העבודה היא חיינו

[אמא של נ היחיד]

התפטרתי |אייקון של אנחת רווחה|../images/Emo35.gif

זהו אז היום נגמרה לי החופשת לידה ורשמית התפטרתי אני יודעת שזה הצעד הנכון לעשות בגלל כל מיני סיבות- גם כי בטוח היו מפטרים אותי גם ככה, גם בגלל המצב הרפואי של נדבי, וגם כי לעבוד שם בתנאים שעבדתי (משש בבוקר עד שמונה-תשע בלילה) כשיש לי תינוק בן 3 חודשים בבית ממש לא מתאים לי אז זהו מרגישה איזשהי תחושת שמחה ששנה עשיתי זאת אבל אם זה גם קצת חוששת

גם שימאס לי להיות בבית ולטפל בו כל היום וגם שאני לא אמצע עבודה אחרת ויגמרו הדמי אבטלה ואז מה יהיה וכו'... מה לעשות על המשכורת רק של בעלי אי אפשר לחיות... מה דעתכן?

 

[תומרלי]

גם אני זקוקה לחיזוקים. השבוע התחיל

ברגל שמאל. בעבודה עושים לי פרצופים על הארכת החופשה בשלושה שבועות בסה"כ והבוקר אני מגלה לתדהמתי שמישהו אחר יושב לי בכיסא. אף אחד לא טרח להגיד לי אם זה זמני, או שאני פשוט מועברת מתפקידי. אני במתח עצום ואין לי מושג אם להתקשר לבוס שלי ולברר, או שפשוט לחכות עד שאחזור ואז לגלות מה קורה שם. אני על סף דמעות. אני שונאת אי ודאות, זה מכניס אותי לחרדה גדולה מאוד. לא שאני מתה על המקום, אבל הוא נוח, במיוחד כשיש ילדים והוא מסתדר לי עם הלימודים. הלואי ופשוט יכולתי לא לחזור, אבל במצב הכלכלי שלנו אין שום סיכוי. האיש מחפש כרגע עבודה ואין לי את האפשרות לשבת בבית. בנות, זקוקה לתמיכה. תודה וסליחה על האורך

 

[לעת עתה]

התייעצות לגבי עבודה

(אני כותבת אנונימית הפעם, נגד עין הרע ועיניים אחרות בעבודה) שלום לכולם ! אני עובדת במשרה מלאה ++, חוזרת הביתה סחוטה ועייפה ואין לי כוח לתחזק את הבית ולהשקיע בילדים כמו שהייתי רוצה. האיש ואני החלטנו שאחפש משרה קטנה יותר, וההפרש במשכורת יתקזז עם זה שלא נצטרך לשלם לעוזרת או לצהרון או לקנות אוכל מוכן, כי אני אהיה יותר בבית. הציעו לי משרה טובה - 6 שעות, עבודה משרדית, שכר סביר, מרחק סביר מהבית, והבעייה היחידה היא שעות העבודה : 20.00 - 14.00. מצד שני, אין שעות נוספות ואין טלפונים הביתה אחרי העבודה כמו היום. אני מתלבטת : בשעות האלה זה אומר שאני יכולה לקבל את הילדים שחוזרים מהגנון ומבי"ס עם ארוחה חמה, אני אספיק לחזור בזמן כדי להשכיב אותם, אבל כל אחה"צ הם לא יהיו איתי. מצד שני, גם היום אני לא חוזרת הרבה יותר מוקדם הביתה, ואז מבלבלים לי את המוח בטלפונים, ואני עסוקה בנקיונות ובישולים כך שבעצם אני גם לא ממש איתם, אז אולי ההבדל לא נורא כל כך. מה אתם אומרים ? אני מקווה שהתשובות שלכם יעזרו לי להחליט. סליחה שאני בעילום שם, ותודה למי שיענה.

