The Trial (חלק א')

../images/Emo79.gif The Trial (חלק א') ../images/Emo79.gif

אנו ממשיכים את פרוייקט ניתוח השירים שלנו, עם השיר הכמעט-אחרון ב"החומה", ואחד משירי המפתח באלבום כולו - "המשפט". כזכור, ב-Stop, שהוא קטע מעבר, עצר פינק את סחרחרת הטירוף, וביקש פסק זמן כדי לבחון אם בעצם מה שהוא חשב, אולי איננו נכון. אולי הוא עצמו אשם בכל מה שעובר עליו, מה שקורה לו, ולא כל הדמויות האחרות בחייו: אמו, אשתו, המורים וכיו"ב. וכעת, מתרחש המשפט, שבו פינק שם את עצמו על דוכן הנאשמים.
Good morning, Worm your honor The Crown will plainly show The prisoner who now stands before you Was caught red-handed showing feelings Showing feelings of an almost human nature This will not do Call the schoolmaster! I always said he'd come to no good In the end your honor If they'd let me have my way I could have flayed him into shape But my hands were tied The bleeding hearts and artists Let him get away with murder Let me hammer him today? Crazy Toys in the attic, I am crazy Truly gone fishing They must have taken my marbles away Crazy, toys in the attic, he is crazy You little shit; you're in it now I hope they throw away the key You should have talked to me More often than you did, but no! You had to go your own way Have you broken any homes up lately? Just five minutes, Worm your honor Him and Me, alone Baaaaaaaaaabe! Come to mother baby Let me hold you in my arms M'lord, I never wanted him to get in any trouble Why'd he ever have to leave me? Worm, your honor, let me take him home Crazy Over the rainbow, I am crazy Bars in the window There must have been a door there in the wall when I came in Crazy, over the rainbow, he is crazy The evidence before the court is Incontrovertible There's no need for the jury to retire In all my years of judging I have never heard before Of someone more deserving Of the full penalty of law The way you made them suffer Your exquisite wife and mother Fills me with the urge to defecate! Go on Judge, shit on him! Since, my friend, you have revealed your deepest fear I sentence you to be exposed before your peers Tear down the wall! Tear down the wall! Tear down the wall! Tear down the wall! Tear down the wall! Tear down the wall! Tear down the wall! Tear down the wall! Tear down the wall! Tear down the wall! Tear down the wall! Tear down the wall! Tear down the wall! Tear down the wall! Tear down the wall!​
[התובע]: בוקר טוב, כבודך התולעת התביעה תראה באופן ברור שהאסיר העומד כעת לפניך נתפש "על חם" כשהוא מביע רגשות מביע רגשות שהן כמעט אנושיות זה לא טוב! קיראו למורה! [המורה]: תמיד אמרתי ששום דבר טוב לא ייצא ממנו בסופו של דבר, כבודו, אם היו נותנים לי לעשות כרצוני הייתי יכול לתת לו מנה עד שהיה מתיישר אבל ידיי היו קשורות יפי הנפש והאמנים נתנו לו להמלט מעונש האם תרשה לי להכות בו היום? [פינק]: מטורף צעצועים בעליית הגג, אני מטורף לגמרי התחרפנתי הם בטח לקחו את כל הברגים במוחי [מקהלה]: מטורף, צעצועים בעליית הגג, הוא מטורף [האמא? האשה? סיד?] חרא קטן שכמותך, עכשיו תקבל את המגיע לך אני מקווה שהם יזרקו את המפתח היית צריך לדבר איתי לעיתים יותר קרובות, אבל לא.. היית צריך ללכת בדרכך הרסת משפחות כלשהן לאחרונה? רק חמש דקות, כבודו התולעת תן לי אותו לבד [האמא]: בייב.... בוא הבית לאמא תן לי לחבק אותך בזרועותיי כבודו, מעולם לא רציתי שהוא יסתבך למה הוא היה צריך לעזוב אותי? כבודו התולעת, תן לי לקחת אותו הביתה [פינק]: מטורף מעבר לקשת, אני מטורף סורגים בחלון בטח היתה דלת כאן בחומה כאשר נכנסתי [מקהלה]: מטורף, מעבר לקשת, הוא מטורף [השופט]: הראיות בפני בית המשפט הינן חד משמעיות אין צורך שהמושבעים יחליטו בעניין בכל שנותיי כשופט מעולם לא שמעתי על מישהו שהגיע עונש מלא על פי החוק יותר ממנו הדרך שבה גרמת להם סבל לאשתך ואמך העדינות ממלאת אותי בצורך לחרבן! [מקהלה]: קדימה, השופט, תחרבן עליו! [השופט]: מכיוון שגילית את פחדך הגדול ביותר, ידידי אני שופט אותך להחשף בפני עמיתיך תהרסו את החומה! [מקהלה]: תהרסו את החומה! תהרסו את החומה! תהרסו את החומה!
 
