האלבום החדש של דיויד בדרך אליכם

[glitter8]

../images/Emo79.gifהאלבום החדש של דיויד בדרך אליכם

כיצד התוודעתם לדויד ברוזה? מה גרם לכם לאהוב אותו? האם יש סיפור מרגש ו/או מצחיק שעומד מאחורי זה? אנו מזמינים אתכם להשתתף בתחרות ואולי להיות אחד מ-8 הגולשים שיקבלו מאיתנו עותק מהאלבום החדש של דויד - Night Dawn. כל מה שעליכם לעשות הוא לספר לנו, כתגובה להודעה זו - מה הסיפור שלכם עם דויד ברוזה?סדגש| דויד ברוזה שר TOWNES VAN ZANDTבחנויות ברחבי העולם ובארץ! שיחת טלפון-קופסת נעליים-אלבום.. דויד ברוזה, אחד האמנים המוערכים והחשובים במוסיקה הישראלית אשר הקריירה המוסיקלית שלו חוצה גבולות ויבשות יוצא באלבום קסום ומיוחד. ואן זאנט,אחד מאמני הקאנטרי הגדולים בארצות הברית ציווה לאחר מותו להעביר שירים שכתב, שנמצאו בקופסת נעליים, לחברו דויד ברוזה להלחנה. 12 שנה אחרי, יוצא האלבום לאור בארץ וברחבי העולם. שנים עשר שירים חדשים באנגלית אשר הולחנו עובדו והופקו ע"י ברוזה עם מיטב הנגנים באולפן הניו יורקי. שימו

:

התחרות תסתיים ב-22.03.10.

הנהלת הפורומים תודיע על הזוכים עד כיממה לאחר תום התחרות.

| לאחר שנודיע עליהם בפורום, הזוכים יתבקשו לשלוח במסר אישי לשם המשתמש "תפוז אנשים מודיע" את שמם המלא, כתובתם למשלוח דואר והתחייבות כי קראו את תקנון התחרות.

בכפוף לתקנון התחרות: http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?EntryId=1659189 אנחנו מחכים לשמוע על דויד ועליכם...

 

[altofhen]

שאלה

מי קובע מה הסיפור הזוכה?

 

[glitter8]

תשובה

הנהלת הפורומים

 

[no2much]

הסיפור שלי עם דייויד

הגיטרה, הוירטואוזיות, ההופעות היצירה והאבולוציה מהכבש ה-16 ועד היום, הינם הרבה יותר מראויים להערכה. אך הדבר הפעוט אולי, שחיבר אותי אליו, היה השם. זו היתה הפעם הראשונה שהתוודעתי לעובדה שאדם ישראלי בשם "דוד" כותב את שמו "דויד" ומכנים אותו "דייויד". לאחר מכן יצא ה"בום" שנקראה "האישה שאיתי". שם אהבתי לשמוע את המבטא הדרום האמריקאי בכל מיני אותיות אקראיות כמו: "ט'יו אלוורטו" (מתוך השיר טיו אלברטו), "בריכה מקוד'שת" (מתוך השיר האשה שאיתי). ולסיום הרציני, אני חוזר שוב לברוזה - האמן, היוצר והמבצע הבינלאומי - הוא שלנו ומגיע לנו!

 

[החטא והשופטת]

אה...

רקדתי איתה סמבה במועדון ברזילאי - זה נחשב סיפור? האמת היא שהוא לא יודע לרקוד מי-יודע-מה, אבל אני מאוד התרשמתי מהניסיונות שלו ומהרצון ללמוד. אחר כך סיפרו לי שם שהתנועות המשונות שהוא עשה זה אחרי שהוא ממש השתפר. היה מצחיק וכיף.

 

[החטא והשופטת]

*איתו, לא איתה.

 

[michali36]

הרומן שלי איתו התחיל בתיכון,

חברתי הטובה הכירה לי אותו כשכתבה את מילות השיר 'סיגליות' במחברתה בזמן שיעור משעמם ודנו בו בשקט. אח"כ חרשתי על הדיסקים שלו, החומרים שמהם עשויה אהבה זכור לי במיוחד לטובה. אחרי כמה שנים של הפוגה, הגעתי לסידני, אוסטרליה, לבדי, בודדה כזאב ערבות, הגעתי ביום הראשון לבית האופרה המקסים והדבר הראשון שראיתי שם היה שברוזה מתעתד להופיע שם באותו שבוע! מיד רכשתי כרטיס למרכז היציע וכעבור שלושה ימים התייצבתי נרגשת במקום. דיויד שר שירים בעברית, אנגלית, ספרדית וערבית והיה מדהים , מקסים וכיף חיים. בזכותו הרגשתי קצת פחות רחוקה ובודדה.

