ציףציף1000
New member
../images/Emo79.gif Astronomy Domine ../images/Emo79.gif
אסטרונומי דומינה (כך מבטאים את השם, שהוא בלטינית), היה השיר שעליו עבדו הכי הרבה בעת ההקלטות. זה היה השיר הכי מסובך להקלטה, ונדרשו 14 טייקים עד שהלהקה היתה מרוצה ממנו. כבר כאן יש עדויות על כך שבארט היה משנה את המנגינה כל פעם שניגנו, ומבלבל את המפיק, שהיה רושם - ידנית - היכן כל קטע אמור להיות. אסטרונומי הוא השיר הראשון באלבום, ואולי השיר החשוב בו, מבחינת 'הצהרת הכוונות' של הלהקה, והשאפתנות שלה. לעומת Interstellar או Pow R זהו לא שיר מאולתר, חופשי, אלא שיר מאוד מאוד מובנה, עם התחלה שקטה, קרשצ'נדו רועש ונגינה חד משמעית. הנה דברים שנכתבו בסיבוב הקודם. מה דעתכם? האם יש לכם מה להוסיף על הדברים? לחלוק עליהם? להסכים אתם? רעיונות מקוריים חדשים? אמילי: אח.. איזה פתיחה לאלבום... מתחיל מהקריאה בכמו כרוז של נמל תעופה את שמות הכוכבים ואתה מרגיש כאילו אתה ממש עומד ליסוע לשם.. ואחר כךהמילים הכל כך אווירתיות האלה שמעבירות אותך לתוך העולם הפנימי של בארט ואולי המראות שראה בחלומו או בהזיותיו. ידוע שבארט היה מושפע מאוד מאסטרונומיה באותה תקופה אבל מעבר לשמות הכוכבים הוא משתמש במילים שמתארות צבעים ותחושות..lime and limpid green, the fight between the blue you once knew.. וזה מכניס את השומע לאווירה חללית פסיכדילת שכזו שנשמרת עד סוף האלבום... חוץ מזה סולו הגיטרה החזיר אותי לימי המוקדמים כחובבת גראנג´. לא יודעת למה אבל הוא נורא הזכיר לי את נירוונה...but maybe thats just me...כששמעתע את השיר לראשונה אמרתי לעצמי :"מה? גם את הגראנג´ הם המציאו?"... Gingerbread Man: המרוץ לחלל השיר הראשון ולפי דעתי גם הממכר ביותר באלבום המופתי The Piper At The Gates of Dawn. הוא מתחיל בהקלטות של שידורים מהחלל אל כדור הארץ - כנראה בהשפעת המרוץ לחלל שהיה אז בשיאו בין רוסיה הקומוניסטית לארה"ב הקפיטליסטית - מה שהשאיר את בריטניה איפשהוא באמצע בין שתי המעצמות, ונתן לה מבט אובייקטיבי ומפוכח על העניין (עד כמה שאפשר לקרוא לבריטניה של סוף שנות השישים מפוכחת). אני חושב שזה אחד מהשירים המבריקים ביותר של הפלויד´ס עם גיטרות מחשמלות ועבירה תת ימית (או על חללית - תחליטו אתם מה ההבדל) דבר המראה כמה גדול היה הכשרון של בארט לשלב אפקטים עם דברים אקטואלים, מוסיקה מבריקה וליצור שירים ענקיים. בייחוד אהבתי את הירידות בגובה הצלילים בתחילת כל פזמון. בארט משתמש פה בקול מאוד מונטוני שממש מקסים וממש מהפנט אותך בכל מקרה לדעתי אין פתיחה יותר מתאימה מזו לאלבום הענק הזה. Pink Floydror: בהחלט שיר ממכר, ואני חושב שהוא הפסגה, או מרכז העיניינים ב-Piper, שיר שמעין מזמין אותך לטקס כזה מסתורי ומפחיד..
אבל עדיין שומר על ההומור הילדותי של בארט FloyDvir: זה אחד מהשירים שאני יותר אוהב מתקופת בארט! לא יודע למה! אני אוהב מאוד לשיר את השיר הזה!! כיף כזה מוזיקה פסיכודלית מצוינת!!! ציףציף1000: "אסטרונומי" הוא, כפי שכבר נאמר, מסע ב"חלל" שהוא, למעשה, החלל הפנימי. לבארט היה עניין עמוק באסטרונומיה ואסטרולוגיה באותה תקופה, ובשיר זה בא העניין לידי ביטוי. אגב, האדם שקולו נשמע מקריא את שמות הכוכבים בתחילת השיר, הוא פיטר ג´נר, מנהל הלהקה דאז. השיר שומר על מתח לכל אורכו, עד הסיום בו מואט הקצב - והאקורד האחרון, המסיים את השיר ב"תרועה".