 

[קרניר]

עניני עבודה (קצת ארוך)

חזרתי עכשיו מראיון עבודה וכמה שלא ידעתי קודם אם אני רוצה או לא לחזור לעבוד, עכשיו יש לי באלגן ענק בראש!!! מאוד קשה לי "לעזוב" את רוני ולהשאיר אותה עם מישהו אחר, גם אם זה מישהו שאני מכירה טוב... וסיבה נוספת שהיא לא מוכנה לקחת בקבוק בשום פנים ואופן, ומה לא ניסינו? ה כ ל ! ! ! ומצד שני כבר הרבה שנים שהעבודה הזו קורצת לי, אפילו מאוד, "התפוטרתי" מהמשרה הקודמת ומאוד הופתעתי כאשר הציעו לי. מציעים לי אותה בחצי משרה, מה שכרגע מתאים כי זה להוציא את רוני מוקדם מהמשפחתון (שעוד לא מצאתי). הלכתי מאוד בטוחה בעצמי בהרגשה שזה מה שאני רוצה, זה גם מהווה קידום עבורי. הם מכירים את העבודה שלי ואוהבים אותה אבל בהחלט הצליחו ליצור אצלי בלגן בראש (נראה לי שאפשר לשים לב מהכתיבה). בקיצור הייתי חייבת לפרוק, לא יודעת מה לעשות, אם לקבל אותה או לא ואם אני בכלל מתאימה לה... תודה למי שהגיעה עד כה.

 

[אפרת12]

תתחדשי על הניק ../images/Emo45.gif

אכן ממש לא מתאימים תנאי העבודה שם (איזו מין עבודה זו

) אני רוצה לברך אותך על ההחלטה, רק - אם מותר לשאול - אם ידעת שיפטרו אותך, אז למה התפטרת

אני מכירה את החשש, אז אנסה לענות

:

איכשהו, כל הנשים שאני מכירה (כולל אותי) שבחרו להישאר בבית עם הילד לא מאסו בזה כל כך מהר. אני הייתי וורקוהולית ידועה לשמצה בעברי, ועכשיו אני ממש לא משתגעת מלטפל בו (אם כי יש לי הנחה - הוא חצי יום במשפחתון)

למצוא עבודה אחרת - אם את מתכוונת לחזור לעבודה אחרי שייגמרו דמי האבטלה (קחי בחשבון - עוד 9 חודשים, כי את מתחילה לקבל רק בעוד שלושה חודשים. בעצם - מעבר לשלשות חודשי הדחיה זה תלוי בגיל שלך, אז אולי פחות מ-9 חודשים. בינתיים יש לך פיצויים), אז תנסי לבנות את הענין לאט-לאט: תחשבי מה את רוצה לעשות, מה התנאים שבהם את מוכנה לצאת לעבודה, האם זה ריאלי, איפה קיימות האפשרויות - ולקראת סוף התקופה (סדר גודל של חודשים, לא שבועות) תתחילי באמת לחפש, להפיץ קורות חיים ולהפיץ את הידיעה שאת מחפשת ומה את מחפשת.

החששות עצמם - אצלי הם מתעוררים אחת לכמה זמן. הם לא מלווים ומנקרים בלי הפסקה. יש מספיק דברים אחרים בחיים לעשות, אם מה שהחלטת זה להיות עם נדב. זהו - שיהיה

 

[1איתן ולהב שלנו]

בטח להתקשר לברר!

 

[lulyK]

אלו לא שתי העבודות היחידות בעולם

נכון? באופן קבוע לא להיות אף פעם אחר הצהריים עם הילדים נראה לי לא לעניין. מצד שני, אם העבודה של בעלך גמישה והוא יוכל להיות איתם אחר הצהריים, אז העבודה החדשה נראית קצת יותר אטרקטיבית.

 

[משוש30]

כמה דברים אני חושבת שקודם כל

את צריכה לעשות באמת סדר בבלגן ולהחליט אם את רוצה לחזור לעבודה גם בחצי משרה. אם תמצאי מפשחתון טוב אני, אישית, חושבת שזה יהיה גם לטובתה של רוני להיות סביב ילדים ולא רק עם אמא (אבל יש גם תיאוריות הפוכות כמובן). לגבי הבקבוק כמו כל דבר בחיים- כשאין ברירה אז אין ברירה. כרגע יש ברירה ולכן (תקני אותי אם אני טועה) רוני מתעקשת ולא אוכלת ומחכה לציצי. כשלא תהיה ברירה אז בסופו של דבר היא תתחיל לקחת בקבוק. אף ילד עוד לא הרעיב את עצמו למוות. אם את שואלת מה אני הייתי עושה ללא ספק הייתי חוזרת לעבודה בעיקר אם זה לחצי משרה כך תוכלי להנות מכל העולמות. אבל זו שאלה אישית מדי מכדי שמישהו אחר יוכל לענות במקומך. המון בהצלחה בכל מה שתחליטי