 

[Ilanit007]

מצדה 1993

פסטיבל ערד הופעה לאור הזריחה. אחד הפרצופים הראשונים בקליפ הידוע של "באנו לכאן מתחת לשמיים" זו אני (וגם אחותי)

נצ'בעת.

 

[glitter8]

יש תמונה להוכחה?

 

[zulu7]

הסיפור שלי עם דייויד ברוזה ../images/Emo168.gif ../images/Emo232.gif

בדיוק התחלתי לצאת עם בחורה חדשה, שהיום היא אשתי (כבר 19 שנים!)

הזמנתי אותה להופעה של דייויד ברוזה ביום הסטודנט, היה מדהים! האוירה, החיבור שלנו למוזיקה והשירים שלו, ובמיוחד ל"שיר אהבה בדואי" ולשיר "האשה שאיתי" היה משהו שונה, מקרב ומאד מיוחד. אני זוכר גם שביקשנו מהתקליטן שישים את השירים הללו בחתונה, וגם עכשיו, אחרי כל-כך הרבה שנים, המוזיקה של ברוזה נוגעת לנו בנשמה ומחממת את ה-

. זמר שקסמו ויצירתו רק משתבחים עם השנים!

 

[בטי369]

דיויד בשבילי...

הייתי בגילה של ביתי הבכורה כששמעתי לראשונה את דיויד בתחילת שנות ה80 נערה מתבגרת מאוהבת באהבה מחכה שיגיע הגבר עם הלב הרומנטי עם זר סיגליות ינגן וישיר לי מתחת לחלון.. כל כך חרשתי על התקליט עד שנאלצתי לקנות לאחי חדש ואת הישן להחביא מתחת למזרן (למי שלא הבין המערכת היחידה בבית עם התקליט היסטרי היו שיכים לאחי שלמבצר חדרו אסור בתכלית האיסור היה לי להכנס...) כשהתגיסתי לקחתי איתי לקיבוץ את עטיפת התקליט הישן ועליו כתבתי "אם היית יודע כמה קולך מרגיש לי בבית היית בא לבקר..." ..ומאז חלפו השנים אבירים הגיעו ועזבו אף אחד מהם לא שר מתחת לחלוני... אני מרגישה שהמוסיקה של דיויד, כמוני, עם השנים שחלפו השתנתה, התמלאה, התבגרה, נודדת רחוק אבל תמיד חוזרת הביתה. אני מתרגשת תמיד לשמוע שיר של דיויד שמתנגן, חיוך נמרח על פני לפעמים אפילו לחיי מאדימות.. אולי עוד יום אחד הוא יגיע וישיר לי תחת חלוני. לחיי האהבה והמוסיקה הנפלאה.

 

[SHANILIROY]

סיפור אהבה

דיויד הוא פס הקול שמלוה את החיים שלי ,דיויד מספר תמיד שאנחנו נפגשים(ומדגים עם היד )מאז שאת כזאת קטנה .. וזה תמיד מצליח להביך אותי .מאז גיל 13 ועד גיל 18 ליוותי אותו כמעט לכל הופה מאילת ועד הצפון הרחוק ,בטרמפים ,אוטובוסים ,רכבת ,עם פועלי הבמה שלו ,מה לא עשיתי כדי להגיע להופעות ... ומאז אני כמובן ממשיכה בתדירות קצת יותר נמוכה ,עברתי איתו זמנים טובים ופחות טובים ,חתונה ,לידות ,וגם מות של אנשים קרובים .ליויתי אותו בהרבה תקופות ,והוא ליוה אותי ,אם זה בטלפונים מרגשים בחול יום לפני חתונתי ,אם זה במיילים אישים וכו' וכו' . לא מזמן אפילו הצלחתי לארגן שיופיע בנופש השנתי באילת מהעבודה ,זה היה בהחלט אחד השיאים מיני רבים .. וואוו יש עוד המון סיפורים ,חוויות וחברים טובים שהכרתי במהלך ההופעות חלקם חברים לחיים ,כך שאני אסכם איך שדיויד ניסח את זה הפכנו למשפחה

 

[glitter8]

וברקע יושב לו

איתן קמפבל-המנהל של אתר מצדה.

