גם אני אלמנת קש הלילה
ומאחלת הצלחה למכבי מסיבות אגואיסטיות למדי, ראו קטע שפורסם באתר כדורסל ומדבר ממש עלי: היום קיבלתי זר פרחים. סתם ככה , בלי שום סיבה, נכנס הגבר הביתה ובידו זר סביונים מדיף ריח מתוק. אי אפשר היה למדוד את אורך החיוך שנמתח על שפתי. הגבר הרומנטי שלי... 'הצהוב זה לכבוד מכבי' לחש לי הגבר בהשיטו בגאווה את הזר ומחה כאחת את החיוך המדובר. כבר שנים שאני מתמודדת עם סיפור מכבי. אני מודה. הוא הזהיר. הוא אמר במפורש שאם אני לוקחת אותו זו עסקת חבילה, שהוא מתכוון להתייחד עם מכבי שלו בכל יום חמישי, שאני אאלץ לוותר על יציאות ביום הזה או כל עזרה שהיא, כי הוא כל כולו מוקדש לה, למכבי שלו. מבחן הכניסה שלי כאישה שלו היה חידון בנושאי שמות השחקנים. הוא התחיל בשם פרטי ואני סיימתי למשפחה, הוא קרא בשם משפחה ואני השלמתי את הפרטי. למזלי, אני מעיינת בעיתונים היומיים או במדורי הרכילות מדי פעם וקופצים לי לעיניים שמות שחקנים . אל תשאלו אותי לאן משתייכים השמות כיון שאצטט לכם גם שחקני כדורעף ששמותיהם מוזכרים בעיתונות בלא לעפעף. מלבד זאת אין לי שמץ של מושג במה שונה כדור סל מכדור רגל או מכל כדור משחק אחר [מלבד הצבע]. ומאז אני נאלצת להתמודד עם זה, עם הגבר החסון שלי היוצא מעצמו לגמרי כשהוא איתה, באקסטזה מוטרפת הוא קופץ קפיצות לגובה עם כל גול [הטעות במקור - ר.ב.], ושואג הוראות לשחקנים. פעם תפסתי אותו משתטח על הארץ , רוקע ברגליו ודופק באגרופיו על הבלטות בקריאות אינדיאניות של שמחה. פעמים אחרות אני מקבלת גבר שבור ומרוסק עם דמעות בעיניים העושה חשבון נפש על מה ולמה היא הפסידה, המכבי שלו. ואז מוטל עלי תפקיד האם המנחמת הלוחשת מילות עידוד בטרם תיפול עליו תרדמה מלאת סיוטים. ביום ההולדת שלו לפני כשנתיים, אחרי כמה ימי הולדת בהם רכשתי במיטב כספי מתנות יקרות ערך, וקיבלתי פנים נבוכות ומחייכות חיוך מזויף, החלטתי לעשות מעשה. התגנבתי חרש ביום חמישי אחד לאיצטדיון בו שיחקה הקבוצה, וקניתי לו סט תואם של כובע, חולצה וצעיף מכבי צהובים. הייתם צריכים לראות כיצד אחז בצעיף ביראת כבוד, שלף את החולצה בעינים מצועפות וחבש את הכובע בחיוך של ניצחון. לא יכולתי להביא לו מתנה יקרה או מתגמלת יותר. ככה זה. בחרתי בו ובמכבי , לקחתי אותו יחד עם כל נבחרת הגברים הגבוהים, אלו שקובעים את מצב רוחו של הגבר שלי בכל סוף שבוע. ואי לכך ובהתאם לזאת, אני מתחננת בפניכם, צהובים יקרים, כיוון שאין לי שום חשק לבלות את סוף השבוע הבא והימים שאחריו בחיבוק אינסופי ומילות הרגעה , כיוון שגם לי יש תוכניות להתפנק ולא רק לתפקד כמנחמת האבל, שחקו אותה כמו שצריך, תקעו גולים וחסכו ממני עוגמת נפש מיותרת. בתמורה אני מוכנה לקרוא בשמותיכם על פה מעל כל במה שתבחרו.