פרישה

../images/Emo73.gifפרישה

בשל שיקולים רבים החלטתי לפרוש מניהול הפורום. אני מודה לטושטוש על ההזדמנות הנפלאה של ניהול הפורום לצידה. למדתי המון, חוויותי כמה חוייות מדהימות, ואני שמחה שהספקתי לעשות גם את זה בחיי. ותודה גם לכם, לכל מי ששיתף, ששאל, התייעץ ושהכניס עניין ותוכן מקצועי לפורום, בזכותכם הפורום קיים, ולא בזכות ההנהלה שלו. לכן, כולי תקווה שכולכם תשכילו להמשיך ולנצל את איכויות הפורום ויתרונותיו, כי הם רבים
... כמובן שאני לא הולכת לשום מקום.
אני עדיין אהיה כאן, אקרא, אגיב ואשתף בכל דבר שיעלה בדרך. ובוודאי שאני לא עוזבת את הליצנות הרפואית
, העשייה שלי רק הולכת ומתפתחת, וגם תמשיך לגדול ולפרוח.
פפריקה ואני כבר בזוגיות חזקה ואמיצה של ממש
חיבוקים גדולים
ונישוקיות
לכולכם
 

טאוֹ

New member
../images/Emo24.gif ../images/Emo51.gif ../images/Emo24.gif ../images/Emo51.gif ../images/Emo24.gif ../images/Emo51.gif

נדמה לי שבכל סיום יש משהו קצת עצוב, אך במקרה הזה אתמקד דווקא במה שמשמח, כי הרי בכל זאת אנחנו מדברים כאן על ליצנות רפואית... אני חושב שהתחום שלכם נחשף בכל פעם קצת יותר, עם כל הודעה שכותבים כאן בפורום. מתגובות שונות שהיו פה, אני יודע שיש רבים שקוראים ואינם כותבים, אבל מושפעים מהדברים שלך ושל אחרים. לכן אני רק יכול לקוות שיכתבו יותר ויותר, כי זה כמו גלגל שמניע את עצמו וככל שרבים יותר יכתבו וישתפו, הדבר יועיל הן לליצנים הרפואיים והם להגברת התודעה בקרב הציבור הרחב. מסכים עם מה שכתבת: הפורום קיים בזכות הכותבים בו, ולכן יש לקוות שהקוראים יתחילו לכתוב, והכותבים ימשיכו... מהמעט שראיתי בפורום, תחום הליצנות הרפואית מורכב מאנשים נפלאים עם כוונות טובות ועם חיוכים שעושים קסמים. ממה ששמעתי, יש עוד דרך ארוכה לעבור, של הרבה קשיים ושל התנסויות מדהימות (כמו זאת). אני מקווה שהעוסקים בתחום אכן ישכילו לעבור את הדרך הזאת, כי העולם כל כך צריך חיוכים וחיבוקים. ולדעתי כל מי שעובר התנסות ומשתף בה את האחרים, כאן בפורום ובכלל, זוכה ומזכה את הרבים. זה נפלא שאתם עושים את כל הדברים הנפלאים האלה, אבל צריך גם שהאחרים ישמעו מזה. אין כל בושה או התנשאות בלחלוק עם אחרים דברים מדהימים שאנו עושים. ממילא, בהרבה מקרים, גדול המעשה מהעושה אותו... בנימה אישית יותר, אני נוהג להציץ בפורום הזה בשנה האחרונה למרות שאיני מהתחום, פשוט בגלל שהוא מרתק כל כך. במקרה או שלא במקרה, יקירתי, זה קרה מאז שהצטרפת לניהול הפורום. זכיתי להכיר אותך גם מחוץ לפורום ואני יודע עד כמה את מיוחדת, נפש יקרה עם המון אנרגיות נתינה, התמסרות עצומה וילדה פנימית שאוהבת לקפוץ החוצה ולהאיר את לב הסובבים אותה ברגעים לא קלים. טוב לדעת שאת והיא נשארות בסביבה, ושאתן בקשר טוב כל כך
אני מקווה שהילדה הקופצנית הזאת תמשיך ללוות אותך בעוד המון הרפתקאות שונות, ושתזכרי איזה כוח אינסופי יש לחיוך שלך. מאחל לך שדברים קסומים, התנסויות נפלאות ומתנות מהיקום ימשיכו לתבל את המשך דרכך, בליצנות ובחיים בכלל. חיבוק גדול והמון אהבה!
 

שוקו 5

New member
תודה תודה תודה ../images/Emo24.gif

פפריקה יקרה,
למרות שמזמן לא כתבתי, ורק על הגדר ישבתי,
אין שבוע שלא נכנסתי, הצצתי ותמיד התרגשתי, אז תודה
על כל העשייה הנהדרת, על ההשקעה, התמיכה, העידוד, והכל, תמיד עם חיוך והמון נכונות.
 

טושטוש5

New member
../images/Emo24.gif

פפריקה יקרה, תודה על המחויבות שלך, על הרצון לתרום ועל הנדיבות. תודה על מי שהיית עבור הפורום הזה, ואני בטוחה שתמשיכי להיות, גם אם לא בכחול...
 
