סקר חברים-אשמח אם תשתתפו

[נושי אחת]

../images/Emo88.gifסקר חברים-אשמח אם תשתתפו

אם היו שואלים אותכם מהם הדברים שהייתם רוצים להספיק בחייכם בטרם תלכו לעולם הבא מה הייתם עונים? לדוגמא: ללמוד משהו, לפגוש מישהו, להיות במקום כלשהו ועוד... ואם היו מבקשים מכם לכתוב 100 דברים שהייתם רוצים להספיק אז יש לכם 100 או פחות או יותר?

 

[noa555555]

בשלוף אפשר להתארגן בלי בעיה על כמה עשרות

ובכמה ימים אפשר בקלות לארגן יותר ממאה ללא ספק. וכן, כל מה שכתבת. מתאים לי. ללמוד כל מיני, לפגוש כל מיני, לבקר בכל מיני, ...האם הזמן מוגבל עד שנלך לעולם הבא? כלומר: יש שנה, עשר שנים וכד? למרות שגם כרגע הוא מוגבל, רק שאיננו יודעים מתי אה? יש מטרה בסקר? נדמה לי שאני קולטת את הכיוון. אז מה עוצר אותנו?

 

[זרימה]

רעיון מקסים , שמרתי לי כמה שהופיעו כאן../images/Emo51.gif

אני ממליצה על שני אתרים: לטעמי , חובה לנשים - הדרך למעלה השני - חוכמת חיים מי שאוהב - סיפורי זן

 

[זרימה]

אויש - שרשרתי במקום הלא נכון ../images/Emo52.gif

 

[נושי אחת]

נו תנחשי מה הכיוון../images/Emo6.gif

למרות ששאלתי ממקום בלי כיוון כי סתם היום שאלו אותי אם יש 100 דברים שהיתי רוצה להגשים לפני שאלך הלאה... מהמקום הזה סיקרן אותי לדעת אם 100 זה הרבה או קצת ומה אנשים היו רוצים. סה"כ זה די מעניין לדעת מה כל אחד היה רוצה 100 דברים אחרונים. אני את הרשימה שלי של ה- 100 כבר הכנתי

וסתם שאלה מה דעתך על הגשת 100 רצונות כל שנה? נועה את חושבת שאפשר להגשים כל שנה 100 רצונות חדשים?

 

[עידית רון]

סורי, לא מתחברת לתרגיל הזה

אנסה להסביר את האני מאמין שלי. רצונות באים לענות על איזה שהוא צורך/צרכיים בתפיסתי המיקוד מתחיל בצרכיים ובמודעות במה הם ישרתו אותנו. בשלוף אני יכולה לכתוב 100 רצונות, השאלה האם כשאסיים לממש אותם אהיה מאושרת?

 

[יהודיתעדנה]

לא יודעת אם יש 100 דברים

שהייתי רוצה לממש, ומניחה שאם הייתי מממשת מה שאני רוצה - הייתי מוצאת אחרים, ומכאן האושר - היכולת לרצות ולחשוב על מימוש, מטרה כלשהי, שאני מכנה "פרויקט".

 

[נושי אחת]

זה לא קשור לאושר שלנו, זה קשור לרצונות

זה קשור ליכולת להגשים את עצמנו. העניין הוא כשכותבים אותם הם הופכים לממשיים כי הם כתובים מול העניים שלנו ואז מידי פעם אנחנו מסתכלים ברשימה ולאט לאט אנחנו פועלים להגשימם וגם יותר קל להתמקד כשהם כתובים.

 

[noa555555]