חלק ב'

למרות שלכאורה המהלך שקורה בשיר הוא פשוט, בחינה מקרוב מראה מצב מסובך ועמום הרבה יותר. ווטרס, כהרגלו, מאשים ומזכה את עצמו בו זמנית. (והוא עושה את זה גם במציאות, עד היום. כך, לדוגמא, בראיונות שהוא נתן בשבועות האחרונים לעתונות הבינלאומית, בכל מקום בו הוא מופיע. באחד הראיונות, למשל, הוא אומר (בפרפרזה): "שגיתי כאשר אכפתי על הפלויד את הדעות שלי (באלבומים). זה היה בגלל שכל כך היה לי חשוב להגן על המורשת של הפלויד. אבל אי אפשר לאכוף את זה על אנשים שחושבים אחרת ממך." היינו, ווטרס בו זמנית מכיר בכך שטעה כאשר נכנס לוויכוחים עקרים עם הפלויד על שירים ספציפיים (השירים הפוליטיים, במשתמע) אך באותו זמן גם מאשים את הפלוידים, כשהוא רומז שהם לא היו "מחויבים" מספיק לרוח הפלויד, ובכלל מחזיקים בעמדות פוליטיות "שגויות". במהלך זהה, הוא אומר בראיונות אלו - בנשימה אחת! - משפטים כגון: אני מוכן לנגן עם הפלויד מיידית, מה שירצו, הופעה אחת, סדרת הופעות, הקלטת אלבום, הכל - אבל אם זה יהיה יותר מהופעה אחת, זה יהיה בעייתי. ווטרס עבר כברת דרך מאז "החומה", הוא מוכן לקחת אחריות על ההסתבכויות שלו - אבל לא מוכן לראות את עצמו כ"רע" בסיפור. אגו רגיש, אמרנו? "המשפט" הוא הקצנה של גישה זו, עם פחות מודעות עצמית. "כתב האישום" כנגד פינק כולל האשמה ב"הבעת רגשות". כמובן שכולנו, המאזינים, יודעים שלהביע רגשות זה דבר טוב, לא דבר שלילי, ולכן פינק זכאי, או שאף לא היה צריך לעמוד למשפט מלכתחילה. אך האמנם? דמותו של המורה משקפת את חששו של פינק, שכמו שהמורה ניבא, הוא יצא "חרא קטן", וכשלון בחיים. הוא איכזב את הדמויות המשמעותיות בחייו, כולל מוריו. מצד שני, דמותו של המורה - כמו כל הדמויות בשיר, מלבד פינק - היא גרוטסקית, מעוותת. המורה הוא תמצית הסדיזם, הרוע והאטימות כלפי ילדים רגישים כמו פינק. "יפי הנפש והאמנים" היו מפלטו של פינק - זהו לדעתי משפט מפתח בבית הזה, הפעם הראשונה(?) שבה פינק (ווטרס) בעקיפין מראה מחוייבות למשהו, למישהו, מוכן להצהיר על עצמו כאמן, בעל אמירה אישית משמעותית. ושוב, בעקיפין הוא אומר לנו: אני זכאי, הרי להביע רגשות, להיות אמן, זה דבר חיובי. העד/ה השניה היא האמא, או האשה, ככל הנראה. אך משפט המפתח כאן הוא, כמובן "היית צריך לדבר אתי לעיתים קרובות יותר משעשית" - משפט שמקשר אותנו ישירות ל-If: If I were a good friend i'd talk with you more often than i do כמו ב-If גם כאן ווטרס/פינק מאשים את עצמו