תרשה לי להיות לא נחמדה, אבל בנימוס
כאשר מופיע שם חדש, ובוודאי כאשר ההודעה מתעניינת במפגש חברתי, אני מיד לוחצת על השם לראות את פרטי המשתמש, וכן, גם מסתכלת על ההודעות האחרונות. דוגרי, מה שראיתי שם גורם לי להרגיש שלמרות שזכותך המלאה לחיות את חייך הפרטיים כרצונך, זכותי המלאה לבחור שילדיי לא יהיו חבריך. אני כותבת את זה ושואלת את עצמי איך זה נראה, הרי יש רבים שאומרים אותן מילים בדיוק עלי ועל משפחתי. להרגשתי יש הבדל מהותי: ראשית, זכותו של מישהו לבחור לא להיות חבר שלי, אם זה לא מונע ממני את הזכות לחיים תקינים. שנית, אני לא חושפת ברשות הרבים חומר שאינו מתאים לילדים (וכן, אנחנו כבר לא מביאות "הזמן הוורוד" הביתה...).