LTBML - שקט במחלוקת.
הפתיחה של השיר היא פתיחה מעולה לאלבום - קצת סוחף ומהיר על הבאס, מעט מהצילים האינסטורמנטלים שמאפיינים את תחילת התקופה, ואז הריפ והקצב משתנים, והשיר נכנס להילוך 'פסיכודלי'. אם תשימו לב הדו שיח המוזיקלי מאד דומה ל "Brain Damage". המוזיקה לא ממש גאונית, ואם נחזור ונשווה אותה לבריין דמאג', אפשר לראות איזה ממהלחנות לוקחת (Brain Damgae). הסולו של גילמור טוב מאד. השיר קליט וסוחף. זה קצת מחפה על לחן בינוני ועיבוד בינוני שגורמים לו להיות כמעט שיר פסיכודלי רגיל. המילים הם בינוניות, אבל בהחלט נחמדות ומראות על אזכורים לנושאים שונים באותה תקופה. לסיכום: לא אחד הגדולים של הפלויד. פתיחה בהחלט מעולה לאלבום. השיר מחולק לשלושה - הפתיחה, הבית\פזמון והסולו. סכום השיר גדול על סך חלקיו, ובסופו של דבר אנחנו מקבלים עוד שיר טוב של הפלויד, עם האווירה הנכונה.
