עכשיו אני!! סיפור אמיתי
מעשה שהיה כך היה: לפני כ-10 שנים, כשהייתי בת 14 בערך, התקיימה הופעה של דיויד במועדון הקמלוט בת"א. שמחה נרגשת וטובת לב, לאחר שהצטיידתי באחותי ובבת דודתי, ולאחר תחנונים להוריי שיסיעו אותי, הגענו למועדון. לאחר כשעתיים המתנה (כמובן שהקדמנו) הגיע הרגע המיוחל ונפתחו השערים. אימי הגיע איתנו לקופה בכדי לקנות לנו כרטיסים ולדאוג שנשב ואז הגיע רגע המשבר (קצת דרמה... אני רוצה את הדיסק
): הודיעו לנו באופן חגיגי שהכניסה היא מגיל 25 ומעלה בלבד!! אתם בטח מתארים לכם איזו תחושת אכזבה יכולות לחוש 3 בנות 14 שמחכות שבועות ארוכים להופעה של האומן המוערץ עליהן וכמה דק' לפני תחילת ההופעה מסרבים בכל תוקף לתת להן להיכנס. מעשה שהיה כך היה: לפני כ-10 שנים, כשהייתי בת 14 בערך, התקיימה הופעה של דיויד במועדון הקמלוט בת"א. שמחה נרגשת וטובת לב, לאחר שהצטיידתי באחותי ובבת דודתי, ולאחר תחנונים להוריי שיסיעו אותי, הגענו למועדון. לאחר כשעתיים של המתנה (כמובן שהקדמנו) הגיע הרגע המיוחל ונפתחו השערים. אימי הגיע איתנו לקופה בכדי לקנות לנו כרטיסים ולדאוג שנשב, ואז הגיע רגע המשבר (קצת דרמה... אני רוצה את הדיסק
): הודיעו לנו באופן חגיגי שהכניסה היא מגיל 24 ומעלה בלבד!! אתם בטח מתארים לכם איזו תחושת אכזבה יכולות לחוש 3 בנות 14 שמחכות שבועות ארוכים להופעה של האומן המוערץ עליהן וכמה דק' לפני תחילת ההופעה מסרבים בכל תוקף לתת להן להיכנס. לא עזרו התחנונים, ההבטחה של אימי שתשב לידינו כל ההופעה ותישא באחריות מלאה על כל טיפת אלכוהול ש(לא) נכניס לגופינו ואפילו לא דמעות התנין שלי ושל אחותי(!!), נשארנו בחוץ!!
אז מה הקשר לחניון אתם שואלים? מייד אסביר. לאחר שאני,אחותי ובת הדודה החלטנו להתבצר במקום ושוכנענו ע"י אימי שאין בכך טעם,יצאנו זועמות אל רחבת הכניסה והחלטנו שאנחנו נכנסות אל ההופעה בכל דרך. חפשנו כניסות אחוריות/צדדיות/מהגג/מהמרתף אך לא מצאנו הגיעה תורה של plan B:הגענו לחניון והמתנו בו עד הגעתו של הרכב של דיויד ברוזה (נהוג ע"י צ'יקו שהיה הנהג שלו אז, למי שזוכר). ואכן, כעבור זמן לא רב הגיע הרכב ודיויד יצא מתוכו, ניגשנו אליו (עדיין בוכות) והוריי סיפרו לו את הדרמה הקטנה שהתחוללה זמן לא רב לפני כן (אנו היינו נרגשות מידי בכדי לדבר). לאחר ששמע את הסיפור חייך דיויד את החיוך המפורסם שלו (מה שהרגיע אותנו מעט),חיבק אותנו (מה שהרגיע אותנו הרבה) ואמר שתיכף רותי תבוא ונראה איך היא תוכל לעזור לנו. כעבור כמה דקות הגיעה רותי, שמעה את הסיפור ואמרה שאין שום סיבה לבכות, להופעה הזו היא אמנם לא תוכל להכניס אותנו אך למחרת ישנו אירוע סגור בו יופיע דיויד בהתנדבות במלון שרתון בת"א אליו נוכל להיכנס. חשוב לציין כי האירוע היה מיועד לתורמים אך שמותינו הוספו לרשימת המוזמנים. כמובן שלא היה גבול לאושרנו! למחרת נסענו שוב לת"א (הפעם באוטובוס), הגענו למלון, אמרנו את שמותינו, ונכנסנו ביחד עם כל המכובדים. לאחר ההופעה המדהימה נפגשנו עם דיויד, התחבקנו הצטלמנו והתרגשנו מאוד ,זו הייתה חויה שעד היום מעלה בנו חיוך. אז כל הפגישה עם דיויד בערב המופע התרחשה בחניון מה שמצדיק את השתתפות הסיפור בתחרות, ובלי כל קשר הסיפור מחזק את מה שכולנו כבר יודעים לגבי דיויד וגם לגבי רותי: איזה אנשים מדהימים הם!