Atom Heart Mother

afon

New member
איזה יופי

אחת היצירות הכי טובות של הפלויד. הפזמון החוזר הוא פשוט מצוין, גורם ממש לעילוי שכזה. הנגינה של גילמור מגיעה לאחד השיאים שלה, לטעמי רק ב"פאט אולד סאן" גילמור משתווה לסולו שלו מ"אטום הארט". מה שהוא מוציא מהגיטרה שווה עוד חצי שעה של אופרה. פשוט נגינה מרגשת ואדירה. מייסון עושה שם עבודה שאי אפשר לבקש יותר. מוציא ומכניס קטע מקטע ובאמת בזכותו היצירה לא נשמעת משעממת לרגע. אין מה להגיד, כל פעם שאני שומע את היצירה הזאת אני כולי נכנס לאוירה שלה ולא יכול להתנתק ממנה אפילו לשניה.
 

Liorking

New member
יצירת מופת

צריך מצב רווח כי זה כול לפעמים להרדים, אבל כשמקשיבים טוב פשוט כיף לשמוע. הקטע היחיד המעצבן זה כמה הדקות הארוכות של אקורד דיסוננטי שחוזר על עצמו. לא נורא, שלמות תגיע כעבור 3 שנים.
 
דעת המיעוט

אני עדיין לא מתרשמת מהיצירה הזו. לא רק שהיא לא נראית לי יצירת מופת, אלא שהיא משעממת אותי לחלוטין, וקשה לי לקשר בינה לבין כל מה שהפלויד עשו באותה תקופה, ולאחר מכן. אין ב-AHM שום רעיון מוסיקלי טוב, אף לא אחד. הריף של גילמור היה אולי יכול לשמש בסיס לשיר אחר, מוצלח יותר, אם הפלוידים היו עובדים על היצירה בעצמם. אבל הם זנחו אותה איפשהו באמצע, נסעו לסיבוב הופעות, והשאירו לרון גיסין לסיים את העבודה - והוא עשה מה שבא לו, על פי טעמו. גיסין היה אחראי לכל התיזמור ולמקהלה. הוא גם לא הסתדר בכלל עם התזמורת - שהיתה מורכבת מנגנים קלאסיים שהתייחסו בזלזול לרוק, ולא נשמעו לו - ולכן הוא נאלץ להביא מנצח חיצוני, שירסן אותם. מה הקשר של זה לפינק פלויד? לא ברור לי.
 
בעיקרון אני מסכים איתך

אבל יש בה כמה קטעים נחמדים שלמרבה הצער חוזרים על עצמם יותר מידי פעמיים השיר הזה הוא באורך גדול פי שתיים ממה שהוא צריך להיות
 

Shakty

New member
דעתי משתנה בתקופות שונות

כשהייתי צעיר ופרוע הייתה חוויה ממש קרלוס קסטנדית עם הפודינג המדהים הזה... אני מסכים איתך ציף ב100% זאין קשר בין זה לבין פליוד בכלל - אבל בתור יצירה קלאסית מודרנית עם שילוב של רוק זה פאקינג מדהים. בשלב זה ארצה להמליץ גם על הDVD שנער הפרחים שלנו דיבר עליו שבוע שעבר. איכות התמונה לא משהו אבל האימפקט של ההופעה עם אורקסטרה שלמה ומקהלה - וואו. אם מתיחסים לזה כאל יצירה קלאסית מודרנית אז ברור שזה לא ברמה מספקת. תשמעו את ליגטי או את ברטוק. עדיין יש משהו ביצירה הזו - כמו הריף של רייט שחוזר על עצמו וברקע כינור - יש לא מעט רגעים של חסד בתזמור ותזמור נכון יודע להוציא המון רגש. כל הביקורת שלך מצודקת אבל עדיין יש לי צמרמורות בקליימקס של היצירה - וזה הכל בעיני.
 

vegetable man

New member
זה כלל וכלל לא מיעוט

ואני לא בטוח שדעת האנשים בפורום מייצגת את דעת אוהדי הפלויד בכללותה.
 
be that as it may

נראה לי שרוב חברי הפורום אוהבים את היצירה - וזה כמובן בסדר גמור ואחלה.
 
"שיר היום" נדחה למחר

עקב מגבלות בלתי צפויות. אז יש לכם עוד יום לדסקס על Atom Heart Mother - הפרה עם האלבום!
 

holo

New member
טוב..