 

[lile0]

הסיפור שלי

כשהייתי ילדה, קיבלתי במתנה קלטת עם אוסף שירים שהכינה המדריכה בתנועת נוער שהייתי בה, אחד מהשירים היה סיגליות. התאהבתי! ביררתי מי הזמר, וקניתי את הקלטת הראשונה שלי.(לקט ראשון). עם הזמן קניתי את כל האלבומים והתחלתי ללכת להופעות. אחת ההופעות הראשונות שרציתי ללכת אליהן היתה בקאמלוט בת"א, שכנעתי את אחותי להצטרף ואת הורי להסיע, כשהגעתי לשם, נתקלתי בבעיה קלה-הכניסה לשם היא מגיל 23 ואני הייתי בת 12... נסיונות השכנוע של הורי לתת לי להיכנס לא עזרו כמובן, וכך עמדנו שתי ילדות בוכות מחוץ למועדון. ואז פתאום הגיעו רותי ודיויד,שמעו את הסיפור, והחליטו לתת לנו כרטיסי כניסה להופעה שהתקיימה למחרת במקום אחר. הבנתי שחוץ מזמר טוב הוא גם אדם טוב. מאז ועד היום,הייתי באינספור הופעות, ובכל פעם דויד מוסר ד"ש להוריי

 

[handlessman]

הסיפור שלי.. הכל או כלום

הכל התחיל בזכות הגיטרה - התחלתי ללמוד לפני כמה שנים טובות, ואחד השירים הראשונים שלמדתי היה "יהיה טוב" של דויד. לאחותי יש כל מיני דיסקים, חלק גדול מהם אפילו אין לה מושג מאיפה הגיעו אליה. אחד מהם היה "זה הכל או כלום", אז ביקשתי אותו ממנה בשביל לשמוע קצת וישר נדלקתי. אני שומע מלא סגנונות של מוזיקה, אבל עדיין אפשר להשוות את הכמות שאני שומע דויד לכמות של כל השאר ביחד. באמת שדויד מהווה דמות מפתח בחיים שלי - אני מנגן ושר שירים שלו, יש לי לא פחות ולא יותר מ-17 דיסקים שלו + כל ההופעות החיות ב-DVD שיצאו, תלויים לי על הקיר בחדר פוסטרים מהופעות שלו במצדה (שהלכתי עם הפורום) ופינה בחדר שמוקדשת לכל מיני פריטים שקשורים אליו.. האמת שאין מילה אחרת לקרוא לזה חוץ מהערצה, אבל אני לא אוהב לקרוא לזה ככה כי זה ישר מביא לי אסוציאציות של סגידה שהיא דבר שלילי.. הכוונה בדמות מפתח היא שמעבר לעובדה שאני שומע, מנגן ושר את השירים שלו, אני חי על-פי השירים שלו - יש לי שירים שלו שמתאימים לכל מצב רוח שבו אני נמצא, ושורות / משפטים משירים שלו שמהווים עבורי מוטוים לחיים. העיקרי שבהם הוא במקרה "זה הכל או כלום". בתור אחד שהתגייס לאחרונה לחטיבת הצנחנים והתאמן כשנה וחצי באינטנסיביות לקראת הצבא, למדתי הרבה על מנטאליות ועל איך לא לוותר לעצמי כשקשה, ולקחתי את המשפט הזה כמוטו למיונים ולגיבושים השונים. הוא עזר לי להבין שברגע האמת אין מקום לטעויות, ככה שאו שהולכים על כל הקופה בכל הכוח, או שעדיף לא לעשות בכלל. האחרון (והאחרון בהחלט) שבגיבושים היה לפני מס' ימים ליחידות המיוחדות של החטיבה, וכ"כ חזק המשפט הזה נטמע בי שהרצתי אותו לעצמי במוח הלוך ושוב תוך כדי שאני זוחל ויורק דם. המחשבה הפכה למילמול והמילמול הפך לדיבור, ומהצד הדבר היה יכול להיראות טיפה ביזארי, אבל אני משוכנע שזה עזר (התוצאות ביום שני הקרוב). אגב, לאחרונה אחותי התחילה גם לשמוע אותו קצת ונדלקה אף היא, וכבר יש לה תוכניות ללכת איתי למצדה בקיץ הקרוב.. אני מקווה שבכלל יצא לי להגיע להופעה - אם במקרה היא תיפול על הרגילה שתהיה אמורה להיות לי בערך באותה תקופה. אם כן - לא יהיה מאושר ממני. אני יודע שיצא קצת ארוך, אבל כזה אני... הכל או כלום.

 

[glitter8]

הצלחת לרגש אותי,

וגם למדתי ממך משהו חשוב..אז תודה על החפירה, זה דווקא השתלם למי שקרא עד הסוף.. זה הכל או כלום ובהחלט מגיע לך חולצה ותקליט

 

[handlessman]

תודה =]

בסופו של דבר אני בגדוד פתן (101)...

