ציףציף1000
New member
../images/Emo79.gif ארנולד ליין ../images/Emo79.gif
כפי שאיימתי, אנחנו מתחילים מחדש את פרוייקט השירים. מדי יום יועלה שיר של הפלויד, לפי סדר כרונולוגי של יציאת השירים לאור (פחות או יותר). אתם מוזמנים לנתח את השיר, להביע את דעתכם והתרשמויותיכם. ביקורות נבחרות יתווספו למאמרים שכבר העלינו בסיבוב הקודם של הפרוייקט. והנה הלינק לדברים שנכתבו על השיר בסיבוב הקודם, לעיונכם. ארנולד ליין ארנולד ליין נכתב ע"י סיד בארט, והוקלט באולפני Sound Techniques בלונדון, ב-29 לינואר 1967. את ההקלטות הפיק ג'ו בויד, מאושיות הפסיכדליה הבריטית, ששאף באותם ימים להיות המפיק הקבוע של הפלויד. הקלטת השיר לקחה כיממה. ההקלטה נעשתה כאשר הפלויד היו במו"מ לחתימה על חוזה עם EMI, אך לא היתה וודאות שחוזה כזה ייחתם. מנהלי הפלויד, ג'נר וקינג, מכרו את ההקלטה ל-EMI, כחלק מהחוזה עם הלהקה, ו-EMI הוציאו את השיר כסינגל, כמות שהוא, ב-11 למארס 1967. השיר הגיע למקום ה-20 (המכובד) במצעד הפזמונים הבריטי. האגדה מספרת שמנהלי הלהקה קנו עשרות עותקים מהסינגל, בכוונה לתת לו "פוש" במעלה המצעד. זו היתה פרקטיקה נפוצה (גם אם לא חוקית) באותם ימים. "ארנולד ליין" מספר את סיפורו של בחור מסכן, הגונב לבני נשים מחבלי-הכביסה, כי הוא אוהב ללבוש אותם. בסוף השיר נתפש ארנולד, ומושם בבית האסורים. בארט ביסס את השיר על מקרה אמיתי, אשר קרה בקיימברידג' והיה ידוע לו: אמו של סיד, כמו גם אמו של ווטרס, שגרה בסמוך, נהגו להשכיר חדרים לסטונדטיות שלמדו באוניברסיטה בעיר. האמהות ספרו לבניהן על העלמותם של לבניהן של הסטודנטיות מהחבל, והסיפור עשה כנפיים בעיר. גם ליבי גאודזן, שהיתה חברתו של סיד בקיימברידג', העידה שהיא זוכרת את הפרשה. מה דעתכם על השיר?
כפי שאיימתי, אנחנו מתחילים מחדש את פרוייקט השירים. מדי יום יועלה שיר של הפלויד, לפי סדר כרונולוגי של יציאת השירים לאור (פחות או יותר). אתם מוזמנים לנתח את השיר, להביע את דעתכם והתרשמויותיכם. ביקורות נבחרות יתווספו למאמרים שכבר העלינו בסיבוב הקודם של הפרוייקט. והנה הלינק לדברים שנכתבו על השיר בסיבוב הקודם, לעיונכם. ארנולד ליין ארנולד ליין נכתב ע"י סיד בארט, והוקלט באולפני Sound Techniques בלונדון, ב-29 לינואר 1967. את ההקלטות הפיק ג'ו בויד, מאושיות הפסיכדליה הבריטית, ששאף באותם ימים להיות המפיק הקבוע של הפלויד. הקלטת השיר לקחה כיממה. ההקלטה נעשתה כאשר הפלויד היו במו"מ לחתימה על חוזה עם EMI, אך לא היתה וודאות שחוזה כזה ייחתם. מנהלי הפלויד, ג'נר וקינג, מכרו את ההקלטה ל-EMI, כחלק מהחוזה עם הלהקה, ו-EMI הוציאו את השיר כסינגל, כמות שהוא, ב-11 למארס 1967. השיר הגיע למקום ה-20 (המכובד) במצעד הפזמונים הבריטי. האגדה מספרת שמנהלי הלהקה קנו עשרות עותקים מהסינגל, בכוונה לתת לו "פוש" במעלה המצעד. זו היתה פרקטיקה נפוצה (גם אם לא חוקית) באותם ימים. "ארנולד ליין" מספר את סיפורו של בחור מסכן, הגונב לבני נשים מחבלי-הכביסה, כי הוא אוהב ללבוש אותם. בסוף השיר נתפש ארנולד, ומושם בבית האסורים. בארט ביסס את השיר על מקרה אמיתי, אשר קרה בקיימברידג' והיה ידוע לו: אמו של סיד, כמו גם אמו של ווטרס, שגרה בסמוך, נהגו להשכיר חדרים לסטונדטיות שלמדו באוניברסיטה בעיר. האמהות ספרו לבניהן על העלמותם של לבניהן של הסטודנטיות מהחבל, והסיפור עשה כנפיים בעיר. גם ליבי גאודזן, שהיתה חברתו של סיד בקיימברידג', העידה שהיא זוכרת את הפרשה. מה דעתכם על השיר?