אוי מסכנה...
זה נשמע כל-כך מייאש ומפחיד המבחן הזה. גם אני מאלו שבקושי צלחו את המבחן בסטטיסטיקה במועד ב'... לגבי החצי, את נשמעת עצובה ומיואשת. אני יודעת לגבי עצמי שבתקופה לאחר הלידה בניתי כלפי בעלי תילי תילים של האשמות, בדומה למה שאת עשית כאן עם חוסר התמיכה שלו והפרצוף הכועס לאחר שלא עשית את המבחן. ממש זכרתי לו כל מיני רגעים בהם הוא לא תמך בי ונראה זועף כשלי היה קשה. בדיעבד, כשביררנו בינינו את הדברים ופרקתי את כל טענותי ומענותי, הסתבר שהוא ממש לא יודע על מה אני מדברת ושפשוט לא קראתי אותו נכון. כשקשה לי אני נוטה "לחפש" אותו בדברים הקטנים ולכן סביר להניח שקראתי את תגובותיו בצורה שלילית ולא כפי שהן היו. אני מציעה לך לברר כל דבר קטן כזה איתו, לפני שזה יצטבר להרגשה נוראית שאתם לא מתאימים. זכרי נא שגברים הם עם לאקוני שנוטה להסתגר עד יעבור זעם. ואם אני מוכרת קרח לאסקימוסים אז עמך הסליחה ובכל מקרה מקווה שתתגברו על המשבר.