בהתרחקות ("היית חייב ללכת בדרכך") ובניתוק היחסים ("הרסת משפחות לאחרונה?") אך בו-זמנית גם מזכה את עצמו: הליכה 'בדרכו שלו', נתפשת כדבר חיובי, לא שלילי. בהמשך מדברת האם, שמוצגת ב"החומה" כדמות דומיננטית, חונקת. ווטרס הכחיש שמדובר באמו. ואחר כך אישר את זה בכל זאת. ואחר כך שוב הכחיש. וחוזר חלילה. (היא עדיין בחיים, כמדומני. בת כ-100). כאן, היא מוצגת שוב כמגוננת, חונקת, אך מכירה בכך שבנה "הסתבך", בגלל שעזב אותה. אנו המאזינים יודעים שעצמאות היא חלק בלתי נפרד ממהלך החיים התקין, ולכן לא מרשיעים את פינק על כך ש"עזב" את אימו. פינק מרשיע ומזכה את עצמו גם כאן. השופט - המוצג גם הוא כגרוטסקה, כתולעת, חוזר עם גזר הדין ההזוי, ההיסטרי. פינק התעלל באמו ואשתו העדינות, ועל כך מגיע לו "העונש המלא על פי החוק" וגוזר עליו לחוות את הפחד הגדול ביותר שלו: חשיפת רגשותיו בפני הכל. וזוהי הנקודה המורכבת בשיר: האם זהו באמת עונש? האם הריסת החומה היא לא מה שפינק בעצם רצה מלתחילה? לגישתי, זה גם זה וגם זה: פינק מעוניין להרוס את החומה, לחוות קירבה עם אחרים, אך גם חושש מכך. זוהי דילמה המוכרת לרבים, ולטעמי אחת הסיבות מדוע האלבום פופולרי כל כך: קל להזדהות בנקודה הזו עם פינק. פינק/ווטרס חוזר בשיר גם אל נושא אחר החביב עליו: הטירוף. פינק חושש מהטירוף, הוא מדמה במהלך השיר שהשתגע - סוף העולם, מבחינתו - אך קטעים אלו מוצגים כקטעים עדינים, הרמוניים ("מטורף, מעבר לקשת, מטורף.."). הטירוף מאפשר לפינק לברוח מהלחצים, להשתחרר מהסבל ("מעבר לקשת" - מקום אוטופי, שבו אין סבל) ולעמוד נכוחה בפני עצמו. היחס הדואלי הזה לטירוף קיים גם בשירים אחרים של ווטרס, כמובן: הטירוף הגורם, מחד, לאבדן הכל ("אם אשתגע, האם תרשו לי עדיין להצטרף למשחק?" וכל SOYCD וכו') ומצד שני הטירוף כשחרור, אולי כפריבילגיה של הגאונים האמיתיים, הרגישים והזכאים מאשמה. מבחינה מוסיקלית, השיר הוא יוצא דופן, ככל הנראה בגלל מעורבותו של בוב אזרין בהלחנה. השיר הוא תאטרלי, כפי שמצופה מגרוטסקה בה מדברות מספר דמויות, והמוסיקה נשמעת כלקוחה ממחזות זמר, לא שייכת ממש לרוק. ההלחנה והעיבוד כאן הם ברמה גבוהה יותר, לטעמי, מאשר רוב השירים באלבום, אך קשה לזהות כאן את הפינק פלויד המוכרים לנו, וזהו לטעמי חסרון. אני מעדיפה את ווטרס - והאחרים, כמובן - כשהם עובדים כהרכב, ולא כשהם כפופים למסגרת מוסיקלית המוכתבת ע"י אחרים. מה דעתכם על השיר?
 

Pink Floyd 117

New member
וואו!!!

