אני מבין את הנימוקים שלך, אבל -
אני מסכים שבמשרדים גדולים (וגם בקטנים ובבינוניים) כאשר מצבת כוח האדם מאפשרת זאת יש מקום לא להיעתר לבקשה. אני גם מבין את הרעיון שניתן לצפות לידה / חופשת לידה ולהיערך מראש. מצד שני, הרעיון בחוק חופשת לידה הוא לאפשר ליולדת שהות מספקת לנוח. גם אם הרעיון של המנוחה אינו מקובל עלינו או על בייניש, הרי שהוא חוק ושאותו יש לקיים. החוק אינו מאפשר לבייניש היוזמה, הזכות או היכולת להחליט החלטה שכזו. מכאן שהחלטה שכזו גם היא מידתית היא מנוגדת לחוק. תאר/י לעצמך מצב בו מדובר ברופאה אשר שוהה בחופשת לידה, ובשל אילוצי המערכת או ניתוחים מתוכננים תוזעק לבצע עבודתה בבית החולים. דוגמאות נוספות - לא חסרות. וכל דוגמא רק מוכיחה האבסורד שבדבר. אני מקווה שיקום עו"ד ויעתור כנגד הנשיאה. ועוד נקודה קטנטנה: רבות מעורכות הדין החדשות הן עצמאיות. החלטה שכזו, לא רק שאינה חוקית כפי שצייניתי, גם אינה חוקתית ומפלה.