להגשים כל שנה מאה שאיפות זה טיפה מוגזם,

אלא אם כן אנחנו יודעים למשל שזו השנה האחרונה או משהו כזה. רק הלחץ להגשים את זה - כבר נראה לי לא לענין. אם זה בלחץ - מה הכיף ? מטרת התרגיל יכולה להיות ניעור חזק של כל המשתתפים. הנה תראו, יש לכם מטרות ושאיפות שרציתם ולא הוגשמו. ואתם עוצרים ועוצרים כל הזמן , למה בעצם? ועכשיו מגיעים התירוצים של שגרת החיים. וכך עוברים להם החיים. כך אנחנו רוצים שיעברו חיינו באמת? מה עוצר אותנו באמת? אבל באמת באמת? האם זה מה שסיפרו לנו בילדותנו והאמנו כמו טיפשים - שאנחנו פשוט לא מסוגלים? שאסור לנו? האם זה המעצורים ששמים לנו אלה שנמצאים סביבנו? או אנחנו עצמנו המזיקים הכי גדולים של עצמנו? למה אנחנו לא חיים את החיים כפי שאנחנו באמת רוצים לחיות אותם? עם אהבת אמת או המחיר של להיות לבד אם היא לא שם, למה אין סביבנו את הנעימות שאנחנו רוצים? הנה מטרה שהייתי רוצה להשיג בענק: שיהיה לי נעים עם האנשים שבחרתי לחלוק איתם את חיי, שלא אצטרך להאבק על דברים שבעיני הם מובנים מאליהם, כמו חירות הפרט, פרטיותו, זכותו לקבוע לעצמו את חייו, אמנם תוך התחשבות מסויימת באחרים, אבל גם התחשבות גדולה בעצמו. כי עד כמה אנחנו צריכים לשלם מחיר עבור האחרים? תראו את הסרט "הנשים" עם מג ראיין. ככל שהוא קליל וגם מצחיק, יש בו תובנות לא רעות .יש אותו לצפייה ישירה באתר מובי- סטייג' באינטרנט. הנאה. (עוד הנאה אחת ..) הייתי רוצה לצחוק יותר ולקטר פחות ולהיות רצינית פחות. פעם קראתי משהו של גבריאל גרסייה מרקס כמדומני, משהו שכתב כשהיה על ערש דווי, כשידע שלא נותר לו הרבה זמן לחיות. איך היה עושה את הדברים אחרת לחלוטין.זה היה מאלף ומעלף. אחפש את זה.

 

[noa555555]

כמו שכתבו פה יפה נשים חכמות לפני:

לא בטוח שכל כך חשובה הגשמת המטרות, אלא היופי של הדרך כולה, גם אם הדרך הזו לא מושלמת ומלאה הדורים ומהמורות לעבור. אז האם באמת צריך להגשים כל שנה מאה רצונות חדשים? האם זה מה שיביא את האושר?? מהי הגדרת האושר בכלל? האם האושר הוא הגשמת המטרות? בכלל לא בטוח. מבחינתי אושר הוא הרמוניה עם הסביבה והחיים והתיפקוד. זה לא משנה אם מסמנים וי כזה או אחר על מטרה כזו או אחרת. מה המשמעות של ה-וי הזה בדרך הארוכה? כלום כמעט. משמעותו של חיוך מתמשך היא הרבה יותר גדולה. סתם חיוך טיפשי.

 

[נושי אחת]

../images/Emo9.gifאושר ורשימת ה- 100

הדבר אינו סותר אחד את השני. הרשימה היא חלק מהאושר שלנו אבל אם נעשה אותה ונכתוב אותה זה לא שמחר נהיה מאושרים יותר כי נסמן וי. לכל אחד מאיתנו יש רצונות, שאיפות, חלומות, מקומות שהיה רוצה לבקר, דברים שהיה רוצה לקנות, אנשים מיוחדים שהיה רוצה לפגוש, דברים שרוצה ללמוד- כל המכלול האלו הם חלק מהאושר כי בלי הרצונות והחלומות שלנו אנחנו בעצם כלום, אז להגיד שהיא טיפשית אני לא בטוחה כי מי מאיתנו אין לו חלומות שאם היה מגשים אפילו את חלקם היה יכול להיות יותר מאושר בין בני האדם. אין ספק שלסמן וי זאת לא המטרה אלא הדרך והפעולות שאנחנו עושים בשביל להגיע לוי הן החשובות בדיוק כמו שכתבת נועה, אבל לחיות עם הסביבה בהרמוניה וגם להגשים את השאיפות שלנו הדבר אינו סותר אחד את השני אלא רק מעצים אותנו ועוזר לנו להגשים את עצמנו. חוץ מזה שהרשימה מאוד אינדיבידואלית מה שעושה אושר לאחד לשני לא, והרשימה היא חלק מהאושר שלנו השאלה איך בוחרים להסתכל עליה האמת ככשאלו אותי אמרתי שזה תרגיל נחמד. להגיד שאני אגשים את כל ה- 100 אין מצב להגיד שאני מחר אהיה מאושרת אם אגשים את כולם-ממש לא! האושר שלנו- הוא מכלול של המון דברים ובטח לא של הרשימה הזאת אלא הרשימה זה עוד נתבך קטן שהוא חלק מהאושר. לאה גולדברג כתבה: "יש בעולם הרבה דברים יפים: עצים ופרחים, אנשים ונופים. ומי שיש לו עיניים פקוחות, רואה יום יום מאה דברים נפלאים, לפחות" אין לי ספק שמכאן הכל מתחיל...