זו הפעם הראשונה שאני נתקלת בדיון כזה על השיר. מדהים!!! כל הכבוד!!! אני לא יודעת אם זה רגיל פה, אבל ממש התרשמתי!!! לגבי השיר, אני מאוד אוהבת את השיר הזה. בשבילי הוא שיר מאוד חזק. לדעתי זה אחד השירים החשובים ביותר ב"חומה" (למרות שלכל שיר יש חלק חשוב מאוד).
 

The Eraser

New member
שאלה....

לפי מה שאת אומרת, כבר אז רוג'ר ווטרס הבין שפינק פלויד זה מורשת, זה משהו שישאר להרבה זמן? או בעצם, מתי הוא הבין?
 
שאלה טובה

המילה "מורשת" היא שלי; אני חושבת שהביטוי שבו הוא השתמש היה יותר קרוב ל"רוח הפלויד", ואולי לא היו בזה קונוטציות של המשכיות. יחד עם זאת, אני חושבת שווטרס תמיד חשב שמה שהוא עושה יישאר להרבה זמן, ולקח את העבודה מאוד ברצינות - וכך גם האחרים.
 

The Eraser

New member
זה נראה לי דיי נדיר

שמישהו מודע לעובדה שהיצירה שלו תיזכר להרבה זמן. כלומר מישהו שיוצר במטרה שישאר לזמן רחוק. הוא דיי מוכשר אם הוא הצליח להעביר את המסר שלו לכל העולם
 

Jason2

New member
../images/Emo45.gif אין לי מה להוסיף על זה

מלבד משהו שווטרס אמר על הקטע הזה באחד מהראיונות. הוא אמר שהוא היה צריך קטע שיסגור את העלילה כמו באופרה. ובד"כ במערכה האחרונה של אופרה כל הדמויות בסיפור מופיעות.
 

Jason2

New member
ועוד דבר

לטעמי האנימציה שעשו לקטע הזה מגיעה לשיא שלא ראינו בתקופה שבה היא נעשתה. האנימציה לכל אורך המופע (והסרט) מדהימה אבל בקטע הזה האנימציה פשוט הותירה אותי פעור פה.
 

holo

New member
יופי של ניתוח../images/Emo45.gif

אני מסכים לגבי האמביוולנטיות של ווטרס לגבי תחושת האשם. לדעתי, השיר הזה ממחיש ומסכם את הבלבול שזרוע לאורך כל האלבום, ואת הקונפילקט המרכזי- אשם או מאשים? ווטרס מצד אחד מאשים את החברה הגסה שעוטפת אותו, ומצד שני מאשים את עצמו על שהלך רחוק מדי. הסיום הוא בומבסטי ביותר, כיאה לאלבום בומבסטי, ולמרות שהוא לא ממש השיר האחרון, הוא הקטע שנשאר עם המאזין בראש אחרי שהאלבום הסתיים.
 

Pete Best

New member
אומנם לא שיר שמתאים לפלויד,

אבל לדעתי אחד השירים החזקים באלבום. אפשר לראות כאן כמו סיכום של החיים והטעויות של פינק, ובעצם של רוג'ר. לדעתי רוג'ר באמת עושה חשבון נפש עם כולם, ואני חושב שהחשבון נפש הזה הוא מכוון בעיקר לסיד, במקום כלשהו.. זה שיר עם לחן מיוחד, המילים טובות אבל באמת לא הכי מתאים לפינק פלויד.
 

Silvernaor

New member
לא הבנתי את השאלה

ווטרס כתב את השיר והלחן את התזמור לא נראה לי שהוא עשה בעצמו
 

Silvernaor

New member
ניחשתי על מה לענות

אבל בעיקרון שאתה שואל "ווטרס כתב את האופרה"... אלבום "החומה" הוא לא אופרה, והשיר הזה הוא בטח לא אופרה... הוא רק מולחן ומעובד בסגנון שמזכיר מחזמר ולכן כשכתבת "האם ווטרס כתב אותה?" הנחתי שאולי אתה שואל אם הוא כתב בעצמו את השיר
 

Silvernaor

New member
אל תתן לינק למקור לא מוסמך

תסביר במילים שלך למה שיר בודד הוא אופרה
 
למעלה