אסטרונומי דומינה (כך מבטאים את השם, שהוא בלטינית), היה השיר שעליו עבדו הכי הרבה בעת ההקלטות. זה היה השיר הכי מסובך להקלטה, ונדרשו 14 טייקים עד שהלהקה היתה מרוצה ממנו. כבר כאן יש עדויות על כך שבארט היה משנה את המנגינה כל פעם שניגנו, ומבלבל את המפיק, שהיה רושם - ידנית - היכן כל קטע אמור להיות. אסטרונומי הוא השיר הראשון באלבום, ואולי השיר החשוב בו, מבחינת 'הצהרת הכוונות' של הלהקה, והשאפתנות שלה. לעומת Interstellar או Pow R זהו לא שיר מאולתר, חופשי, אלא שיר מאוד מאוד מובנה, עם התחלה שקטה, קרשצ'נדו רועש ונגינה חד משמעית. הנה דברים שנכתבו בסיבוב הקודם. מה דעתכם? האם יש לכם מה להוסיף על הדברים? לחלוק עליהם? להסכים אתם? רעיונות מקוריים חדשים? אמילי: אח.. איזה פתיחה לאלבום... מתחיל מהקריאה בכמו כרוז של נמל תעופה את שמות הכוכבים ואתה מרגיש כאילו אתה ממש עומד ליסוע לשם.. ואחר כךהמילים הכל כך אווירתיות האלה שמעבירות אותך לתוך העולם הפנימי של בארט ואולי המראות שראה בחלומו או בהזיותיו. ידוע שבארט היה מושפע מאוד מאסטרונומיה באותה תקופה אבל מעבר לשמות הכוכבים הוא משתמש במילים שמתארות צבעים ותחושות..lime and limpid green, the fight between the blue you once knew.. וזה מכניס את השומע לאווירה חללית פסיכדילת שכזו שנשמרת עד סוף האלבום... חוץ מזה סולו הגיטרה החזיר אותי לימי המוקדמים כחובבת גראנג´. לא יודעת למה אבל הוא נורא הזכיר לי את נירוונה...but maybe thats just me...כששמעתע את השיר לראשונה אמרתי לעצמי :"מה? גם את הגראנג´ הם המציאו?"... Gingerbread Man: המרוץ לחלל השיר הראשון ולפי דעתי גם הממכר ביותר באלבום המופתי The Piper At The Gates of Dawn. הוא מתחיל בהקלטות של שידורים מהחלל אל כדור הארץ - כנראה בהשפעת המרוץ לחלל שהיה אז בשיאו בין רוסיה הקומוניסטית לארה"ב הקפיטליסטית - מה שהשאיר את בריטניה איפשהוא באמצע בין שתי המעצמות, ונתן לה מבט אובייקטיבי ומפוכח על העניין (עד כמה שאפשר לקרוא לבריטניה של סוף שנות השישים מפוכחת). אני חושב שזה אחד מהשירים המבריקים ביותר של הפלויד´ס עם גיטרות מחשמלות ועבירה תת ימית (או על חללית - תחליטו אתם מה ההבדל) דבר המראה כמה גדול היה הכשרון של בארט לשלב אפקטים עם דברים אקטואלים, מוסיקה מבריקה וליצור שירים ענקיים. בייחוד אהבתי את הירידות בגובה הצלילים בתחילת כל פזמון. בארט משתמש פה בקול מאוד מונטוני שממש מקסים וממש מהפנט אותך בכל מקרה לדעתי אין פתיחה יותר מתאימה מזו לאלבום הענק הזה. Pink Floydror: בהחלט שיר ממכר, ואני חושב שהוא הפסגה, או מרכז העיניינים ב-Piper, שיר שמעין מזמין אותך לטקס כזה מסתורי ומפחיד..
אבל עדיין שומר על ההומור הילדותי של בארט FloyDvir: זה אחד מהשירים שאני יותר אוהב מתקופת בארט! לא יודע למה! אני אוהב מאוד לשיר את השיר הזה!! כיף כזה מוזיקה פסיכודלית מצוינת!!! ציףציף1000: "אסטרונומי" הוא, כפי שכבר נאמר, מסע ב"חלל" שהוא, למעשה, החלל הפנימי. לבארט היה עניין עמוק באסטרונומיה ואסטרולוגיה באותה תקופה, ובשיר זה בא העניין לידי ביטוי. אגב, האדם שקולו נשמע מקריא את שמות הכוכבים בתחילת השיר, הוא פיטר ג´נר, מנהל הלהקה דאז. השיר שומר על מתח לכל אורכו, עד הסיום בו מואט הקצב - והאקורד האחרון, המסיים את השיר ב"תרועה".