 

[sipi1]

אני הייתי הולכת על זה

זו עבודה שרצית מזמן, במשרה חלקית וזה קידום עבורך. לעזוב את רוני תצטרכי במוקדם או במאוחר, וקל יותר להתחיל משפחתון כשזה רק למעט שעות. איך יסתדרו עם אוכל ? תתפלאי כמה תינוקות שלא מוכנים לאכול בבית אוכלים היטב במעון. הם מבינים שזה מצב שונה, ומטפלת מנוסה מסתדרת עם כל העקשנים שביניהם - ואז זה אפילו יהיה טוב לרוני. וכמובן שההחלטה הסופית היא שלך ושל בעלך.

 

[POOH*]

קודם כל ../images/Emo24.gif

אולי תנסי לסדר קצת את הבלאגן קודם... אם הלכת בטוחה בהרגשה שזה מה שאת רוצה אז מה בעצם השתנה? למה פתאום את לא בטוחה? לגבי רוני - אל תדאגי... ברגע שתהיי בטוחה שאת משאירה אותה וצתמצאי מישהי [רמז... רמז.. רמז..]שאת סומכת עליה [או משפחתון או גן שאת סומכת עליהם כמובן]... היא תאכל... אם לא מבקבוק מכוס.. ואם לא אז היא תאכל מוצקים ותשלים הנקות אחה"צ... לגבי רוני באמת אין לך מה לדאוג... היא ילדה מקסימה ואין לי ספק בכלל שהיא תסתדר... לגבייך - זו החלטה שלך... את מרגישה שאת צריכה כבר את היציאה מהבית? את המפגש עם העולם? קצת התנתקות מרוני ומהעולם התינוקי? אז יאללה - ואם זה בדיוק העובדה שרצית אז עוד יותר טוב.. תעשי משהו שרצית תאגרי כוחות ויהיו לך עדיין מספיק שעות להנות מרוני אחה"צ עם אנרגיה חדשה... בקיצור את יודעת את דעתי... רק את צריכה להחליט למה בעצם ההתלבטות? אם זה בגלל הקושעי להשאיר את רוני - זה קושי שבאיזשהו שלב תצטרכי להתמודד איתו ולהתגבר עליו... אם זה בגלל שאת לא בטוחה שאת רוצה את העבודה זה כבר משהו שרק את יכולה לענות עליו... וסליחה שעיצא לי ארוך ודי מבולגן... ואני בבית אם צריכה מישהי לדבר איתה... POOH

 

[אלינה12]

הייתי הולכת על זה

הלוואי עליי למצוא חצי משרה במקצוע שלי.זה נשמע ממש קלאסי.

 

[שיפסלה]

נשמע לי ש...

את רוצה אבל פוחדת כשמציעים לך משרה, מרצונם, לא מרצונך - זה סימן שהם יודעים שאת טובה במה שאת עושה והם סומכים עליך. זה מאוד כיף לבוא לעבוד במקום כזה שבו את יודעת עד כמה את רצוייה ודרושה

לגבי רוני. כמו שכתבת: לך קשה. האם גם לרוני כ"כ קשה? מנסיוני עם ילדי הבוגרים, הם התאקלמו מהר בחברת ילדים והקושי בניתוק היה יותר אצלי מאשר אצלם. לגבי זה שרוני לא מוכנה לקחת בקבוק, יש כל מיני המלצות בפורום הנקה. כמו למשל שאת לא תהיי בשטח, ואת הבקבוק ייתן מישהו אחר. אבל גם אם זה לא עובד, בטיפת חלב הציעו לי, גם כדי למנוע בלבול פטמות, לנסות לתת את התמ"ל בכפית. ילד בן 6 חודשים כבר יכול ללמוד לאכול מכפית. כמו שהוא לומד לאכול מוצקים. ואם את כל אלה ניסיתם במסגרת של ה-כ-ל, אז זו באמת בעיה. בכל מקרה, אם אני הייתי במקומך, אני הייתי מנסה והולכת למקום עבודה שכזה