 

[עידית רון]

נושי בואי נצעד צעד צעד

נבדוק הלכה למעשה.... נגיד שאחד מהרצונות שלך לטוס לסוף הועלם שמאלה. רשמת...מיממשת דמייני את עצמך אחרי. מהי הרגשתך?

 

[שוקלד אגוזים]

מי אוסר עלינו לפנטז?../images/Emo152.gif

זו הפריבליגיה האחרונה שנשארה לנו ....... צ'מעי אני כל יום, וכל היום מציבה לעצמי איזה 200 מטרות חדשות מינימון להגיע אליהן או לממש אותן לא חשוב שבסיומו של יום אני לא מגיעה אפילו לאחת אבל לרצות זה דבר מאד בריא ורצוי זה משאיר אותך ערנית , עם מנועים דולקים. וגם תחושת האילו עושה לי בכלופן טוב על הנשמה. דוגמאות ? ווקשה ........ אילו הייתי עכשף בפנסיה.........( מי יתן לי לעזוב) אילו היה לי רכב 4X4 ( הוא גבוה לי מידי) אילו זכיתי בפיס ....( אבל אני בחיים לא קניתי כרטיס

) אילו היתה לי דירה בפאריז ( קר שם בחורף ואני מצד שני רוצה גם דירה עם חלון לים התיכון) אילו יכולתי לממש עכשף את כספי הפיצויים ( הייתי מוציאה לאור את הספר שלי) הבנת את הרעיון? יש גיל מסויים שתחושת ההחמצה הופכת להיות דכאונית ממש ...עכשף תשאלי למה? כי שעון החול אוזל הזמן נשמט מבין הידיים גם הגוף חורק....כן...כן....הגוף משמיע קולות של עייפות החומר בתוך תוכך הנשמה בת 18 ועל המעטפת עובד כבר כוח המשיכה , אם ירדת לסוף דעתי אבל הרצונות קיימים .........

 

[noa555555]

אצלי זה בהרבה יותר קטן:

לו יכולתי עכשיו להביא את עצמי להרים את הבית יסודי מהמסד עד הטפחות... משימה שנדחית ונדחית ונדחית,וכל פעם תירוץ אחר. פעם קר לי, ופעם חם לי, ופעם אני סתם עייפה, ופעם אני מוצאת משהו יותר לעשות ודוחה. ופעם אני עובדת בערב אז מה פתאום שאתעייף עכשיו ?? ובכל פעם שאני רואה עוד ארון מבולגן, ועוד ערמה באיזו שהיא פינה מעצבנת - האושר שלי ,המיידי, בהחלט נפגם. מנסה שלא לחשוב על זמני הפנסיה בכלל, עדיף שלא אגיע לשם במצבי הנוכחי

ספר?? אם תצטרכי עזרה בעריכה , אני פה

(סתם כשרון שלי).

 

[שוקלד אגוזים]

אשת חייל מי ימצא ../images/Emo106.gif

נויקוש בנוסף לכל כישוריך את גם עורכת ספרים? תבואי מוטק נעשה עיסקת ברטר אני מסדרת לך את הפינות בבית את מסדרת לי את הדפים מה את להגיד?

 

[noa555555]

אני לא ממש עורכת בהגדרתי המקצועית,

פשוט קראתי המון המון ספרים בחיי (הצעירים יותר), פיתחתי רמת עברית מצויינת ונדירה, פיתחתי חוש למילים ומשמעויותיהן, וכנראה שיש גם איזה כשרון מוסיקלי והכל יחד מצטרף לדבר שגיליתי שאני עושה בקלות ממש מהשרוול. גיליתי את זה בפורום כתיבה שהשתתפתי בו מספר שנים ברציפות. גיליתי שאני נמשכת לערוך לאנשים את הטקסטים שלהם, שזה בוער בעצמותי, ומעבר לזה אני מזל בתולה יסודי ומעצבן, כך שאת יכולה לסמוך ששום טעות לא תיעלם מעיני, ושום בעיה לא תחמוק שם בלי שאראה אותה. אפילו לא אות. גם כשאני כותבת , אני עושה הגהה פעמים רבות, גם לשונית וגם תוכנית, ובכל פעם יוצאת גרסה קצת אחרת,מהודקת קצת יותר,(אני די מאמינה במינימליזם ומילים מיותרות שמסרבלות את הקריאה לא עושות לי את זה.). בכל פעם העיניים הקוראות שלי משתנות לעומק חדש. זה מענין. אשלח לך סיפור קצר שלי לדוגמה. משהו שאני גאה בו. ומעבר לכך, אני מעריצה את הסופרת אנה גאוולדה. חפשי ספרים שלה. מאוד אהבתי.אחד הסגנונות שמרתק אותי מאוד לקרוא. והיא קריאה בצורה בלתי רגילה (אני מאמינה בטקסטים שמתקשרים עם הקוראים, ובכותב שכותב לא רק למען עצמו כדי לפרוק משהו בעמדת שידור אלא למען הקורא, כמו ריקוד משותף). אהבת? ואל תדאגי, אערוך לך מה שתרצי בכיף בלי שום בארטר. זה תחביב שלי. ואני חייבת ללמוד להתמודד עם הערמות בביתי (ובתוכי).

