אני אנסה הכל, כדי להעיר אותי.
זה אגב לא רק בענין הזה. יש לי אהבה לדחות דברים לאחר כך .אהבה זו לא המילה הנכונה בכלל, בעצם. נטיה מעצבנת ומולדת מילדות. להנות כאן ועכשיו וכל השאר יחכה. ולא יעזור כמה שאני אומרת לעצמי פתגמים יפים כמו: מי שבישל בערב שבת יאכל בשבת. לך אל נמלה עצל ראה דרכיה ושוב בצל. אבל הדבר המדהים הוא שאם אני אוהבת משהו, אני מאוד מאוד לא עצלנית. זה מוזר. אני צריכה איכשהו להתאהב בנקיון הזה. אינ ממש אוהבת שמסודר ונקי. אולי זו הנטיה של לפרפקציוניזם שמדברת. הכל או כלום. אין כלום באמצע. וזה לא טוב השחור לבן הזה, כי לעולם לא אגיע לשם.
זה אגב לא רק בענין הזה. יש לי אהבה לדחות דברים לאחר כך .אהבה זו לא המילה הנכונה בכלל, בעצם. נטיה מעצבנת ומולדת מילדות. להנות כאן ועכשיו וכל השאר יחכה. ולא יעזור כמה שאני אומרת לעצמי פתגמים יפים כמו: מי שבישל בערב שבת יאכל בשבת. לך אל נמלה עצל ראה דרכיה ושוב בצל. אבל הדבר המדהים הוא שאם אני אוהבת משהו, אני מאוד מאוד לא עצלנית. זה מוזר. אני צריכה איכשהו להתאהב בנקיון הזה. אינ ממש אוהבת שמסודר ונקי. אולי זו הנטיה של לפרפקציוניזם שמדברת. הכל או כלום. אין כלום באמצע. וזה לא טוב השחור לבן הזה, כי לעולם לא אגיע לשם.