במה שתבחרי

 

[אמא של אריאל ומוריה]

מצטרפת להמלצה בענין הכפית

אריאל לא הסכים בשום אופן לשתות מבקבוק, גם אצל אחרים. עם כפית זה הלך יופי, רק שזה לוקח יותר זמן. וקרן, אני אישית הייתי הולכת על זה. נשמע לי חלום של כל אישה. אני בטוחה שיהיה קשה לך לעזוב את רוני, אבל עם הזמן תראי שהכל יהיה בסדר.

 

[תומרלי]

לכי על זה

אני בדיעה שלא לעשות אישו מאוכל. כמו שמשוש30 כתבה לך, עוד אף ילד לא מת מרעב ואני מאוד מאמינה בזה. ממילא במוקדם או במאוחר תצטרכי להכניס אותה למסגרת וכרגע זה מלווה במשרה שאת מאוד רוצה ואת גם מוערכת בה. ומה שיגרום לך לטוב ישפיע בהכרח על רוני. לכי על זה ודברים יסתדרו. ולגבי הבאלגן בראש, שעתיים של מנוחה ותראי איך את מתפכחת והדברים מתבהרים. בהצלחה.

 

[קרניר]

אז ככה-

האיש המקסים שלי לקח אותי לים, בידיעה שזה המקום בו אני חושבת הכי צלול (כמה שזה נשמע קלישאה) חשבנו ביחד על הטוב והרע והחלטתי לקבל את העבודה, כנראה שגם קצת שינה הועילה לי, תודה על כל העצות. בנתיים אני שואבת ומנסה בכל זאת בקבוק, ננסה גם את רעיון הכפית...

 

[לעת עתה]

ה"צד שני" שלך מתאים לי

האיש עצמאי ויכול לגבות אותי.

 

[sael]

אני לא הייתי הולכת על זה

לא אוהבת עבודה אחה"צ כשיש ילדים, כי ממש יוצא לא לראות אותם כל היום כי בבוקר הם במסגרות. הייתי ממשיכה לחפש במקומך ובינתיים כמובן נשארת בעבודה הנוכחית.

 

[שיפסלה]

פתרון כזה בכלל לא מתאים לי

בגלל הילדים, כמו שענו לך. והשאלה היא פתרון למה את מחפשת. אם את מחפשת פתרון לכך שלא תהיי סחוטה ועייפה, אז אולי זה פתרון טוב. כי לא העבודה ולא הילדים יעייפו אותך. תגיעי הביתה בדיוק בזמן למקלחות ולסיפור לפני השינה. אבל אם את מחפשת פתרון שגם ייתן לך זמן פנוי עם הילדים, אז זו לא העבודה המתאימה. אני הייתי מחפשת עבודה שתהיה בשעות הבוקר, במקביל לשעות שהילדים במסגרת

 

[לעת עתה]

אם היתה לי עבודה כזו ...

כל ההתלבטות היא בגלל שאין אלף מקומות עבודה פנויים שמחכים רק לי. לא מצאתי עבודה רק לשעות הבוקר, למרות שזה היה הכי פשוט. חשוב לי גם לפגוש אותם בצהריים מיד כשהם חוזרים מהלימודים - לשמוע את החוויות, לאכול ביחד. היום אין לי את זה, ואני חושבת שזה רע לכולנו.

 

[שיפסלה]

האם נראה לך מצב שבו

תלכי לעבודה הזו של אחה"צ, ובינתיים תחפשי עבודה אחרת בבוקר? וכשתמצאי כזו, תתפטרי מזו של אחה"צ? כי אם זיגזוג כזה בין עבודות נראה לך מתאים, אז זו גם אפשרות שכדאי לך לחשוב עליה. ואז אולי, כן לקחת את המישרה הזו הנוכחית של אחה"צ לבינתיים