נכון? אם יש לך רעיון איך להתמודד נפשית עם סידור הבית שהתהפך לי, אני ממש אשמח לשמוע. איך לעבוד על עצמי בעיניים ולשכנע את עצמי שזה הדבר הכי נפלא בעולם, לעזוב את המחשב, להפסיק לחפש תירוצים שקר לי עכשיו, וכו. שנה זה מספיק כדי להתאושש, להתעשת ולהתחיל לעשות מעשה ולסדר את החיים ואת הבית כמו שצריך. אפילו אם הוא שכור כרגע. חברתנו הפיקסלרית כבר הודיעה לי חגיגית שאם היא תכתוב משהו , אני היחידה שהיא תתן לה לערוך את זה

לקחתי את זה כמחמאה מההפטרה ממש. יש לי את המייל שלך? יש לך את שלי? כתבי מייל ואשלח לך סיפורון קצר (שיחשוף אותי פלאים, חחחח, אמאלה.)

 

[שוקלד אגוזים]

ספרים זה שמי השני ../images/Emo22.gif

אני חושבת שבנושא איך וכיצד נושי שלנו מנסיונה יכולה לתת לך הסבר מדוייק וגם עידית מומחית בנושא של זיהוי מטרה ופתרון בעיות , ואשמח אם הדיון כאן ירכז הצעות בנושא . אני מציעה לך בראש וראשונה לקחת דף נייר לרשום עליו 2 עמודות בעמודה אחת תרשמי - עדיפות א' ובשנייה עדיפות ב' . בנושא ארגון הדירה למשל...... עברי חדר חדר, ארון אחרי מגירה ורשמי מה צריך לעשות . בכל עת שסיימת משימה העבירי קו , הרשימה הזו שנראית בהתחלה כמו הר שקשה לעלות עליו , או איזה אופק רחוק , עשויה אולי לייאש בהתחלה , אולם אחרי שתעבירי את המחיקה הראשונה , יש תחושה של נצחון קטן .הקדישי לנושא יום אחד בשבוע , אם תחליטי על יום קבוע ייקל עליך ותהיי ערוכה לקראתו.הרעיון בכללותו הוא לשמור כל העת את מה שהצלחת לארגן/לסדר , ולעבור למשימה הבאה.יש גם חברות המתמחות בנושא שעשויות לעזור , ואפילו לקיחת עזרה פעם פעמיים נותנת מוטיבציה . הערך המוסף של כל הענין ,הוא שבד בבד עם ארגון וסידור אפשר גם להפטר מחפצים , לערוך סידור מחדש של הדירה, להזיז רהוט ,לצבוע וכו' .זה בערך הרעיון הכללי. אם את רוצה טיפים נוספים , פרטי היכן את מזהה את עיקר הקושי ונשמח לסייע. המשך יום נעים

 

[עידית רון]

../images/Emo101.gif

מעה, בשקט בשקט שאף אחד לא ישמע. מה בדיוק חוסם אותך? זה לא הזמן סדרי עדיפות על מנת לעזור לך למצוא את הטריגר החוסם. החלטת עכשיו להתחיל לסדר...מה המחשבה הראשונה שקופצת לך לראש? החשבונית בדרך

 

[עידית רון]

מעה=נועה

 

[noa555555]

ברור שזה לא הזמן.

המחשבה הראשונה שקופצת לי לראש היא שלא בא לי עכשיו. אז אני שואלת מה הדבר שחוסם אותי וגורם לי לדחות ולדחות ולדחות (כמו סידורים, את יודעת, מסוג הדברים שדוחים ודוחים והמוטיבציה שאולי קיימת לא מספיקה כדי להביא לביצועם עד שממש אין ברירה (אורחים למשל חחחח)