גמאני הייתי
לאוהבי הופעות הפסנתר- זה מאד שונה עכשיו. יש להקה, יש רעש, פחות אינטימיות, בחלק מהשירים זה נשמע טוב וגם מוסיף, אבל בחלק מהשירים קשה שלא להתגעגע לגוד אולד אביתר+פסנתר (או סינתי) בשירים הראשונים הוא אפילו קצת נבלע בתוך כל הגיטרות והרעש. אח"כ זה התאזן. השירים מעובדים בצורה שמתאימה ללהקה ויש אווירה של מופע רוק. הבארבי היה מפוצץ, לא ראיתי את המקום בחיים ככה והייתי בהמון הופעות שם. זה מאד נחמד ומרגש, ומי שלא אוהב לעמוד - שיזמין מקומות הרבה (!) זמן מראש. ביי