 

[עלמתיה]

סיגליות

הכרנו ביום הולדתי ה-16. אהבה ראשונה... מה אפשר לספר על אהבה ראשונה? נראה כאילו כל המילים שבעולם לא יספיקו, מה גם שחלפו מאז עשרים שנים. עשרים שנים והוא עדיין חלק מחיי. ארבע שנים היינו יחד. הוא התגייס לגבעתי ואני ליוויתי אותו ביום הגיוס עם משפחתו. לא הפסקתי לבכות. פחדתי מהשירות הצבאי, פחדתי שהוא יהרג לי. הוא צחק לפחדים שלי. בינתיים הוא סיים טירונות ומסלול כלוחם. גם אני התגייסתי. קצת לפני השחרור שלי, החלטנו להפרד. הצבא הרחיק ביננו. לא הצלחנו להפגש הרבה. בשיחה אל תוך הלילה, שכללה הרבה דמעות, הבעתי את החשש שאנחנו יחד מתוך הרגל ולא מתוך רצון. קבענו לעשות הפסקה ולדון שוב בקשר מאוחר יותר. ביום הולדתי קיבלתי זר פרחים ללא מכתב. בהתחלה לא ידעתי מי שלח לי את הזר, ואז הוא התקשר... "קיבלת את הפרחים?" הוא שאל "זה ממך?" קראתי "למה לא צירפת פתק?" היתה שתיקה "לא קיבלת את המכתב?" הוא שאל אחרי רגע מתברר כי הוא לא יצא בשבת ולכן ביקש מחבר שישלח בשמו את הפרחים. לדבריו הוא כתב לי מכתב ונתן אותו לחברו, אך המכתב מעולם לא הגיע לידיי. ניסיתי לבקש ממנו לספר לי מה היה במכתב, אך הוא סירב. תוך כדי השיחה איתו, היה לי טלפון נוסף ובו אמא שלי הודיעה לי שאבי עומד לעבור ניתוח לב. כמובן שזה קטע את המשך השיחה. מעניין אם במקרה אחר הייתי מצליחה לחלץ ממנו את תוכן המכתב. חודשיים אחר כך השתחררתי. שבוע לאחר השחרור אמו התקשרה אליי בבוקר בבכי "הוא נהרג!" היא זעקה. לספר שבחופשת השחרור החלטתי כי אני רוצה לסיים את ההפסקה ולחזור אליו? זה אף פעם לא נשמע לי אמין במיוחד... ובכל זאת כך היה. מה זה משנה? הוא כבר לא ידע זאת לעולם. את השבעה העברתי בבית הוריו, בחדרו - מעניקה לבני משפחתו את האהבה שלא הספקתי להעניק לו. לפעמים אני אומרת שחזרתי אליו, למרות שהוא כבר לא היה שם. במהלך השבעה הגיע לבית חברו הטוב, זה ששלח עבורי את הפרחים. ניגשתי אליו וביקשתי שיגלה לי מה היה במכתב שלא הגיע לידיי. "את לא יודעת?" הוא תמה "הוא כתב לך את המילים של השיר סיגליות. הוא סיפר לי כמה את אוהבת את דיוויד ברוזה וחשב שאם תקראי את המילים של השיר, תביני שהוא איתך מתוך אהבה ולא מתוך הרגל"... גם לפני כן אהבתי את השיר "סיגליות". מאז מותו, השיר קיבל משמעות נוספת. כך גם שאר יצירתו של דיוויד ברוזה

 

[מרווה אדומה]

כאשר הייתי במצב-רוח מלנכולי עקב טיפולי-פוריות

שכשלו, בעלי רצה לעודד את רוחי והזמין לנו כרטיסים להופעה של דיויד ברוזה באמפיתיאטרון ביישוב עין-הוד הסמוך לחיפה. נהניתי ביותר לשמוע את דיויד שר ממיטב שיריו, הוא והגיטרה עליה הוא פורט במיומנות כה רבה הכניסוני למין עולם קסום של שירים הבוקעים מהנשמה וכאשר הוא שר את שירו הידוע: "יהיה טוב" - ידעתי שיהיה טוב גם אצלי. לימים - לא התבדתי.

 

[glitter8]

חברים-התחרות הסתיימה!../images/Emo220.gif

נא לא לשלוח עוד סיפורים, תודה לכל החברים שהשתתפו, אתם מוזמנים להישאר איתנו בפורום הכי משפחתי בתפוז

הזוכים המאושרים יקבלו הודעה על הזכיה ממש בקרוב! וכמובן מוזמנים לחלוק איתנו את חווית ההאזנה של הדיסק.

NIGHT DAWN