיבית ונולדה כמוני ב 12 ליוני, והשני מטפל אלטרנטיבי ונודל גם ב 12 ליוני עם שניהם דרך הרשת אנחנו אחים אמיתיים, מבחינה רוחנית ודמיון ביננו אבל עם שניהם כשנפגשנו במציאות אז היה איזה קצר, אחר כך המשכנו בחברות הענקית אבל יש משהוא במפגש במציאות שיש בו איזה מכשול ואני לא פיענחתי אותו כבר אלך לשרשור של דראסט לקרוא..אני סקרנית
 
"השחור רוצה להראות כמו לבן,והלבן

להראות כמו שחור"...היה פעם כזה שיר. רווקים מתגעגעים להתחתן,והרבה נשואים מחפשים שוב איזו פינה... ויש נשואים שכבר יש להם,ואז זה בסדר. בעקבות השיחות,אני מגובש לגבי הדומה לעומת השונה,ללא ספק,לדעתי... אני חושב שסעיפים 1,ו 2,שניפקת,אומרים את הכל לגבי הזוגיות המושלמת. בורשטיין,בית ספר לצילום בתל אביב. מפרסם כבר הרבה שנים,ואלפים למדו אצלו... אני שמח לשמוע שגם את חזקה בלעשות "סוף",לדברים שליליים בחייך. אני הפסקתי לעשן בחודש מרץ 1999,והיום אני סולד מהעשן הזה,שנושפים לי לפנים,אבל אני מנטרל את זה במילים: "עשה טובה,אנחנו מעשנים עכשיו ביחד,ואני כבר הפסקתי," גם אם זה במישרד,אני מבקש מהמעשן הכפייתי לצאת החוצה בסבבה,להסניף, ואז לחזור. הבעייה עם בלוטת התריס,היתה בעיית השמנה? תוכלי לספר קצת רויטל,על הומאופתיה,ועל היתרונות שלה על תחומים אחרים? מה הקשר בין הומאפטיה לבין אי אכילת בשר? חשבתי שזה תחום ברפואה עתיקה...יש בו גם אידאולוגיה? אני חייב לאמר משהו להגנתי: במציאות נמצא עיקר הכח והקסם שלי,ואני לא חושב שאני עלול לאכזב,כי תוכי כברי,וברי כתוכי,הלב והפה שלי מאד מאד דומים! הם תאומים! אפילו שלא בטוח שניפגש... אני מנסה כמעט תמיד "לראות",עם מי אני מדבר,מין תכונה אסוציאטיבית, של סקרנות,ונסיון לשלוט בעניינים האופפים את חיי. להשתמע.
 
אך מזל תאומים , איזה קופצנות מקסימה

כשאחד האקסים שלי הכיר אותי הוא אומר שהתאהב בקופצנות שלי, בזריזות, בזה שלא ישבתי רגע במקום הוא אומר שכל הזמן הייתי רצה ממקום למקום, כאילו שמו לי פלפל ..בעית התריס שלי היתה (אנ מקווה שכבר נסתימה) פעילות יתר שגורמת להרזיה אבל תרופות קונבנציונליות גרמו לי להשמנה ואז עזבתי התרופות הקונבנציונליות ובזכות ההומאופתיה חזרתי לעצמי (כמעט) ההומאופתיה אצלי איזנה אותי והומאופתיה קלאסית גם גורמת לריבוי חלומות בלילה וגם לקצת רוחניות והטבעונות היא בזכות מישהיא מפורום רפואה אלטרנטיבית שאמרה לי שאם יש מחלה או צרה , היא לא תעבור עד שלא נעשה שינוי בחיים שלנו אז חשבתי איזה שינוי עלי לעבור שקשור לבלוטת התריס שהיא בגרון וגם קשורה לבלוטה שבמוח אז זכרתי שכשאני אוכלת בשר זה גורם לי יסורי מצפון (קשר בין גרון בו האוכל עובר למוח) וההומאופתיה חיזקה אותי פיזית ונפשית והיה לי יותר קל לוותר על מטעמי הבשר, חלב וביצים ובענין הומאופתיה ויתרונה על שיטות אחרות - לא בטוחה שיש כאן ענין של יתרון אלא לכל אדם מתאימה יותר שיטה אחרת והאידיאולוגיה של ההומאופתיה - יותר נכון העקרונות הם שנותנים לכל אדם לפי אופיו ומצבו הנפשי ולא רק פיזי תרופה מיוחדת עבורו אותה תרופה היא כמו מוח קטן, או כמו רכיב של מחשב שמושתל בגוף ומזכיר לגוף איך לרפא את עצמו זאת אומרת זה סך הכל מפעיל את הגוף לרפא את עצמו גם הדיקור לדעתי רק פותח סתימות בגוף והאנרגיות חוזרות לזרום ולכן הגוף מרפא את עצמו
 
תודה רויטל,

אז אני מבין שהיה כאן עניין פסיכוסומאטי מובהק,הא? ואת גילית אותו לבדך...אם כך הדבר,מסיר בפנייך את הכובע! ה"פסיכולוג",המפותח שלך,עזר לך מאד אם ככה,ואני שמח בשבילך! את אוהבת לרקוד, רויטל?
 
אתה מדבר על אכילת הבשר?

שזה גרם לי סבל רגשי שהתפתח לבעיה פיזית? אני מתארת לעצמי שזה בין יתר הצרות שגרמו לי לבעיה בבלוטת התריס גם אנשים יצירתיים שחונקים את היצירתיות שלהם מועדים לבעיות בבלוטת התריס ואם אני אוהבת לרקוד? אין מישהוא שלא אוהב לרקוד ! יש רק אנשים שמתבישים ..
 
חכה, אולי לא מצאתי את הכל

זאת אומרת אני צריכה לחשוב איזה עוד דברים גרמו לי לצרות עם בלוטת התריס כמו היצירתיות שחנקתי ולא מספיק עוסקת בזה ואולי יש עוד דברים חנוקים ? אולי מקום העבודה שלי חונק אותי?
 
רויטל,תוכלי לספר על "ניצת הדובדבן"?

יש משהו מעצים בשם הזה,וגם משהו מרגיז.. למה לא קראת לי? אז באיזה יום יפה,תיקראי לי,אני אגיע. אבל רק רגע,מה זה ניצת הדובדבן?
 
חנות טבע גדולה ליד ככר רבין

מקום שהוא גן עדן לשוחרי מזון בריאות / מזון צמחוני / מזון טבעוני
 
למעלה