מזונות ילדים - איך לחיות עם זה בלי להחנק
שלום לכולם, אני מבקש לתאר את הסיפור שלי ולשמע דעות והצעות. וסליחה מראש אם האריכות מתישה
גרושתי ואני הגענו להסכם מחוץ לכתלי בית משפט. בדיעבד אני משוכנע שלא יצגו אותי עם די כח. באותה תקופה היית מחוסר עבודה היות שהחברה בה עבדתי קרסה ופטרה את עובדיה. הייתי לחוץ למצוא משרה חלופית. ההסכם נערך ונחתם בתקופה הזו בה הייתי ללא הכנסה והתחייבתי על דברים על סמך תרחישים עתידיים, אך כידוע המציאות עצמה לא תמיד תואמת לתקוות. הדירה בה גרנו הייתה רשומה על שם שנינו, כך שמשפטית יכולתי להוציא החצי שלי. בהסכם נקבע שהיות והוריה שלמו את החלק הארי בבית יהיה הוגן שחלקי יעמד רק בשליש, ותמורת ויתור מוחלט על חלק זה ידחה חיוב המזונות בשלש שנים מיום הגירושין. כלומר תחשיבים הובילו לכך שחלקי בדירה שווה בערך לשלש שנות מזונות. בעוד כחודשיים אני אמור להתחיל לשלם מזונות ילדים. אמנם למעלה משנתיים שכבר חזרתי למעגל העבודה, אך מצבי הכלכלי כעת כבר גבולי במקרה הטוב. כמובן שברצוני לקחת חלק בנתינה לילדי. הוצאות שוטפות כבר כעת מחולקות בינינו "חצי חצי" קרי ספרי לימוד, קייטנות, חוגים, תרפיה וכו'. עם זה אני עוד מסתדר, אך אינני יודע כיצד אעמוד בתשלומים הכבדים העתידיים – תוספת 3,000 ₪ על ההוצאות הקיימות. לו היה מדובר באשה קשת יום, אם חד הורית העמלה קשות להחזיק ילדים מסכנים – הייתי מסתכל על הכל אחרת. אך במציאות שלי ולאור עובדות שתיכף אציגן מן הראוי היה לבחון מחדש את כל ההסכם בהיבט הכספי. המצב נכון להיום כך: גרושתי משתכרת כמעט זהה להכנסה שלי. בבעלותה דירה ללא שום חובות ו\או שעבודים. היא נישאה בשנית. בעלה משלם מזונות רק על בתו היחידה, כך ששאר המשכורת נכנס ממילא למשפחתו החדשה. הוא מגדל את הילדים, מציב דרישות, משקיע בקווים חינוכיים לפי ראייתו ובכלל מתפקד כאילו ילדי היו ח"ו יתומים מאב ( זה לכשעצמו מקומם אותי מאד... אם הוא מגדל אותם ובפועל גם שותף עם האמא בפרנסתם - אם כך אני מיותר... לא? ) להוריה גב כלכלי חזק. לאמא שלה מניות באחת מענקי המזון בארץ. זאת ירושה במשפחה. תקופתית מחולקים רווחים בין חברי הדירקטוריון. אמא שלה תמיד עזרה לנו. עשרות אלפי שקלים זרמו במתנות חג, כיסויי אוברדראפטים, רכישת רכב, סתם קניות, שלא לדבר על דירה, חיסול משכנתא וכו'. לפני זמן לא רב נכנעב למחלה והלכה לעולמה. אביה כעת הוא זה ש"מצ'פר" את בתו. כמו שאומרים ב"תכלס" היא לא צריכה את המזונות ממני. אני מגיע פעמיים בשבוע וכל שבת שניה לקחת את הילדים ורואה באיזו תדירות מחדשים להם ביגוד וצעצועים... זה לא נראה מצב של אם שזקוקה לעוד 3,000 ₪ חודשי לקיום הילדים. היא עצמה סיפרה שקניות בסופר נעות בין 2,000 ל- 3,000 לחודש כי היא "אוהבת שלא יהיה מחסור" ושהיא ובעלה מארחים לא מעט. הרי ברור שה"מזונות ילדים" ממני ילכו לחשבונם המשותף לרווחת כל המשפחה ומאווייהם. וואללה יופי... אבל למה אני צריך לממן את זה...? מה שיקרה הוא שקורה תמיד. האמא תחיה "על הסוס" והאבא יחנק. גם אני נשוי בשנית אנו מחזיקים בלית ברירה בשני רכבים - קטנים. אני בינתיים עובד בירושלים ונוסע כל יום את הקו מרחובות. אשתי הביאה עמה את רכבה ולעת עתה זקוקה להשאר עם זה בגלל העבודה ולצרכי הסדרי ראיה עקב אי היותה משמורנית. עם הכנסתנו הכוללת ערכתי חישוב הוצאות, שכירות, דלק, קניות בסופר, חשמל, ארנונה וכו' וכו' – לדעתי הכל בערכים סבירים ביותר. זה עוד לא כולל ביטוח לרכב, טסט ו"הפתעות" של תיקונים. וזה לא כולל הוצאות בילוי עם הילדים בחופשים, מתנות ימי הולדת ועוד ועוד. עם מזונות בסדר גודל הזה נהיה במינוס. המינוס יגדל באופן עקבי היות וסך הוצאות יותר מההכנסות, ונגמרו הימים בהם אפשר לפתח אוברדראפט חסר גבולות. כעבור זמן קצר זה יתקע, יתחילו חזרות של צ'קים, אולי אף עיכולים... או אז מה הועילה המערכת המשפטית בכך שכפתה מצב בלתי אפשרי...? ואם מדובר ב"טובת הילדים" איזו טובה תצמח מכך שהאב יחיה בתת תנאים? אינני רואה היכן אפשר לצמצם הוצאות בצורה משמעותית. כמעט בכל בית כיום יש אינטרנט – וזה משמש מאד את הילדים גם. כנ"ל לגבי חבילת "YES" – שאשתי הביאה עמה מתקופת חייה לבד, וכיום הילדים נהנים מזה אפילו יותר מאתנו. הקניות בסופר עומדים על 1300 לחודש שכולל כמובן מצרכים לילדים כשהם אצלנו. אפשר אולי לחיות מאד בדוחק... ואז מה...? גם הילדים לא יהנו משהותם אצלנו. אני בודק את הסיכויים והאפשרויות לאזן את התמונה כדי שמצד אחד אשתתף בכלכלת הילדים מרצוני אך לא בלחץ בלתי מציאותי, וכמו שכתבתי למעלה – היא יכולה להסתדר מצויין גם בלעדי. כפי שכתבתי לעיל, עוד לא נכנסתי לתקופת חיוב המזונות, ועד כה ראיתי שהמצב אצל ילדי יותר מבסדר. אני לא מדבר כאן על עצם הרצון שלי לתרום לילדי, אני מאד רוצה... אני מדבר מבחינה עקרונית מעשית לצד זה שזכותו של אדם לפרק ב'. אודה על כל רעיון ומחשבה בענין. בתודה מראש צביקה ג.