../images/Emo88.gifסקר- הנאה ובילוי-אשמח להשתתפותכם...
האם זמן לבד עם עצמנו נחשב לסוג בילוי והנאה או רק שמבלים בזוג או בקבוצה זה נחשב לבילוי והנאה? לא אחת אני מוצאת את עצמי אוהבת את הלבד שלי בתוך כל העשייה שלי מסביב, האנשים הנפלאים שאני מוקפת בהם האנשים שאני אוהבת כל המרץ והאנרגיה שלי של נון סטופ לארגן ולתכנן ולנסוע ולקנות ולראות ולטייל ולחוות, אני גם אוהבת את השקט שלי, הזמן שלי עם עצמי, לקרוא, לנסוע לבית קפה לבד מידי פעם לקרוא עיתון,ליזום כל מיני דברים שקשורים להתנדבות,סתם להתבטל מול הטלויזיה והמחשב וגם סתם לרחף לבד עם המחשבות. אני חושבת שבתוך העולם הנפלא שמקיף אותנו בהמון אנשים, מרוץ החיים, עיסוקים, זה נפלא גם לאהוב את הלבד להנות ממנו ולהבין שהלבד שלנו זה גם סוג של בילוי, להשקיע קצת בעצמנו זמן למחשבות,לרצונות, להנאה בשקט, לטיפוח הגוף,למדיטציה ומנוחה טובה. ובעיניי זה בילוי נפלא וסוג של הנאה. האם גם אתם חושבים ככה? לא אחת אני נתקלת באנשים שלא מבינים את הרצון והצורך של אנשים להיות לבד עם עצמם בעיסוקים שלהם. יש מצב שאותם אנשים פוחדים מהלבד שלהם וקשה להם להנות לבד עם עצמם?
האם זמן לבד עם עצמנו נחשב לסוג בילוי והנאה או רק שמבלים בזוג או בקבוצה זה נחשב לבילוי והנאה? לא אחת אני מוצאת את עצמי אוהבת את הלבד שלי בתוך כל העשייה שלי מסביב, האנשים הנפלאים שאני מוקפת בהם האנשים שאני אוהבת כל המרץ והאנרגיה שלי של נון סטופ לארגן ולתכנן ולנסוע ולקנות ולראות ולטייל ולחוות, אני גם אוהבת את השקט שלי, הזמן שלי עם עצמי, לקרוא, לנסוע לבית קפה לבד מידי פעם לקרוא עיתון,ליזום כל מיני דברים שקשורים להתנדבות,סתם להתבטל מול הטלויזיה והמחשב וגם סתם לרחף לבד עם המחשבות. אני חושבת שבתוך העולם הנפלא שמקיף אותנו בהמון אנשים, מרוץ החיים, עיסוקים, זה נפלא גם לאהוב את הלבד להנות ממנו ולהבין שהלבד שלנו זה גם סוג של בילוי, להשקיע קצת בעצמנו זמן למחשבות,לרצונות, להנאה בשקט, לטיפוח הגוף,למדיטציה ומנוחה טובה. ובעיניי זה בילוי נפלא וסוג של הנאה. האם גם אתם חושבים ככה? לא אחת אני נתקלת באנשים שלא מבינים את הרצון והצורך של אנשים להיות לבד עם עצמם בעיסוקים שלהם. יש מצב שאותם אנשים פוחדים מהלבד שלהם וקשה להם להנות לבד עם עצמם?
) אני חושבת שקודם בשביל להכיל את הסובבים אותנו, את בן הזוג והילדים והאנשים סביבנו אנחנו קודם כל צריכים לאפשר לעצמנו את הלבד שלנו להכיל את עצמנו. אני תמיד אומרת לחברות ולזוגי שלי ולכל אחד שלפני שנוצרה הזוגיות היה לכל אחד מאיתנו את העולם שלנו ואסור לנו לוותר על זה. פרצופים תמיד יהיה לגברים, החכמה היא לדעת להתעלם מזה, לקחת למקום של הומור ולא לוותר על שלך. פעם גם אני היתי מתרגשת מהפרצופים אבל עם הזמן הם נעלמו,חחח היום קראתי כתבה מדהימה במגזין "את" רובין מקגרו , אישתו של הפסיכולוג וכוכב הטלויזיה ד"ר פיל כתבה ספר "מה הגיל קשור לזה?" ספרה החדש הוא רב מכר והמוטו שלו "קודם כל אתן חייבות לאהוב את עצמכן". בספר היא מספרת שכיום היא מאמינה בדבר אחד- טיפוח אישי תזונה טובה,מכון כושר,איפור, תכשירי טיפוח, אמבטיה כל יום- זה יהפוך אותנו למאושרות. גם אם זה בא על חשבון העבודה, הבעל והילדים. כל אישה צריכה קודם כל לדאוג לעצמה קודם וזה לא אגואיסטי. רובין כותבת בספר שפעם היא היתה כמו רוב הנשים ששמות את עצמן בסוף כי חונכנו כולנו, לעבוד קשה, להמתקד במטלות, במשפחה. המהפך שלה בחשיבה קרה כשאמא נפטרה מהתקף לב תוך כדי שיחת טלפון איתה בדיוק שרובין ביקשה ממנה להכין לה פאי דלעת. אמא של רובין אף פעם לא דאגה לעצמה ולכן ניראתה מבוגרת מגילה ומוזנחת. רובין גם מציינת בספר את העובדה שנשים רגילות כל הזמן לרוץ ולרוץ ולחיות ברמות מתח גבוהות כדי לתפקד ברמה הגבוהה ביותר ואחר כך מגיעה השחיקה, העייפות והחרדה אבל אף אישה לא צריכה לחוש כך. כולנו עסוקות וטרודות ושוכחות את הדבר הכי חשוב בחיינו- אנחנו. זה בסדר לקחת זמן לעצמנו ולהגיד לבעל ולילדים "עכשיו אני נחה ולא מסיעה" גם הכביסה יכולה לחכות עוד יום...