ליצירה בהחלט יש כמה קטעים מצוינים כמו הסולו גיטרה וכמו הקטע שחוזר על עצמו, כל השאר לדעתי בזבוז של הזמן, היצירה פשוט נמתחת יותר מדי ואני כבר לא יכול להקשיב לה. אין אחדות, אין צליל פלוידי, יותר קטעים חלשים מאשר קטעים טובים. למרות זאת יש קטעים שאני ממש אוהב משם כמו החצוצרות עם התיפוף המיוחד של מייסון בפזמון, והסולו המערבוני של גילמור והקטע הצר של הקלידים. מגיע להם כל הכבוד על התעוזה.
 

Pitudi

New member
אחד השירים היפים שנוצרו אי פעם

ציף, המלצתי שלי תעשני נרגילה/תורידי שוט שתיים של משקה אלכוהולי לאחר מכן תחשיכי את החדר.. שימי את האטום הארט מד'אר עם אוזניות עיצמי את האוזניים, ותיתמסרי ליצירה אם אז את לא אהבת...אז...את משוגעת
 

itaikuskus

New member
מה היא בחטיבת ביינים?

חוץ מזה, מוסיקה שומעים כמוסיקה, לא משהו לשים ברקע כשאתה משתכר/מתמסטל/מעשן נרגילה (למה אתה מעשן נרגילה?! זה הדבר הכי מיותר בעולם), ככה שאני מתנגד לתפיסה הזאת, זה כמו שבעצם סתם תשים בחדר את היצירה ותחשוב שהיא הכי משעממת ובנאלית. פינק פלויד לא עשו מוסיקה כדי שתתמסטלו ותגידו "וואו, אני לא מבין את זה, זה נהדר!" זהו, לקחתי את זה קצת רחוק מדי, אבל הבנת את הנקודה שלי.
 

itaikuskus

New member
"חח" לא.

במוסיקה של הפלויד הושקעה הרבה מחשבה והרבה תכנון, הם הרבה יותר מחבורה של דלוקים שאוכלים איזה קרטון ורואים מה יוצא. הנקודת מבט הזאת היא מוטעית, וכלל לא מקובלת. גם הוספת את ה"חח" הנבוך הזה בסוף, מה שגרם לי לחשוב, אם אתה באמת חושב שככה זה היה, על מה אתה מבסס את הטענה הזאת?
 

THC MaN

New member
לאיש הכבד

ה"חח" בסוף בא להגיד שאמרתי את זה בצחוק. מעין קריצה לכך שהפלוייד השתמשו בסמים..
 

vegetable man

New member
ה"איש הכבד" צודק

ודבריו הכבדים בהחלט גם מבוססים. הרעיון שפינק פלויד יצרו מוסיקה בעזרת סמים, מגוחך ומופרך ותלוש מהמציאות - והוא משום מה נהיה במחוזותנו סוג של מיתוס. אני מסכים איתו גם לגמרי שעישון או כל סוג של התמסטלות (וכל שכן, נרגילה שזה בעע) זה לא משהו שצריך כדי להנות מהמוסיקה של הפלויד, או בכלל, בדיוק כשם שהם לא היו צריכים אותם כדי ליצור את היצירות המשמעותיות ביותר שלהם, בתקופה ההיא.
 

FuryUri

New member
לא אהבתי...

כשעוד רק התחלתי לשמוע פינק פלויד אחרי 2 דיסקים (WYWH ו DSOTM) התחלתי להיכנס לפורום הזה ולהרבה אחרים וסתם לקרוא בלי להגיב...קיצור...שמעתי את השם Atom Heart Mother הרבה פעמים והחלטתי שהוא יהיה הדיסק הבא שלי... ציפיתי למשהו גדול! משהו מעולה ! משהו מפוצץ!! וכוגדל הציפיה כן גודל האכזבה... בהחלט דיסק מאכזב ( אפילו 3 השירים האמצעיים שהם האור המועט שיש בדיסק לא היו גאוניים כמו שחשבתי שיהיו...) והשיר הזה הוא בהחלט הטע המאכזב ביותר בדיסק... אפילו יותר מ APB ( אין לי מושג למה...אבל הקטע הזה קצת מצחיק אותי :p) קיצור...בהחלט שיר מאכזב... ניסיתי לשמוע אותו כמה פעמים בזמן האחרון חשבתי אולי עכשיו אני אתחבר לזה... באמת קצת נהיה יותר טוב אחרי שקצת פיתחתי סגנון מוזיקלי...אבל עדין מאכזב... אולי אני אשמע את זה עוד כמה פעמים (הרבה כנראה ><) ואני אבין מה ההתלהבות פה :> בינתיים...לא משהו היצירה הזאת...
 

FunkyMonk

New member
אם כל כך התאכזבת

אתה פשוט לא בן אדם של פרוגרסיב - זה בסדר וזה נורמלי, רוב האנשים לא מתחברים לבגנון הזה. מבחינתי זה השיא של הפרוג. (טוב נו אחרי ג'נסיס)
 
למעלה