פ../images/Emo97.gifפ../images/Emo97.gifר../images/Emo97.gifי../images/Emo97.gifק../images/Emo97.gifה../images/Emo97.gif

תודה רבה על פעילויותיך ועל התרומה הענקית שלך לפורום !
 

Zohar Rabba

New member
בתור אחד מבחוץ

שהגיע לפה דרכך קשה לי לקרא על הפרישה אמרו חכמים ממני "בכל סוף יש התחלה חדשה" ראיתי אותך בפעולה, ראיתי את האושר הנסוך על שפתותהם של הילדים ראיתי את החיוך שלך שאם להודות החסיר בליבי פעימה מאחל לך המון המון הצלחה בכל אשר תפני זהר
 

מהמי1

New member
סגירת הפורום?!?! - חלילה

כמי שפעילה בליצנות, לא רואה את מעשי כראויים לדיווח ושיתוף וזה מן הטעם שלא לחשוף את החולים שהיום מודעים לפורום ויש מהם שקוראים בו ויכולים לזהות את עצמם. אין זה אומר שאיני שותפה פעילה בקריאת דברי אחרים. בעבר בעת שעלו סוגיות שונות הייתי בין המגיבים. מאחר ועתה עלה ענין סגירת הפורום אנסה לכתוב ולשתף אחרים תוך העלמת פרטים וטשטושם כדי להמנע מזיהוי החולים. ואתאר מקרה שקרה לי לאחרונה: ילד שעמד בפני ניתוח שהיה במתח עצום, הוא והוריו איתו. לא שאלתי איזה ניתוח ולא כל פרט אחר. הוצאתי מכיסי פריט קטן, חלק מבובה שהתפרקה, נתתי בידו של הילד ואמרתי: תראה שאם תאמין הכל יהיה טוב יותר. נפרדנו. לאחר יומיים הזדמנתי לבית החולים. הלכתי לבקר את אותו ילד שהיה עדיין מאושפז הטיפול נמרץ. לידו ישבו הוריו. משנכנסתי , אורו פניהם והם אמרו: "זכרת אותנו, באת לבקר..." מה אוסיף? זה היה שכרי, זה מילא אותי בחדוה רבה. יש עוד הרבה מקרים דומים. הורים לילדים תמיד זקוקים למלה מחזקת ואני שם כדי לתת להם. שבוע טוב לכולכם היטיבו עם אחרים וייטיב לכם. מה?מי?
 
להיות שם גם בשביל ההורים ../images/Emo13.gif

הי מה?מי? שמחה לשמוע שאת עדיין כאן
רוצה להתייחס ראשית למשפט שלך:" לא רואה את מעשי כראויים לדיווח ושיתוף.." מעשינו של כולנו ראויים לדיווח ושיתוף. אין בהם בושה, אין בהם שחצנות ויש בהם כל כך הרבה טוב. כבר כתב פה איש יקר: "אין כל בושה או התנשאות בלחלוק עם אחרים דברים מדהימים שאנו עושים. ממילא, בהרבה מקרים, גדול המעשה מהעושה אותו..." הכתיבה יכולה לעזור לאחרים להתמודד עם מצבים דומים, יכולה לחשוף את התחום לעוד אזניים ועיניים, יכולה לעזור לנו לשחרר קיטור, האין זה מספיק ראוי? לפעמים ההורים נמצאים במתח, לחץ וחרדה לא פחות מהילד המאושפז בעצמו. גם הם שם נשחקים, בהמתנה ממושכת ומורטת עצבים, על הכורסא שלידו. לעיתים גם לא ישנים ואוכלים כמו שצריך. וכשהם רואים את הילד שלהם סובל והם נותרים חסרי אונים, זה הופך לקשה עוד יותר. אז כמובן שגם הם זקוקים להפוגות, גם הם זקוקים לאתנחתות קומיות, לשיחרור לחצים, ולא פלא שהפעילות שלנו הופכת למשמעותית ביותר גם עבורם. גם לי קרה מקרה בו בפירוש הייתי שם בשביל ההורים.
 

tlingit

New member
מה?מי? אני מצטרפת לפפריקה

בכל פעם שכן כתבת, אני מצאתי את הדברים מעניינים ותמיד חבל לי שאת לא מרשה לעצמך לכתוב יותר אפילו דברים קצרים. ופפריקה, תודה על תרומתך הרבה לפורום בזמן שניהלת וזו הזדמנות טובה לומר מילה חמה גם לטושטוש שנמצאת כאן תמיד ומשגיחה ועושה כל כך הרבה בנוכחותה המקום לא היה נראה אותו דבר אלמלא הניהול שלך תודה
 

מהמי1

New member
תודה על המלים החמות ../images/Emo74.gif

אשתדל להוסיף רשמים וחויות בעתיד. שנה טובה לכווווולם. מה?מי?
 
לא עזבתי את הליצנות הרפואית ../images/Emo13.gif

הי זוהר, הודעת הפרישה שלי היא רק פרישה מניהול הפורום בלבד. כמו שכתבתי, אני לא מפסיקה להיות ליצנית רפואית אפילו לא לרגע
... אלא בדיוק להפך... וכמובן שאני גם עדיין אהיה כאן בפורום...
תודה על המילים החמות. ובהצלחה גם לך.
 
למעלה